ביקורת תרבות \\ עדן בן ארייש אמנים שבאים לשיר, ויש אמנים שבאים לכבוש. בר צברי הוא אמן מהסוג השני - כזה שהולך עם הלב שלו עד הסוף, שמצליח לרגש ולהרים את האווירה בעזרת רוקנרול אתני מתפוצץ. במופע החגיגי לרגל יציאת אלבומו הרביעי 'במדבר' הוא הפך את אמפי שוני לממלכה הפרטית שלו. הקהל השתולל, שר איתו כל מילה, והרגיש שהוא שותף פעיל בערב הזה.
צברי פרץ לתודעה בשנת 2012 ומהר מאוד בנה סגנון מוזיקלי שהוא כולו פיוז’ן ישראלי ייחודי - שילוב בין רוקנרול חשמלי, לחנים מזרחיים ומילים שיוצאות מתוך הלב ונוגעות בלב. הוא מסוג האמנים שמצליחים לחצות קהלים - חובבי מוזיקה ים־תיכונית, אוהבי רוק, וגם כאלה שפשוט מחפשים חוויה מרגשת על הבמה. לאורך השנים עקבתי אחריו מהצד, ידעתי שיש לו קול חזק ונוכחות בימתית יוצאת דופן, אבל משהו בי הרגיש שהופעה חיה שלו זו חוויה שצריך לחוות לפחות פעם אחת.
זו הפעם הראשונה שראיתי את צברי מופיע בלייב, ומהשנייה הראשונה היה ברור שמדובר בחיית במה מטורפת. הוא הצליח להיות בהרמוניה לא רק עם הנגנים על הבמה, אלא גם עם הקהל, ששטף אותו באהבה. זו הייתה הופעה שהיא שילוב מושלם בין מועבט איכותי ביותר לבין שיחת נפש המונית, עטופה בבלדות קורעות לב, קצב מזרחי וריפים של גיטרות.
למרות שמדובר היה בהופעת השקה, הקהל ידע לחזור אחריו כמו מקהלה ולהיסחף עם כל ביצוע עד הסוף. האלבום החדש הוא מדגרה של להיטים, ואחד הבולטים בהם הוא 'ג'קי צאן', שקיבל את המקום הראוי לו בערב הזה.
בנוסף זכינו ליהנות מביצועים נפלאים לשירים נוספים מהאלבום החדש, כמו שיר הנושא 'המדבר'. ואין מה להגיד - למרות שהיינו בבנימינה, היה חם כמעט כמו במדבר יהודה. גם 'מכונית שכורה' זכה לביצוע מושלם, ואיך אפשר בלי 'ח'אן יונס', שמזכיר לכולנו את החיילים והמילואימניקים שכבר כמעט שנתיים נלחמים בעזה ומחרפים נפשם.
צברי הפתיע עם 'נמר בודד' המצוין. משם הוא פנה לקהל וסיפר ששואלים אותו למה הוא כבר לא כותב על אהבה. "באלבום הזה חזרתי לכתוב על אהבה, ואם כבר אהבה – אז איזו אהבה יכולה להיות יותר גדולה מאשתי היקרה רותם? תעשו לה כפיים", ביקש מהקהל. ומייד אחר כך התחיל את 'עד האושר הבא'.
צברי יודע לייצר המנונים, וזו יכולת מבורכת שהייתה בולטת מאוד בערב הזה. הוא ביצע את 'רק בשמחות' ואת 'ניצוצות' שהצליח לרגש עד דמעות. את 'תשמור עליי' הוא ביצע יחד עם הרפאר איזי והזמר אלייצור, שהצטרפו גם הם לחגיגה.
"באנו לפה לשיר שיר אחד?", שאל אלייצור את הקהל, ומייד הקדיש להם את השיר 'השם יתברך', הידוע גם כ'עוד יותר טוב...ועוד יותר טוב...ותמיד יהיה לי רק טוב'. ואין מה להגיד – הערב הזה באמת המשיך להיות עוד יותר טוב, עם ביצועים מעולים ל'צעקתי בלילה' ו'עוד יום עובר'.
בין שיר לשיר בחר צברי להתייחס למצב המורכב במדינה. בכל פעם הוא נופף בדגל אחר לזכר חללי צה"ל. בין השמות בלט סגן רועי צ'אפל ז"ל, שצברי הקדיש לו את השיר 'מה בלילות' בביצוע מצמרר.
צברי, הידוע כא' אווירה, העניק ביצוע פנטסטי ל'רוקנרול בצהריים'. מייד אחר כך עלה לבמה עדי אלון, והשניים הפתיעו עם 'סנטו' הסיפורי, שגורם חשק לטייל בסמטאות זיכרון יעקב ולחפש את הדמות המתוארת בשיר. "עדי אלון הוא זמר מטורף, הוציא עכשיו שני שירים", פרגן צברי לחברו על הבמה.
שיר נוסף שהתנגן מתוך שמחת חינם היה 'שמחה', ומייד אחריו הצופים נכנסו לאקסטזה עם 'סרנדה'. כי מי לא רוצה קצת שמש, ים ולימונדה בימי הקיץ הישראלי הלוהט?
רגע לפני הסיום נשמעו קריאות מהנוכחים הנלהבים בשוני: "מה עם ג'וני?". אבל צברי, כמו צברי, שמר את הלהיט שהזניק לו את הקריירה לסוף. אחרי שביצע את 'משנה מקום' מהאלבום החדש, העניק למעריצים את הסיום שהם כל כך חיכו לו – עם 'ג'וני'.
הקהל היה שחקן לא פחות חשוב בערב הזה. למרות שבשעה 23:00 הווליום ירד, הוא לא הפסיק לשיר ושאג יחד עם הזמר האהוב את הפיוט 'אל תירא ישראל, אל תירא, כי גור אריה הלוא אתה'. בתקופה כזו, שבה מצב הרוח לא להיט, הרגישו שצברי נתן למאזינים שלו תחושת גאוות יחידה – וזה בדיוק מה שהם היו צריכים.