לא יוצאת למסיבות, רק להופעות
אחרי עשור של עשייה להקת 'ג'יין בורדו' הפכה את היכל התרבות בתל אביב לקפסולה מוזיקלית של אופטימיות וגעגוע לימים טובים | בלעדי לדיגיטל של 103fm
ביקורת תרבות \\ עדן בן אריהאם להקה שפרצה לתודעה לפני עשור יכולה לספק לקהל שלה הופעה באווירה נוסטלגית? התשובה היא כן. להקת ג'יין בורדו הצליחה להפוך את היכל התרבות בתל אביב לקפסולה של זיכרונות וגעגוע. גם בלי לטוס רחוק, אפשר להרגיש לרגע במסע אמריקאי על כבישים פתוחים, בזכות הסאונד הקאנטרי-פולקי שלהם. בסוף הערב היה ברור דבר אחד: הפולק-קאנטרי בעברית כבר מזמן לא טרנד חולף, אלא חלק מהפס הקול הישראלי של שנות ה־2000.
אחרי עשור של להיטים שהפכו לפסקול של לא מעט רגעים ישראליים, עלו חברי הלהקה לבמה להופעה חגיגית שהייתה הרבה מעבר למופע מוזיקלי, זו הייתה חגיגה של זיכרונות, סיפורים אישיים וחיבורים מפתיעים.
"לילות הופכים ימים, ימים הופכים שנים", ככה נפתח הערב עם השיר המצוין 'מעגלים', שכבר הכניס את הקהל לוויב של הערב. "עאלק 'לא סנטימנטלית' אני אומרת להם לפני ההופעה, ואני עוד רגע נחנקת מבכי", פתחה הסולנית דורון טלמון בווידוי כן. מיד אחר כך הגיעה רצף השירים 'פלואריד' ו'טי שרט', באותו קו מתקתק השמור רק להם.
הסיפור של ג'יין בורדו התחיל אי שם בשנת 2012, כשארבעה חברים שהכירו בבית הספר למוזיקה 'רימון' החליטו לעבוד יחד. שנתיים לאחר מכן הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון שלה, 'עינב' שלדבריה של טלמון לא התקבל בתחנות הרדיו. "כשהבאתי אותו בפעם הראשונה ללהקה אמרו לי שזה שיר מטומטם, אבל אמרתי להם שזה שזה מטומטם, זה לא אומר כלום". אנחנו בטוחים שזה לגמרי שיר שעומד במבחן הזמן.
הופעה ברוח התקופה
טלמון לא הצליחה להתעלם מהתקופה המורכבת שעברה על אזרחי ישראל בשבועות האחרונים נוכח המלחמה בעזה והמתיחות מול איראן. "לפני שנייה היינו בפחד קיומי, ועכשיו אנחנו בהכי חיבור, במוזיקה ובאהבה", אמרה בהתרגשות. רגע לפני שביצעו את 'מגדל המים', הקדישה טלמון את השיר לזכרו של חייל שנפל במלחמה, שאהב מאוד את השיר והגיע לכמה וכמה הופעות של הלהקה. אחיו של החייל צעק מהקהל שהוא נוכח באולם. "אני רוצה להקדיש את השיר הזה לכל החיילים, המילואימניקים, ולכל החטופים שלנו שישובו הביתה בשלום", אמרה.
ממגדל המים המשיכו חברי הלהקה אל 'אוקיינוסים', וטלמון, כשעגילי קונכייה נעים על אוזניה, הובילה בעוצמה רכה את חברי הלהקה בין הגלים המוזיקליים.
לבמה הצטרף אלון עדר, האורח הראשון של הערב, שביצע איתם את 'וויסקי' המשובח. אין ספק שהקהל אהב את מה שהוא שמע. בהמשך שר עדר את 'קצת אהבה לא תזיק', והחיבור בינו לבין הלהקה הורגש היטב.
ביצוע נוסף שקיבל משמעות אחרת בערב הזה היה 'ואלס להגנת הצומח'. חברת הלהקה סתיו אחאי ניגנה על האורגנית ויצרה רגע מהפנט, בו הקהל כמעט ולא נשם.
בשורות טובות של ממש
בין 'כישוף' ל'ילדים אהבה שירה', עלו לבמה גיל לנדאו ויעל שושנה כהן - הלוא הם ההרכב הנהדר 'לולה מארש' והוסיפו עוד שכבת צבע למופע. "בגדול, אני שמה את זה פה - מתישהו יהיה גם מופע משותף", אמרה טלמון בחיוך. הקהל מצדו הגיב באהדה, ואנחנו, בינינו לבין עצמנו, כבר מחכים לראות את זה קורה. החיבור בין ההרכבים הרגיש טבעי, כמעט כמו משפחה, אבל מהסוג המתפקד. הם ביצעו יחד את 'לא יוצאת למסיבות', וסיפרו על הקשר הקרוב בין טלמון לכהן.
אחרי 'איך אפשר שלא להתאהב בך' ו'תל אביב זה אני ואת', ביצעה הלהקה את 'אישה קשה' האדיר. לשיר הצטרף יוני בלוך, שהכניס אווירה רוקיסטית לערב. כמו תבלין איכותי, בלוך ידע בדיוק איפה לשלב את הטעם הייחודי שלו. בהמשך ביצעו יחד גם את 'אחריות'. בלוך שיתף את הקהל בסיפור ההיכרות עם טלמון, ואף הקריא את ההודעה הראשונה שהיא שלחה לו בפייסבוק, רגע לפני פריצת הלהקה. "אני לא בטוח שאני יוצא טוב מהסיפור הזה", הודה בלוך, והסביר למה ענה לה רק שנים לאחר מכן, כשהלהקה התארחה אצלו בהופעה.
ותודה לאמא
בהמשך הערב ניגנו את 'רוקדים צמודים', ואז לקחה טלמון את הגיטרה ואמרה: "קרה עוד דבר בעשור הזה – הפכתי לאמא". היא ביצעה את 'פתאום זאת אני' באופן נקי ויפהפה, וחיפשה בעיניים את אמא שלה בקהל. אחר כך ביקשה לנגן גם את 'קולנוע לב', בגרסה מפתיעה יחד עם כהן. כבר אמרנו שאנחנו מחכים לראות אותן מופיעות יחד? אין ספק שמדובר בשידוך מוזיקלי משמיים.
רגע לפני סיום נשאה טלמון תפילה קטנה וביקשה "שנחזור לשעמום". תפילה שתואמת את רוח התקופה — כי ככל שיש פחות ידיעות מדכאות בחדשות, יש יותר מקום למוזיקה. "שאלון אהל ינגן איתנו את ההופעה הבאה", קראה טלמון, והקהל מצידו צעק "את כולם עכשיו", כאילו מחזיק איתה תדר של אהבה ותקווה שיבואו ימים טובים יותר.
שעתיים על הבמה הפכו את היכל התרבות לתיבה קטנה של אופטימיות בתוך הכאוס היומיומי. אם ככה מתחיל העשור הבא של ג'יין בורדו — אפשר בהחלט לצפות לעוד הרבה רגעים גדולים בהמשך הדרך.
