רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

שבת אחים גם יחד?

כשהאחים רבים ההורים נלחצים ואת מיכל דליות מעצבנים: "אנחנו מבררים מי עשה מה, אבל לעולם לא נצליח להבין. לכל ילד יש את האמת שלו"


מכירים את האנשים שמגיעים לקופה המהירה בסופר עם 11 מוצרים למרות המגבלה ל־10 מוצרים בלבד? בטח התעצבנתם, רטנתם בשקט, או מקסימום ביקשתם מהקופאית שלא תקבל את הלקוח. מה שבטוח - ודאי שלא נהגתם באלימות; מסתבר שהמקרה הזה יכול ללמד את הילדים שלכם לא מעט על החיים. 

למאזינה דנה תאומים בני 4.5 שלדבריה "כל הזמן רבים". ילדים שרבים ביניהם - ועוד תאומים, זה, מן הסתם, לא דבר נדיר ובכל זאת "זה מדאיג", אמרה דנה. "בסך הכל הם חברים טובים אבל אחד מהם יותר מציק לשני. התקשרו אלי מהגן לא פעם ואמרו לי שאחד שרט את השני, ואילו השני דפק את הראש של הראשון ברצפה עד שירד לו דם". 

"ילדים רבים נקודה", הרגיעה דליות. נכון - מי יותר ומי פחות, אבל ילדים - ואחים במיוחד, רבים מדי פעם. ולמרות שגם ההורים היו פעם ילדים בעצמם שרבו עם האחים שלהם, כשזה מגיע לילדים שלהם עצמם הם נלחצים במיוחד. "אנחנו לא אוהבים שהילדים רבים ובגלל זה אנחנו מתערבים במריבות שלהם", אמרה מיכל, "אנחנו מבררים מה קרה, מי עשה מה, למה אחד לקח לשני - אבל בחיים לא נצליח להבין מה קרה כי לכל ילד יש סיפור אחר ואף אחד לא משקר. כל ילד מספר מה קרה מנקודת המבט שלו. 

"אחרי הבירור אנחנו מבקשים מאחד לוותר לשני, ואם זה לא קורה אנחנו לוקחים את הצעצוע, למשל, ואומרים שלשניהם לא יהיה וזהו". ואם תרצו, קבלו כלל אצבע ממיכל: "בדרך כלל הקורבן, הילד שמרביצים לו, זה הילד שהתחיל את המריבה".

כך או כך, זה לא משנה מי התחיל. עצם העובדה שההורים מתערבים רק מלבה את העניין, והסיפור הבא כמשל: "פעם הנכדים שלי היו אצלי", סיפרה מיכל על נכדיה - שתי אחיות מבת אחת, ושני נכדים אחים מבת אחרת. "הנכד והנכדה הגדולים ישבו לשחק, ואז הקטנה נכנסה לחדר והציקה לאחותה הגדולה. האחות הבכורה רצתה לקרוא לאמא שלה, אבל בן דוד שלה - זה ששיחק איתה, אמר לה 'עזבי, ממילא תמיד מאשימים אותנו'". 

  

אלימות היא לא הפתרון

על מנת להרגיע את הרוחות בבית צריכה המאזינה לשבת עם בניה ולהבהיר להם את הדבר הבא: לא אתערב יותר במריבות שלכם. מיכל: "תאמרי 'לפעמים אתם רבים - וגם האחים שלי רבו איתי לפעמים. עד היום התערבתי וזו הייתה טעות. אני יודעת שאתם יודעים להסתדר ואני יודעת שאפשר לסמוך עליכם שככל שתגדלו תסתדרו יותר טוב, ולכן מהיום לא אתערב יותר'.

"מה שכן, תצטרכי להבהיר שאת לא מרשה אלימות. ברגע שתראי אלימות תקומי ותפרידי כי מכות זה מחוץ לתחום. אחרי שאת אומרת את זה את קמה והולכת". והרי אין ספק שאחרי שתגיד זאת לילדים שלה הם, ובכן - יריבו, והיא בתגובה תצטרך לשמור על אדישות. "אם את שומעת אותם רבים תתאפקי ותשארי איפה שאת נמצאת. מישהו מהתאומים יבוא אליך וירצה לספר לך מה היה, ואולי אפילו יבקש ממך להעניש את אחיו. 

"'מאמי, אני מזכירה לך שאני לא מתערבת כי אני סומכת עליכם שתתגברו ותפתרו את הבעיה', תעני לו. אם הוא יספר לך שאחיו דחף אותו, למשל, תאמרי 'אני יודעת שזה לא נעים, אבל אולי כדאי לך לחשוב מה לא לעשות כדי שלא ידחף אותך בפעם הבאה'". 

לעומת זאת, אם תראה לנגד עיניה את הבנים רבים ומכים אחד את השני, לא תהיה לה ברירה אלא להיכנס ביניהם, פיזית, ולהפריד. "אם יילכו מכות כנסי לפעולה, הפרידי ושלחי אחד מהם לחדר ואת השני למטבח", אמרה מיכל. "אל תכעסי אלא פשוט חדדי להם שאת לא מרשה מכות - ולא משנה מה הסיבה. גם אם אחד מהם קרע לשני את המחברת, לדוגמה, הוא יטופל - אבל לא במכות. וזאת הסיבה שלא מבררים מי התחיל מה ולא מנסים לפתור את זה. אנחנו לא נוקטים עמדה ולא נכנסים לתוכן המריבה".

גם הגננת בגן תצטרך להפסיק להתערב במריבות בין השניים ופשוט להתעלם - עד שתגיע האלימות. אחרי המריבה, הציעה מיכל, כדאי לתת להם לצפות בטלוויזיה בשביל שיהיו כמה דקות של רוגע. "ברגע שאנחנו לא מתערבים ולא נכנסים לתוכן העניין הם ילמדו כבר לבד. נכון לעכשיו יש להם רווח פסיכולוגי כי הם מצליחים למשוך אותך פנימה למריבות שלהם. גם הילד שאת נוקטת עמדה לרעתו מרוויח - הרי דיברת ושוחחת איתו. אל תסכימי לזה", הפצירה דליות. 

כדי שהילדים יבינו שלא כל בעיה פותרים דרך אלימות, כדאי למאזינה להקריא להם ספרים שעוסקים בנושא או אפילו להיעזר בדמיונה הפרוע. "ספרי להם בארוחת הערב איך אחד מהקולגות שלך במשרד עצבן אותך היום, או איך שאישה אחת בסופר חיכתה דווקא בקופה שלא מתאימה לה. בתום הסיפור שאלי אותם מה אפשר לעשות במצבים כאלה", והרי אם יבינו את המסר ילמדו שאלימות היא בטח ובטח לא הפיתרון. 

  

עריכה: מיכל דאבי 

05/04/2019
הישארו מעודכנים

תכף יגיע הפיצוץ
תכף יגיע הפיצוץ  |  צילום: Ingram Image