את החוליה החלשה. שלום
כיצד מתמודדים עם איש צוות בגן המתקשה להשליט סמכות על הילדים? • מיכל במסר להורים המודאגים: "החליפו את הגננת. יש לכם הרבה מאוד כוח"
הורים, קחו אוויר: הגננת של הצהרון לא תהיה זו שתשפיע על החינוך של הילד שלכם; אם אינכם מרוצים ממנה ומהדרך שבה היא מתייחסת לילדיכם, תוכלו - למרות אי הנעימות שבדבר, להחליף אותה בגננת אחרת.
במכתב שנשלח למיכל דליות נכתב כך: 'אני אמא לילד בן 4 וילדה בת שנתיים. לאחרונה עלו תלונות על הגננת בצהרון של בני מהורים שטוענים שהיא נוקשה מידי. אמרו, למשל, שהיא נוהגת לנעול מחוץ לגן ילדים משתוללים. מצד שני, היא איבדה שליטה והילדים מכים אותה. מה גם, כשילד משתולל היא מתקשרת להורים שלו ומבקשת שיבואו לקחת אותו. אני לא רוצה שבני לא יידע לקבל סמכות מאחרים ואני גם לא רוצה שירביץ. לי אישית היא אף פעם לא קראה, וגם לא ידוע לי עליו שהוא מכה אחרים. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה'.
"פרופורציות", זעקה מיכל, "העובדה שהילד נמצא כל יום שעתיים וחצי בצהרון עם גננת לא מוצלחת שאיבדה שליטה ונועלת ילדים מחוץ לגן, לא תכתיב את חייו בנושא קבלת סמכות. מי שיחנך אותו בעניין הזה זה את, אבא שלו והגננת בבוקר - ולא זו שבאה אחר הצהריים לשעתיים של צהרון".
וגם - מן הסתם, בשנה הבאה ככל הנראה תבוא גננת אחרת לצהרון, והילד פשוט "ישכח מזו הנוכחית שהוא מפחד ממנה ולא אוהב אותה", הרגיעה מיכל.
מעבר לכך, להורים אסור לשכוח את הכוח העצום שיש בידיהם. לדברי מיכל, אם הורים רואים שהגננת של ילדיהם איבדה שליטה, הם יכולים לנסות להחליפה באחרת. "במקום להתלונן שהילדים מרביצים לה והיא מבקשת שיבואו לקחת את המשתוללים - עשו מעשה. להורים שיוצאים לרחובות ופונים באופן מרוכז יש הרבה מאוד כוח. נכון, היא מסכנה, אבל תחליפו אותה.
"בכל גן יש כמה ילדים שמשתוללים ומוציאים את הגננות מדעתן", המשיכה מיכל, והזכירה כי בכל זאת מדובר בילדים קטנים "מסכנים, עצובים ואומללים שזו הדרך שלהם. יש גננות שיודעות להשתלט על ילדים כאלה והן מכילות אותן ומחבקות אותן, ולעומתן יש גננות שישר מתנגדות לילדים האלה", וזו - לדבריה, דרך שגויה לחלוטין. "לגננת של הצהרון יש שעתיים עם הילד ולכן עליה להיות חכמה ולא צודקת. גננת לא אמורה לחנך ילד בשעתיים של צהרון, אבל לא כל הגננות יודעות את זה".
לבסוף פנתה מיכל למאזינה וביקשה להרגיעה: "אם לא מתקשרים אליך - סימן שהוא ילד טוב. תפסיקי לפחד על הילד. היא לא הדוגמה שלו לחיים".
עריכה: מיכל דאבי
