מחוף בת ים עד קליפורניה: על צלילי הפופ של הקיץ
חוקר המוזיקה דודי פטימר תופס גלשן וגולש אל 'צלילי קליפורניה' שליוו את סצנת הפופ העולמית משנות ה-60 ועד היום • בלעדי לדיגיטל של 103fm
הקיץ הגיע ואיתו החשק השנתי הקבוע לצאת לבלות בחוף הים. הצורך האנושי הכמעט בסיסי הזה, לשבת על החול החם, להשתכשך במים הקרירים או לצאת לגלוש, נראה שטבוע בנו כל כך עמוק, שכבר עשרות שנים להקות וזמרים כותבים עליו שירים. בשנות ה-60 הייתה זו להקת 'הביץ' בויז' שהקליטה כמה משירי הגלישה והים הראשונים בעולם הפופ והרוק והתחילה בעצם ז'אנר שפעיל גם כיום, 60 שנה אחרי.
'צלילי קליפורניה' הוא מונח שבהתחלה תיאר את הלהקות והאמנים שיצאו מקליפורניה ושרו על חוף, שמש, נשים ואהבה חופשית לקיץ האינסופי, כשהם מלווים בהרמוניות קוליות נהדרות. בסוף שנות ה-60, כשהמהפכה והמחאה התרבותית בעקבות מלחמת וייטנאם הולידה את 'דור הפרחים' ושינתה את התפיסה בקרב היוצרים, התווספו לשירי הכיף הללו, גם מסרים של פוליטיקה, מיניות, גזענות ונושאים חברתיים עמוקים.
בפרק חדש של הפודקאסט של 'מילים ולחן', שכר חוקר המוזיקה דודי פטימר גלשן (או במקרה שלנו כאן בישראל, חסקה) ויצא לשוט על נחשולי הזמן אל ההתפתחות והאופנות שליוו את ז'אנר 'צלילי קליפורניה' החל מתחילת שנות ה-60 בארצות הברית בפי אמנים ולהקות כמו הביץ' בויז, פרנקי אבלון, דיק דייל והמאמס אנד דה פאפאס, דרך השינוי שחל בשנות ה-70 בפי אמנים כמו קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג, הדובי בראת'רס והאיגלס ('הוטל קליפורניה') ועד אמנים כמו הרד הוט צ'ילי פפרס, הג'ונאס בראדרס ולנה דל ריי שמייצגים את הצלילים העכשוויים של קליפורניה.
עוד בפודקאסט הנהדר והנעים לאוזן, מנתח פטימר את הקשר הישראלי לז'אנר הזה של מוזיקאים כמו משה וילנסקי, דני סנדרסון והדג נחש ומהו מיקומם של 'צלילי קליפורניה' כיום במפת המוזיקה העולמית.
