אהוד מנור, מהפזמונאים הבולטים והאהובים בישראל, כתב למעלה מ־1,000 שירים שהפכו חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. הוא זכה בפרס ישראל לזמר עברי, אבל הזכייה האמיתית שלו הייתה תמיד בלבבות המאזינים. במילים מדויקות ורגישות הצליח ללוות את תחנות חיינו - מאובדן אישי ועד לאופטימיות קולקטיבית - ולהותיר חותם שאינו נמחה. שני עשורים לאחר מותו של מנור, שיריו ממשיכים להדהד בתחנות הרדיו בישראל כאילו נכתבו אתמול. האיש שידע להפוך געגועים לשירים השאיר חלל עצום, ובשל כך בחרנו לחזור לנקודות המשמעותיות ביותר בקריירה הענפה שלו.
מנור הוא בנם של ישראל ורחל ויינר, שהגיעו לבנימינה מבלארוס. כבר בילדותו בלט בכישרון הכתיבה שלו, וחלם להיות עיתונאי. כשהיה בן 10 התפרסם מאמר ראשון שלו בעיתון 'דבר לילדים', ומאז הוא המשיך לכתוב במרץ. כשהיה בן 15 אביו נפטר מדום לב כשהוא בן 45. כדי להתמודד עם האבל הכבד המשיך מנור לכתוב, ומצא מנוחה במוזיקה.
הוא נהג להאזין בשקיקה למצעדי הפזמונים ברדיו, והתנסה בכתיבת מילים בעברית לשירי רוק שאהב. עם שחרורו מהשירות הצבאי פנה מנור ללימודי פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם בלט כישרונו. בו זמנית, הצליח להשתלב ב'קול ישראל', והצליח להביא לידי ביטוי את הידע המוזיקלי הרחב שלו, ואת אהבתו לשפה העברית.
באחד הראיונות שהעניקה אלמנתו עפרה פוקס-מנור סיפרה כי הוא חי את הרדיו, ואהב מאוד להגיש מוזיקה. הפזמונאי יואב גינאי סיפר כי זכה לעבוד לצד מנור 15 שנה. "יחד האזנו למוזיקה חדשה, ניהלנו שיחות על מוזיקה ותרבות, וזכיתי לקרוא כמה טיוטות בכתב ידו משיריו הגדולים. לימים הצעתי לו לשדר בתחנה שהקמתי וניהלתי 88FM והוא נענה בשמחה".
עוד הוסיף: "תוכניתו היומית 'מנור ברמזור' שידר ממש עד יומו האחרון. כששידר אמן חדש נהג להתקשר אליו לפני ולספר לו על כך", סיפר גינאי. "אותם אומנים היו המומים מהמחווה, ומכך שאהוד מנור הגדול מתקשר ומתנצל בצניעות שהוא מפריע רק לרגע". לצד חיבתו הגדולה לרדיו, מנור השתלב בשידורי הטלוויזיה הישראלית מראשית דרכה, ערך והגיש תוכניות שעסקו בתרבות ובמוזיקה – בשפה רהוטה, ובגובה העיניים.
במהלך מלחמת ההתשה, נפל אחיו הצעיר יהודה בקרב. מנור היה קשור אליו מאוד, וכתב עליו את השיר 'אחי הצעיר יהודה' שהוקלט שנה לאחר מכן על ידי להקת גייסות השריון. בריאיון שערך מנור סיפר כי השיר הזה חולל את המהפך הגדול בחייו כאדם וכפזמונאי. "עד אז הייתי תלוי תמיד במנגינות. העדפתי לכתוב מילים למנגינות, והעדפתי לכתוב שירים שמחים ושירי אהבה, בעיקר. נפילתו של אחי השריונר בתעלת סואץ במלחמת ההתשה, בסוף קיץ 1968, נתנה לי רצון שלא הכרתי קודם - לכתוב מילים שלא תלויות במוזיקה". בהמשך הקליט מנור גם את השירים 'בן יפה נולד', 'בשנה הבאה', והקדיש אותם לאחיו.
תחושת הכאב שהוא חווה על נפילתו של אחיו הצעיר ליוותה אותו במשך השנים, ובאה לידי ביטוי גם בשירו 'אין לי ארץ אחרת'. "כשקיבלתי את פרס ישראל לזמר עברי ב־1998, הרגשתי שלא אני זכיתי בפרס, אלא אחי הצעיר יהודה, משום שרק אני יודע כמה שירים שאתם לא מזהים איתו אני כתבתי דרכו, בשבילו, בהשראתו, לזכרו ומבלי שאנקוב בשמו בשיר עצמו", הודה מנור.
מנור כתב ותרגם למעלה מ־1,000 שירים, ומאחוריו שיתופי פעולה מרשימים עם מיטב אמני ארצנו. המלחינה הראשונה עימה שיתף פעולה היא נורית הירש, והכימיה הבלתי רגילה ביניהם הניבה עשרות שירים שהפכו ללהיטים שמתנגנים בתחנות הרדיו עד היום. "היינו צעירים נלהבים ואופטימיים והייתה בנו תשוקה עצומה לכתוב פזמונים. הייתי קמה בבוקר, מלחינה מנגינה ומשמיעה לאהוד בטלפון. הייתי מקליטה אותה על הטייפ הקטן שליד הפסנתר ומעבירה לאהוד על גבי קסטה. לא הספקתי לנשום - וכבר היו מילים למנגינה. במקרים אחרים אהוד מסר לי מילים, ואני התאמתי להן לחן", סיפרה הירש באחד הראיונות.
"מאחר שאני פזמונאי שלא כותב מנגינות, ולא מבצע בדרך כלל את השירים שלי, אני חייב למצוא את עצמי באחרים", סיפר מנור באחד הראיונות במהלך הקריירה שלו. "אני חייב למצוא את עצמי במלחין ובמבצע או במבצעת. זה אומר שאני משתנה משיר לשיר, כי אני מוצא את עצמי שונה בהשתקפות שלי באחרים, באינטואיציה שלי. כך שאני קצת חוה אלברשטיין וקצת אילנית וקצת ריקי גל וקצת יהודית רביץ".
במהלך שנות ה־70 החל מנור לעבוד גם עם מתי כספי שהלחין עבורו בלדות מורכבות כמו 'ילדותי השנייה', 'ברית עולם', 'לא ידעתי שתלכי ממני', ו'לא דיברנו עוד על אהבה' לצד להיטי פופ קלילים כמו 'אמור שלום'. מנור כתב גם לאשתו, עפרה פוקס, בין השאר את 'שיר אהבה', שהלחין כספי. שיתוף פעולה שאי אפשר להתעלם ממנו הוא החיבור בין מנור לחנן יובל – שהתחיל עם המופע 'ימי בנימינה', והמשיך עם 'עדלידע קרנבל 83'. שנתיים אחר כך הקליט יובל אלבום הנושא את השם 'דור', שכלל בתוכו שירים שכתב מנור, והוא הלחין. מיד אחר כך חבק אלבום נוסף הנושא את השם 'באמצע החיים'.
בתחילת שנות ה־80 העליזות הרבה מנור לשתף פעולה גם עם הזמר בעז שרעבי, ובין להיטיהם המשותפים אפשר למצוא קלאסיקות מרגשות כמו 'הלוואי', 'משאלה', 'כשאת נוגעת בי', ו'לשיר איתך', שמנור כתב כמחווה לשושנה דאמרי.
כשנשאל המלחין המוערך קובי אשרת על העבודה המשותפת עם מנור אמר שתמיד היה קל לו להלחין איתו, והסביר: "הוא מעולם לא סירב לכתוב שירים, גם לצעירים ואנונימיים. אף פעם לא עשה חשבון אם השיר ירוץ ברדיו או לא, רק רצה לכתוב כמה שיותר. ב־1992 הוא אמר לי 'בוא נכתוב לאירוויזיון שיר'. אמרתי לו 'אהוד, מספיק, שנינו ניצחנו באירוויזיון, בוא ניתן לצעירים'. 'עזוב, עזוב', הוא אמר, 'זה רק ספורט'. וכך הוא כתב את השיר 'זה רק ספורט', שביצעה דפנה דקל באירוויזיון. תמיד רצה לכתוב ולהשתתף בכל תחרות".
בחלוף השנים מנור המשיך לעבוד עם זמרים רבים בווליום גבוה, וייצר להיטים לאמנים אייקונים כמו אילנית, ירדנה ארזי, רבקה זהר, אריאל זילבר, חוה אלברשטיין, צביקה פיק, ריקי גל, עפרה חזה, ועוד ועוד.
נקודה נוספת שחשוב להתייחס אליה היא עבודות התרגום הנפלאות של מנור – בין הפרויקטים המוזיקליים שמנור תרגם אפשר למצוא שירים שתרגם מפורטוגזית לאלבום המופלא 'ארץ טרופית יפה', שירים דרום אמריקאיים שתורגמו לעברית עבור הצמד המוזיקלי 'הפרברים', שירים צועניים לאלבום 'נשמה צוענית' של ארזי, ושירים שתרגם מצרפתית לאלבום 'שפת אימי' לקורין אלאל ז"ל.
הקריירה של מנור זכתה להערכה רבה ובשנת 1995 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות, שלוש שנים אחר כך זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי, ובמרץ 2005 זכה מנור לתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הרבה לתרבות העברית.
הייחוד של מנור היה שהחל לכתוב ולבטא את עצמו בגוף ראשון כבר משנות ה־70 - דבר שהיווה ניגוד לשירי המולדת שהושרו עד אז, אשר מוקד ההתייחסות בהם היה על החברה בכללותה. ועדת פרס ישראל נימקה את הבחירה בו, ואמרה: "אהוד מנור מעולם לא רצה להיות 'שליח ציבור'. בשירתו אין בדרך כלל מקום לנוסח "אנחנו". לפי תפיסתו, אין פזמונאי יכול לדבר אלא בשם עצמו. ואכן, הוא הביא לזמר העברי את קולו הפרטי, קול אינטימי, חושפני ורגיש, אך באורח פלא הפכה שירת היחיד שלו לשירת רבים".
באפריל 2005 לקה מנור בליבו, ונפטר. אחריו נשארו מילים מרגשות שהפכו לפסקול של הישראליות במיטבה. מנור כתב לכולם, ועשה זאת בכישרון אין קץ ובהערכה אמיתית למילה הכתובה. 20 שנה אחר כך אספנו עבורכם ממיטב להיטיו לשעות של מוזיקה שמנגנת את החיים שלנו כאן.
להאזנה לחלק ב': לחצו כאן.
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־20 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. בכל מקום ובכל זמן שרק תרצו. בלי דיבורים, בלי פרסומות – ובכל הכבוד למוסיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן
עריכה: עדן בן ארי