וגר זאב עם כבש, ותאום עם תאומה ילמד?
אז זהו, שאין תשובה גורפת • מתלבטים האם לרשום את ילדיכם לאותה כיתה? • למיכל דליות יש פיתרון: ערכו טבלת 'בעד ונגד'
כמעט כל ההורים לתאומים נתקלו בשאלה הבאה: האם נכון שהילדים ילמדו באותה כיתה, או שמא עדיף להפריד ביניהם על מנת שלא ליצור השוואות שילחיצו אותם, וגם בשביל שיפתחו עצמאות חברתית? אם עד עכשיו חשבתם שהתשובה היא חד משמעית שאסור בתכלית האיסור שהילדים ילמדו יחד, מסתבר שיש מקרים יוצאי דופן; מיכל דליות: "החלטה כזאת צריכה להתקבל באופן רציונלי לגמרי".
למאזינה דיאנה תאומים בני 6, בן ובת, שבשנה הבאה יעלו לכיתה א'. באמצע השנה בחודש פברואר מתכננת המשפחה לעבור לגור בעיר אחרת, מה שיאלץ את הילדים גם לעבור לבית ספר אחר. בשיחה עם מיכל דליות ב־103fm שיתפה דיאנה את החששות שמלוות אותה מזה תקופה: "מעבר לכך שהם עולים לכיתה א' ונאלצים לעבור בית ספר, לבני יש לקות למידה - מה שגורם לי להתלבט האם להפריד ביניהם בכיתות.
"אני רוצה לתת להם הזדמנות להיות בנפרד, אבל בגלל המעבר חשבתי אולי כן לחבר ולרשום אותם לאותה כיתה כדי שלא יהיו לבד בבית הספר. אני באמת לא יודעת מה לעשות", הודתה. אם לא היו עוברים דירה - או לפחות לא באמצע השנה, הדברים היו פשוטים יותר מכיוון שבבית הספר הנוכחי יהיו לילד חברים שיעברו איתו מהגן, מה שבוודאות יעלה לו את הביטחון העצמי, לדבריה.
ובדיוק כמו הרבה מאוד החלטות שאנחנו מקבלים בחיים, גם כאן כדאי להכין טבלת 'בעד ונגד' - או כך לפחות הציעה מיכל. "החלטה כזאת צריכה להתקבל באופן רציונלי לגמרי", אמרה. "אם שניהם יהיו באותה כיתה, הבת תשמש כמעין קביים לאח שלה. האם הקביים האלה יהפכו אותו לתלותי, או שחוסר הקביים דווקא ידחוף אותו קדימה לעצמאות אישית?"
ובגלל שהמעבר מתוכנן לאמצע השנה בדיוק, אולי כדאי לנסות את שיטת החצי חצי - בהתחלה לאחד ולאחר מכן להפריד, אבל זה לא ממש מומלץ. "אם החששות שלך ממש גדולים את יכולה שלא להפריד ביניהם - והרי בשביל מה להפריד אם תאחדי אותם בפברואר? מה זה יתרום? תוכלי לוותר על ההפרדה, אבל שיהיה להם ברור - ומצידי תגידי להם את זה בכל שבועיים, שבכיתה ב' הם יופרדו".
חצי הכוס המלאה
בשלב הזה הוסיפה המאזינה שלעתים היא מרגישה כי "להעניק לילד קביים בדמות אחותו יכול דווקא לפגוע בו". וזאת הסיבה שצריך לבחון כל מקרה לגופו ואף פעם לא להכליל, וכל הורה שמכיר את ילדיו צריך לבחור באופציה שהכי נכונה עבורם.
בחזרה לתאומים: אם תחליט המאזינה להפריד ביניהם תצטרך להעלות לבנה את הביטחון העצמי כמה שיותר מהר. "בתחילת השנה הוא הרי יהיה בבית ספר עם חברים מהגן כך שלא תהיה לו טלטלה רגשית", אמרה מיכל, "מה שיותיר לנו חמישה חודשים לפתח את היכולות והעוצמות שלו. אני רוצה שבסיום התקופה הזאת הילד יהיה במקום טוב של ביטחון עצמי ויוכל להודות שהצליח.
"נצטרך להעניק לו טיפול רגשי, פדגוגי ועוד כל מה שצריך לעשות בשביל לעזור לו. כשתעברו לדירה החדשה אני מקווה שכבר יהיו לו מספיק כוחות להתמודד כי תהיה לו אמונה בעצמו שהוא יכול. במצב הזה, לא חיברת ביניהם לא בתחילת השנה ולא אחריה". ובשביל שהמצב האידיאלי הזה יקרה, תצטרך דיאנה ליצור מציאות אחרת - וכדאי לה לשקול כל מילה שיוצאת לה מהפה. "אם את אומרת 'אוי, המעבר יעשה לו נזק', אז יהיה לו נזק. לעומת זאת, אם פשוט תקחי בחשבון שהמעבר ישפיע עליו כך או אחרת - זה כבר סיפור אחר לגמרי.
"תהיי ערה למצב וצרי מציאות שבה לילד לא יהיה משבר. את חייבת שבבסיס שלך תהיה אמונה בכוחות שלו. אם לא תצא ממך אמונה - כאנרגיה, היא בחיים לא תגיע לילד. לא משנה כמה יכולות יש לו, אם הוא לא יקבל את זה ממך הוא לא יידע בכלל שיש לו את היכולות האלה, הוא לא יידע להוציא אותן מהכוח אל הפועל". וב'אנרגיה' אין הכוונה ללטף ולחבק את הילד כל היום, אלא להיות מודעים לקשיים שלו ולתמוך בו. "פחות חשוב אם הוא יידע לקרוא", הבהירה מיכל. "חשוב לי לדעת אם יש לו חברים ואם הוא נכנס לכיתה בחיוך".
הורים, שימו לב: בשביל לעודד את הילדים שלכם תצטרכו לחזור על משפטים מעצימים גם כאשר הם מקבלים ציונים שליליים במבחנים. "'קורה שלפעמים לא מצליחים, בעוד כמה ימים תצליח יותר', תאמרו. זה הקטע בעידוד", הסבירה מיכל. "כשהילד חוזר הביתה עצוב כי לא דיברו איתו, עודדו אותו ונסו לחשוב יחד מה אפשר לעשות כדי שכן ידברו איתו. 'אולי נזמין חברים הביתה?' עידוד זה לקחת כישלון של הילד ולהגיד עליו משהו טוב. אנחנו יכולות למצוא טוב גם אם אנחנו ממציאות.
"אני רוצה להעביר לו בקריצה או בחיוך שאני מאמינה בו. זה הכל. ילד יאמין בעצמו רק אם הוא יודע שההורים שלו מאמינים בו, אחרת - מאיפה יהיו לו את הכוחות האלו?"
עריכה: מיכל דאבי
