רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה

מה עושים כשהילד סובל מהצקות בגלל גובהו? • בתור התחלה, לא מעוותים עבורו את המציאות • מיכל: "הילד נמוך וזאת עובדה שהוא יצטרך להתמודד איתה"


ג'ינג'ים, מתולתלים, שמנים, רזים, גבוהים מידי ונמוכים מידי - נראה שילדים תמיד יחפשו סיבה לצחוק וללגלג על ילדים אחרים; יש מי שלוקח את זה בקלות ומתמודד עם הדברים בעזרת הומור עצמי, ויש מי שנעלב עד עמקי נשמתו מההצקות ובטוח שכל חייו ייקבעו לפי צבע השיער שלו או הגובה שלו, למשל.

המאזינה אורית היא סבתא מודאגת לנכד בכיתה ו' שסובל מהצקות משאר חבריו לכיתה בגלל שהוא נמוך. "הוא קטנצ'יק", סיפרה למיכל דליות ב־103fm, "אף פעם זה לא הציק לו, אבל עכשיו הוא בגיל שכל נושא הדימוי העצמי מתעצב, וזה מאוד מפריע לו". לדבריה, ההורים גם כן מודעים לבעיה - מה גם שאבא שלו בעצמו נמוך, כך שהילד נמצא בטיפול הורמונלי ואף קיימת תקווה שיום אחד הוא יהיה בגובה 1.74, ובכל זאת - "כרגע הוא פיצי". 

"ברור, ילדים רואים את הכאן והעכשיו", הסבירה מיכל, "אי אפשר לשכנע ילדים בכך שאומרים להם שבעתיד דברים ישתנו". מסתבר כי  גם אחד הילדים של מיכל היה נמוך כאשר היה בכיתה ו'. "לא רק שהיה נמוך, הוא גם יליד דצמבר שהיה הכי קטן בכיתה", סיפרה. "יום אחד הוא אמר לי שכולם צוחקים עליו כל הזמן שהוא תינוק. שאלתי 'למה?' הוא ענה בגלל שהוא נמוך. דבר ראשון שעניתי לו היה 'נכון, אתה נמוך כי האבא החמוד שלך נמוך, הדוד הפרופסור שלך נמוך וגם הסבא המצחיק שלך נמוך. באסה, יש לנו במשפחה גברים מהממים אבל נמוכים'".

נראה שלייפות את המציאות זו ממש לא אופציה במקרים האלה. עוד המשיכה מיכל: "אמרתי לבן שלי שכשמישהו יקרא לו 'תינוק', כדאי לו להשיב 'סליחה? מי מטפס הכי גבוה על העץ - אני או אתה?', כלומר לא טשטשתי כלום ולא אמרתי לו שהוא לא נמוך. זאת עובדה והוא צריך לחיות עם זה. הגובה שלו זה התיק שהוא סוחב על עצמו.

"ילדים נושאים על עצמם תיקים. יש אחד שאמא שלו נמוכה, יש אחר שהוא עצמו גבוה מידי, יש כאלה עם הפרעת קשב וריכוז ואפילו הילדים הכי מקובלים חרדים נורא שמא הם לא יהיו מקובלים יותר. במקרה הזה, מכיוון שהילד עוד מעט בן 12, אני חושבת שהוא צריך לקבל עזרה מקצועית".

      

מיכל דליות מציגה: כך תעלו את הביטחון העצמי של הילד

המטרה, לפי מיכל, היא להעלות את הביטחון העצמי של הילד. "כשמישהו אומר לו 'היי תינוקי, בוא לפה', אני רוצה שיהיה לו מה לענות", אמרה. "אני רוצה שיענה לו 'אתה, שמקבל 40 במתמטיקה מדבר אלי שמקבל 80? במקצוע'". וכן - מיכל מודעת לכך שיש הרבה מאוד הורים שיתנגדו לשיטה הזאת ואף "ימרטו שיערות כשישמעו אותה, אבל אני באמת חושבת שצריך לצייד ילדים במשפטים שיעלו בעיני עצמם את הערך שלהם. אני לא מוכנה שילד ייתן את הלחי השניה, אלא אני רוצה שיהיו לו משפטי מחץ ושידע לשמור על עצמו. 

"עד שהוא יגיע לגובה המצופה, הוא יצטרך לפעמים לבלוע את הרוק. אני רוצה שיסתובב למי שפונה אליו בלעג, ויעמיד פנים כאילו שהוא עשוי מטפלון והדברים לא נדבקים אליו ולא פוגעים בו. נכון להיום יש לו הבעת פנים של ילד פגוע, וילדים - ברגע שהם מזהים חולשה, מנצלים את זה. אני רוצה שברגע שהילד יעלב וכמעט יבכה, שיגיד את משפט המחץ עם מבט מסוים בעיניים". 

במילים אחרות, הילדים צריכים להבין שלמרות שהוא נמוך - הוא לא פראייר. "'נכון, אני נמוך, אבל מי יותר חכם? מי אהוב הבנות?' כך בדיוק אני רוצה שהוא יענה לכל המלעיזים". 

    

על בנות ועל בנים

בנות זו אחת מנקודות התורפה של הילד. המאזינה סיפרה כי נכדה אמר לה לא פעם שיש לו בעיה עם הבנות בגלל שהן יותר גבוהות. "לכל החברים שלו יש חברות, אבל הסברתי לו שבגיל הזה זה לא באמת אהבה, וחברות זה לא משהו טבעי כי הם עדיין ילדים צעירים".    

"מה שאת עושה זה לא נכון", ענתה מיכל, והסבירה: "קודם כל, מאז ומעולם ילדים עברו ילדות לא פשוטה - יש משקפופרים, יש כאלה עם אוזניים גדולות ויש מתולתלים. אפילו אלה שהם בנורמה עוברים משהו ואנחנו לא תמיד יודעים מה. ברור שהנכד שלך יצטרך להתמודד עם העניין של הגובה ואולי לא תהיה לו חברה עד גיל 17. אז מה? 

"בקשר לגיל המוקדם לאהבה - מתוך רצון להגן עליו, זלזלת במשהו מאוד חשוב בגילו. הדרך להגן על הילד היא לא להפחית מחשיבות מה שהוא רוצה, אלא להגיד 'אתה צודק, אני מבינה שאתה מאוד רוצה חברה וברור שתהיה לך יום אחד. יש ילדים שיש להם חברה מגיל 12, ויש כאלה מגיל 15'. אני לא רוצה שתמעיטי בערך הזוגיות שכרגע מאוד חשוב לו".

מה גם, הרי ברור שיש זוגות בהן הבחורה יותר גבוהה מהבחור. ולמה לא בעצם? "תאמרי לו שראית גם זוגות כאלה ויש ביניהם אהבה מאוד גדולה. זה לא בהכרח מה שיהיה איתו, אבל היתרון שיש לך עליו - וכדאי לך גם להגיד את זה, זה שאת ראית דברים בחיים האלה ויש לך יותר ניסיון, ואת יודעת שהדברים שמדאיגים אותו הם פתירים". 

אם כן, כרגע צריך לשלוח את הילד לטיפול פסיכולוגי או אפילו לקואצ'ר שיעלה לו מעט את הביטחון העצמי. "נסו לבדוק בקופת חולים אם יש פסיכולוג מתמחה בילדים", הציעה מיכל, "ואם הילד לא מתחבר אליו אז לכו למישהו אחר". 

   

לסיכום חזרה דליות והדגישה את החשיבות שיש בהבנה והזדהות עם הילדים: "אל תמעיטו בסבל של הילד. גם אם בעינינו זה זמני או תפל - צבע שיער, אורך ריסים, מספר נעליים או מראה ציפורניים, בעיני הילד זה הדבר שקובע את גורלו. לפעמים הילד מפסיק להאמין להורים שלו שאומרים לו שהוא טוב ויפה כמו שהוא, כי הוא חושב שהם אומרים את זה רק בגלל שהם ההורים שלו, ולכן כאן צריך להתערב ולערב אנשי מקצוע". 

  

עריכה: מיכל דאבי

08/02/2019
הישארו מעודכנים

עתידות: בקרוב תהיה 1.75
עתידות: בקרוב תהיה 1.75  |  צילום אילוסטרציה: Ingram Image