'היפה והחיה': הפקת ענק ברמה בינלאומית
המחזמר האייקוני מבימות ברודווי מביא את הסיפור האהוב של דיסני לקדמת הבמה ומעניק לנו מנה מכובדת של נוסטלגיה מתוקה | בלעדי לדיגיטל של 103fm
ביקורת תרבות \\ עדן בן ארילמעלה משלושה עשורים עברו מאז שהסרט 'היפה והחיה' כבש את העולם, וכעת בל היפה והחיה שלצידה מגיעים לישראל בהפקה חדשה ומרשימה שמציבה רף חדש של איכות בינלאומית, ברמה של בימות ברודווי. המופע מוצג במשכן לאמנויות הבמה וכולל תפאורה עשירה, תלבושות מרהיבות ומוזיקה חיה שנותנת אספקט אחר לסיפור שכולנו מכירים ואוהבים.
הסרט שיצא בשנת 1991 היה לא רק סרט אנימציה פורץ דרך אלא גם הראשון שהועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר, וזכה בפרס השיר המקורי הטוב ביותר עבור שיר הנושא הקסום. הפסקול האייקוני של אלן מנקן והווארד אשמן הוא אחת הסיבות לכך שהסרט עומד במבחן הזמן, אך מה שהופך אותו לבלתי נשכח הוא המסר שלו: הוא סלל את הדרך לנסיכות חזקות ועצמאיות יותר.
כעת, הסרט, שהפך לחלק בלתי נפרד ממורשת דיסני, קיבל חיים בגרסה בימתית מחודשת שהגיעה גם למחוזותינו. הופעה מרגשת, תפאורה מרשימה ושימוש בווידאו ארט היו רק חלק קטן מהקסם שהלך והתגבש על הבמה.
נדמה שבעידן הנוכחי, אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של חידושים ועיבודים מחודשים של סרטים, הצגות וסדרות אהובות, על חשבון יצירות מקוריות. מגמה זו אינה מקרית. במקום להשקיע בסיפורים חדשים, תעשיית הבידור פונה אל החוויה הנוסטלגית, שמעוררת געגועים לעבר, הופכת לכוח מניע שמחבר אותנו לסיפורים ולדמויות שעיצבו את ילדותנו, וגורמת לנו להעדיף אותם על פני החדש והלא מוכר.
אם נעביר את הפוקוס דווקא למדינתנו הקטנה – בימים של חוסר וודאות ומלחמה מתמשכת הנחמה מגיעה דווקא מהמוכר והידוע, וזו הסיבה שלאחרונה אנחנו רואים הרבה הופעות בעלות ניחוח נוסטלגי כמו 'לא כולל שירות' או האיחוד של 'הכבש השישה עשר'.
קאסט מרשים בבימויו של משה קפטן
אי אפשר להתעלם מהדמויות הראשיות והמשניות כאחד שמככבות בכישרון רב על הבמה יחד עם צוות של רקדנים וזמרי ליווי נוספים שנותנים עוד עומק לסיפור האהוב. מדובר בקאסט רחב ועשיר במיוחד שבוים בכישרון על ידי משה קפטן. הזמרת ליהי טולדנו, מגלמת את בל בעדינות ובקול שממלא את האולם מתחילתו ועד סופו. נכון שמדובר בתחילת דרכה כשחקנית, אבל אנחנו צופים לה עתיד מבטיח. יחזקאל לזרוב נכנס לנעליים של החיה ומפגין יכולות ווקאליות ונוכחות בימתית מרשימה. למרות פער הגילאים הניכר ביניהם, עושה רושם שהם בכל זאת מצליחים לספק את הסחורה בצורה אמינה על הבמה.
דמויות משנה שמצליחות לגנוב את ההצגה
תגידו מה שתגידו, אבל בקלאסיקה האהובה של דיסני אי אפשר בלי דמויות המשנה. דמיינתם פעם את 'היפה והחיה' בלי קוגסוורת' או לומייר? כי אנחנו לא באמת יכולים. אוראל צברי מדויק בתפקיד קוגסוורת' הנרגן, חני נחמיאס זכתה למחיאות כפיים סוערות כשנכנסה לבמה כגברת דו-תה, ואברהם ארנסון ואדיר שטיבלמן מצוינים כגסטון הבריון והעוזר הנאמן שלו לפו. עם זאת, הכוכב האמיתי של ההפקה הוא בן פרי, שלקח על עצמו את דמותו הפנטסטית והמדליקה של לומייר הפמוט הבוער, ופשוט כבש את האולם. פרי מצליח להכניס עוד גוון קומי לדמות ועושה זאת בקלי קלות.
לתפיסתנו שיא ההצגה הוא ללא ספק הנאמבר המפורסם 'התכבדי' - רגע מרהיב שמשלב בכישרון מוזיקה, כוריאוגרפיה ותפאורה וגורם לקהל להתמוגג. רקדניות, עיצוב תלבושות מופלאות מבית היוצר של יובל כספין, תפאורה שמשתנה כל הזמן ובעיקר אווירה נוסטלגית מתוקה שעושה חשק לחזור לימי בית הספר, לשלוף קלטת ווידאו ולצפות שוב בקלאסיקה האהובה והמנחמת יחד עם פסטה עם קטשופ ושניצל תירס בצד.
אחד האלמנטים המיוחדים שהפך את המחזמר למרגש כל כך הוא הליווי של תזמורת חיה. הצלילים העשירים והביצועים החיים של הנגנים מוסיפים רובד נוסף של פנטזיה ויוצרים חיבור ישיר למתרחש על הבמה. הקהל, שהיה מורכב ברובו ממשפחות, היה מהופנט. סצנה אחר סצנה קמה לתחייה בזכות בימוי ששומר על איזון בין האגדה הנוסטלגית לחיים המודרניים, ואף משלב בדיחות פנימיות רלוונטיות כמו התייחסות לתוכנית הטלוויזיה 'רוקדים עם כוכבים'.
ההפקה הישראלית של המחזמר 'היפה והחיה' הצליחה לרתק את הקהל באופן מוחלט. למרות שמדובר בסיפור מוכר, האווירה הדרמטית והביצועים המרגשים הצליחו לגרום לכל אחד לשבת מרותק. בימי הקיץ החמים זו בהחלט אופציה לבילוי משפחתי בעל ערך נוסטלגי ומרגש במיוחד.
אין כל ספק, זו הוכחה שגם אנחנו יכולים ליהנות ממופע שהוא כמעט ברודווי באיכות שלו עם ירדה לפרטים הקטנים ותשומת לב לכל מה שחשוב באמת.
