רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

"הוא נשך אותו כל כך הרבה, והילד שלי מת מפחד!"

אם לילד בן שנה וחצי סיפרה שבנה חווה אלימות מצד אחד הילדים, ומאז חווה חרדה איומה • האם עליו לעבור למעון אחר?


אלימות היא אלימות היא אלימות, גם בגיל שנה: איך אפשר להגן על הילד שלנו אם וכאשר הוא חווה אלימות פיזית בגן מילד אחר, וחוזר בכל יום "מוכה מלחמה עם סימני נשיכות על הפרצוף?"; מיכל דליות מסבירה איך מחזירים לילד את הביטחון העצמי, ומציעה: "אם האלימות לא נפסקת, צריך להעביר את הילד לגן אחר". 

המאזינה גיתי היא אימא לילד בן שנה וחצי. בשיחה עם מיכל דליות ב־103fm סיפרה גיתי על ילד אחר שנכנס לגן לפני שבועות בודדים, ומאז מטיל אימה על הילדים האחרים - ובמיוחד על בנה שלה. "הילד החדש פשוט התלבש על הבן שלי והוא מתנהג כלפיו באלימות. כל יום בני חוזר הביתה עם נשיכה חדשה, והוא כבר מלא בסימנים ונראה כמוכה מלחמה".

גם הגננות לא יכלו שלא לשים לב לבעיה החדשה שנכנסה לגן, ועירבו אפילו את הפיקוח - מה שהוביל לכך ששמים את הילד החדש בלול במשך רוב שעות היום - צעד חריג לכל הדעות. "ברגע שהילד הזה נכנס לגן בבוקר, הבן שלי רץ לגננות ודורש שירימו אותו על הידיים. הגננות מכילות אותו ובאמת מרימות אותו, אבל זה מפריע לי כי אני רוצה שהוא ישחק ויהיה פעיל. 

"הבן שלי פיתח חרדה", הוסיפה, "הוא ממש מת מפחד ממנו ובוכה בכי אימים בכל פעם שמשהו נוגע בו בטעות. הגננות אמרו לי שכשהוא בוכה וצורח, הגוף שלו מתקשה מרוב חרדה". האם להוציא את הילד מהמעון ולהרחיק אותו מהגורם המזיק יעזור לו להירגע? אולי. "חשוב לי לציין שהילד אוהב ללכת לגן הזה, והוא גם לא מפחד להיכנס אליו כי הילד הנושך מגיע הרבה יותר מאוחר ממנו. ובכל זאת - ברגע שהנושך נכנס לגן, הבן שלי מזנק ממקומו ונצמד לגננות". 

   

מן הסתם כאשר הגננות מרימות את הילד, הן אומרות לו 'לא נורא, אל תפחד', אבל מסתבר שהן לא פועלות נכון. מיכל הציגה דרך אחרת בה צריך להרגיע אותו בכל פעם שהוא מתחיל לפחד: "כשהילד רץ לגננת, היא צריכה לומר: 'נבהלת כי הוא נכנס לגן? תכף אקח אותו רחוק ממך ואני ואתה נלך לשחק', ואז לקחת אותו למקום אחר. 

"צריך לייצר כל הזמן את המצבים שמורידים את הילד מהידיים ומעסיקים אותו, ואני מתכוונת לכך שאם למשל הגננת הורידה את הילד, ואחרי כמה דקות שהוא שיחק הוא ראה את הנושך, נכנס לפאניקה ורץ לגננת בחרדה, לא צריך ישר להרים אותו שוב אלא להעביר לו מסר של 'הכל יהיה בסדר'. כשם שהגננות נתנו אקסטרה תשומת לב לילד הנושך, הן צריכות לתת גם לבן שלך, לדבר איתו ולהעסיק אותו. 

"אני מניחה שהן הרי מורידות אותו בשלב מסוים ואז הוא מתחיל לבכות. אם כן, הן צריכות להסתכל עליו ולהגיד לו: 'אני לא מרימה אותך כי כואבות לי הידיים ואני רוצה שהן יהיו פנויות. בוא נלך לשחק בבובות'. אני רוצה לתת לו תחושת מוגנות, אבל מבלי להחזיק אותו כל היום". 

וכן - אם תוך חודשיים המצב של הילד לא ישתפר, אין מנוס אלא להעביר אותו למעון אחר. "הפחד אמור לעבור לבד אם הילד השני לא ינשך אותו יותר", הרגיעה מיכל אך הדגישה, שוב, שאם לא יקרה שינוי והילד ימשיך להיות בחרדה, כדאי להעביר אותו מהמעון הזה". 

  

עריכה: מיכל דאבי 

01/02/2019
הישארו מעודכנים

צילום אילוסטרציה: Inrgam Image