לאחרונה פורסם כי כמעט חצי מהגברים הגרושים לא משלמים מזונות. אי התשלום מגביר את הסיכסוכים בתוך המשפחה ואף גורם לאלימות כלפי הנשים שמונעות מפגשים בין האב לילד. מצד אחד לאב יש זכות לראות את ילדיו ולילדים יש את הזכות לפגוש את אביהם, אבל מהצד השני צריך לעמוד בחוקים ולהאכיל את הילדים; מה אפשר לעשות במקרה שבו הגרוש לא משלם והאישה עומדת על סף קריסה?
שני (שם בדוי) שלחה מכתב לתוכנית 'חליפות' ב־103fm ובו כתבה בכאב רב על חוסר האונים בו היא נמצאת: 'כבר שמונה חודשים שהגרוש שלי לא משלם מזונות לילדיי בני השנתיים והארבע. בשלב הזה מדובר על מזונות זמניים בסך כ־4,000 שקלים לחודש, ובקרוב אמורה להיות החלטה של בית הדין הרבני על גובה המזונות הקבועים. כרגע הוא לא משלם לי בכלל ואף פתח בהליך של פשיטת רגל.
'ביטוח לאומי לא מוכנים לשלם לי את הסכום המלא אלא רק 1,400 שקלים בחודש, ושולחים אותי להוצאה לפועל לגבות את היתר. הגרוש רואה את הילדים פעמיים לשבוע - לשעתיים בכל פעם. אני קורסת ואין לי עזרה מהמשפחה. אני בקושי משלמת שכר דירה ולא יכולה לרשום את הילדים לגן כי בכל הגנים דורשים תשלומים מראש על הסכום השנתי'.
עו"ד ד"ר רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה וירושה ויו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, התייחס לבעיה של המאזינה והסביר: "מזונות נפסקים לצרכים חיוניים ובסיסיים שצריך לספק לאישה ולילדים. אם אחרי ההחלטה השיפוטית המזונות אינם משולמים זה יוצר בעיה כאובה. המזונות - גם אם זמניים וגם אם קבועים, ניתנים לגבייה בכמה דרכים.
"הדרך הראשונה היא לנקוט בהליכי הוצאה לפועל. לאחרונה תוקן בחוק שפקידי ההוצאה לפעול הם אלה שיבצעו את הגבייה. הם משלמים סכום מסויים ונוקטים בהליכים מתקדמים נגד אותו חייב. הבעיה היא שמי שנמצא בפשיטת רגל - כל ההליכים מעוכבים נגדו ולא ניתן לפעול במערכת ההוצאה לפועל בכלל".
לא תאמינו, אבל קיימים גברים שטוענים שהם בפשיטת רגל רק בשביל להימנע מלשלם מזונות. דליהו: "אני הרבה שנים במקצוע ויש לא מעט מקרים שגברים עושים מניפולציה ומנפחים את החובות בצורה מעוותת רק כדי לא לשלם". מרגיז.
"הדרך השניה היא דרך הביטוח הלאומי שמשלם מזונות לפי תקרה קבועה בחוק", המשיך דליהו. "אם הסכום שנפסק הוא הרבה יותר גבוה, במוסד לביטוח לאומי לא ישלמו את כולו אלא רק את המקסימום החוקי - כמו במקרה של המאזינה שמקבלת רק 1,400 מתוך 4,000. הרבה פעמים נשים נמצאות במצוקה כי הסכום שנפסק להן עבור מספר הילדים הוא הרבה יותר גבוה. במקרה הזה - בביטוח הלאומי שולחים את האישה להוצאה לפועל".
דליהו המשיך וגילה מהן הדרכים הנוספות שיכולות לעזור למאזינה המתוסכלת: "כל הפרה של החלטה שיפוטית היא ביזיון בית המשפט או בית הדין. במקרים מסויימים יש אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לביזיון המשפט, ואז הם מפעילים סנקציות כאלה ואחרות כנגד אותו אדם שהיה אמור לשלם את הצו השיפוטי ולא שילם. אותו אדם יכול להגיד שהוא במצב בעייתי ואין לו איך לשלם מזונות, ובכל זאת - מזונות חייבים לשלם. חייבים לקצוב את הסכום בסכום מינימלי, ובמקרים מסוימים בית המשפט יכול להפעיל סנקציות - כולל מאסר בפועל, כנגד אותו אדם.
"מזונות תמיד קודמים לכל חוב כספי אחר, גם בהליכי פשיטת רגל", הדגיש דליהו, וזאת מעבר להרגשה האישית של האדם עצמו שצריך להאכיל את ילדיו שלו. דליהו: "מעבר להיבט המוסרי - שזה שאנשים מתחמקים שנים מלשלם מזונות של הילדים שלהם זה לא מובן מאליו - הרי זה הילדים שלהם - אם מצליחים להוכיח שנקטנו בכל ההליכים והחייב אינו משלם בפועל, אפשר לתבוע את המעגל השני של המשפחה, ההורים והסבים של האב, למשל", הציע דליהו. "לצורך זה יש לפנות לבית משפט לענייני משפחה ולהגיש תביעה נגד הסבים והסבתות. אם יש להם משכורות, הכנסות ונכסים - אפשר להטיל עיקולים ובדרך הזאת לגבות בפועל או להפעיל לחץ על הגרוש".
אם כן, הבן אכל בוסר ושיני הוריו תקהינה. "אין מה לעשות. יש חובה מוסרית ומשפטית לשלם מזונות וטובת הילדים קודמת לכל דבר. זה לא פשוט וליבי ליבי עליה ועל כל אותן נשים", סיכם דליהו.
עריכה: מיכל דאבי