"לא מאמצים כלב לשנה או שנתיים!"
מזעזע: בחודשי הקיץ אנשים נוטשים את הכלבים שלהם רק כי 'אין להם סידור לשבוע שהם בחו"ל' • מנכ"ל צער בעלי חיים ברמת גן יובל נבון בריאיון
החלטתם לאמץ כלב או חתול? ברכות, זכיתם באהבה גדולה שקשה לתאר במילים. עם זאת ובאופן מצער למדי, יש מי שמחליט לנטוש את בעל החיים דווקא ובעיקר בחודשי הקיץ. יובל נבון, מנכ"ל צער בעלי חיים ברמת גן והסביבה: "התופעה מתעצמת. זה אבסורד".
"הקיץ זו תקופה עצובה לבעלי החיים. בזמן הזה יש הרבה מאוד נטישות של כלבים וחתולים", כך אמר נבון בשיחה עם מיכל דליות ב־103fm. מתברר שבזמן החופש הגדול כאשר משפחות יוצאות לטיולים - בין אם נסיעה לאילת ובין אם טיסה לחו"ל, הם פשוט מחליטים לנטוש את בעלי החיים. "אנשים חושבים 'אין לנו סידור לכלב, אז בואו ניפטר ממנו'", הסביר נבון.
לדבריו, התופעה המזעזעת רק הולכת ומתעצמת. "לדעתי, התקופה הכי טובה לאמץ כלבים וחתולים היא בקיץ. בזמן הזה הילדים הרי לא רצים לבית הספר בבוקר, כך שיש להם יותר זמן להכיל את הדבר המדהים הזה בתוך הבית ולייצר שפה ביחד". עם זאת, כאמור, יש כאלה שבמקום לבחור באופציה הנכונה ולמצוא סידור הגון לבעל החיים כמו לשים אותו בפנסיון מיועד, למשל, או לשלוח אותו למישהו מהמשפחה, הם מעדיפים ללכת בדרך האכזרית ביותר: נטישה.
"לפעמים המשפחות מגיעות עם הכלב לעמותה ואומרים לנו לקחת אותו כי הם נוסעים ואין להם איפה לשים אותו", סיפר נבון, "אבל לפעמים הכלב פשוט נקשר מחוץ להסגר מבלי שהמשפחה אמרה כלום אלא פשוט קשרה אותו, נסעה ונעלמה. העניין הוא שאנשים שוכחים שלרוב הכלבים יש שבבים, כך שהם לא יכולים סתם להיעלם".
15 שנה של אושר
הנושא קרוב במיוחד לליבה של מיכל דליות, אשר גדלה כילדה עם חומי, דובי ושונרה ואף גידלה את ילדיה בסביבה מרובת כלבים. "כשאחת מבנותיי חזרה מבית הספר, חיכתה לה כלבה שחורה שהבאנו מצער בעלי חיים", סיפרה דליות. "קשרתי על הכלבה סרט מתנה, כי מבחינתי להביא הביתה כלב זו מתנה".
"וזה מדהים במיוחד כשהכלב מגיע מההורים", הסכים נבון. כל מי שאימץ כלב מעמותה זוכר ודאי כי התהליך כרוך בהרבה מאוד שיחות עם פעילי העמותה. הם, מן הסתם, לא ממהרים לשחרר כלבים לאימוץ לכל דכפין. נבון: "הרבה אנשים באים אלינו ואומרים שהילד שלהם רוצה כלב. זה מקסים ואני שמח שהילדים רוצים, אבל לפעמים אני יודע לזהות שההורים לא רוצים את הכלב אלא באים אלינו כי כבר אין להם כוח לבקשות של הילדים.
"לפעמים מצביעים עלינו באצבע מאשימה, ואומרים 'הנה, באנו לאמץ אז תביאו לנו'. אבל אנחנו רוצים להסביר להם שלאמץ כלב זה לא לחצי שנה או שנה, וזה לא רק לתקופת החופש הגדול. כלב זה בעל חיים שיהיה אתכם 15 שנה וזו אחריות יומיומית שמוטלת על ההורים ועל המשפחה הבוגרת. ילד בן 10 לא מבין שהכלב יהיה איתו עד גיל 25".
בנושא זה הוסיפה דליות שילד קטן גם לא מבין את האחריות הכרוכה בך. "ילד בן 10 לא רואה מול עיניו שהוא צריך לרדת עם הכלב גם בשתיים בלילה כשחוזרים מבילוי, או את זה שצריך להוריד אותו מיד אחרי שמתעוררים בבוקר. יש פה לקיחת אחריות של חסר ישע והילד לא מבין את זה, אלא רוצה לחבק את הכלב, לישון איתו ולשים לו אוכל ומים".
בכל פעם כאשר נבון מרצה לתלמידים על החשיבות שבאימוץ, הוא מסכם את דבריו במשפט 'יותר משאני רוצה שיאמצו כלבים, אני רוצה שאחרי זה הם לא ינטשו ויחזרו לרחוב'. לטענתו, "כלב שהגיע לבית וחזר לעמותה, זה כבר לא אותו כלב. אנשים אומרים שאני מגזים, אבל דמיינו מצב שבו אתם ישנים שנתיים בסלון הבית, ובוקר אחד אתם נכנסים לאוטו, מגיעים לכלבייה עם עוד 30 כלבים, המשפחה שלכם נעלמת וזהו. דמיינו את המצב של הכלב". ומי שיתעקש להגיד 'כלב זה לא בנאדם', כנראה שהוא לא מבין את המערך הרגשי של החיה שגדלה עם המשפחה שלה וממלאת אותה באהבה אינסופית.
עריכה: מיכל דאבי
