אם אין אני לי, מי לי?
מיכל דליות עם מספר עצות להתמודדות עם אלימות בגני הילדים ובבתי הספר
חוששים מכך שילדכם יחווה אלימות בגן או בבית הספר? למיכל דליות יש פיתרון מפתיע במיוחד: "למדו את הילד להגן על עצמו, גם אם זה אומר להחזיר לילד המכה".
מאזינה מודאגת שוחחה עם מיכל דליות בתוכניתה ב־103fm וסיפרה: "נכדי בן ארבע וחצי הוא ילד מאוד עדין שמחונך בבית על ערכים של סבלנות וסובלנות. לאחרונה התחיל ללכת לגן, ואחד הילדים שם 'מכסח' אותו ומתלהם עליו. איך אנחנו יכולים לעזור לו?"
"לפני כל דבר שאנחנו עושים, אנחנו מכינים את הילדים", אמרה מיכל והסבירה: "לפני שאנחנו טסים לחו"ל, לפני שאנחנו עוברים דירה וגם לפני כניסה לגן חדש אנחנו מכינים את הילד לעתיד לבוא. ה'הכנה' היא בעצם להעביר מידע לילד. אם כן, במקרה הזה אתם יכולים להגיד לו: 'מתוקי, אתה יודע שבגן יהיו הרבה ילדים וביניהם ילד אחד שמרביץ ולא נחמד. יכול להיות שהוא ירצה לדחוף אותך ולעשות לך דברים לא נעימים. כשזה יקרה, תגיד לגננת או שתתגונן: אתה יכול להדוף אותו או לברוח ממנו בכל פעם שהוא רודף אחריך".
"הוא ילמד מהחוויה", המשיכה דליות, "הוא ילד רך ועדין ולכן יש סיכוי ש'יכסחו' אותו. זה נורא לא נעים אבל ככה זה. כאן התפקיד של ההורים הוא ללמד אותו לאט לאט שהוא צריך להגן על עצמו, כלומר אין צורך להגיד לו 'תחזיר לו' אלא 'תגן על עצמך' שלפעמים זה אומר לרוץ לגננת ולפעמים זה אומר להדוף אותו ולא לתת שירביצו לו".
על חששה של המאזינה שהילד ייחשב כ'שפן פחדן' אם יתחבא מאחורי הגננת בכל פעם שיבואו להרביץ לו, השיבה מיכל: "הוא יהיה 'שפן' רק אם תגידו לו את זה. כשהוא יספר לכם שבאו להרביץ לו והוא התחבא, תחזקו אותו ותגידו לו שהוא חכם ושנהג כמו מבוגר".
האם החיים עצמם הם האוניברסיטה הטובה ביותר? ייתכן מאוד, או לדבריה של דליות: "לומדים מחוויה. הילד בסך הכל בן ארבע וחצי, הוא ייצא לעולם, יכיר וילמד אותו לאט לאט; הוא ילמד מתי להחזיר ומתי לברוח והוא יכיר כוחות שונים שנמצאים במרחב שלו. ככה זה, לומדים מהחיים".
התנגדות לא אלימה
לאחר השיחה פנתה דליות למאזינים ואמרה: "כשהילדים נכנסים למסגרות חינוכית הם נתקלים בכל מיני סוגים של מציאויות שאולי לא הכירו קודם, או שדווקא כן הכירו וכעת הם חוזרים אליה בצורה כזו או אחרת. 'מציאויות' הכוונה להחרמות, ביושים, מכות והיתקלויות שדורשות מהילדים התמודדויות שונות".
"אני אישית נגד לעמוד ולחטוף", הודתה, "זה לא מתאים לדרך שאני חושבת שצריך לפעול בעולם הזה. יש עניין של 'התנגדות לא אלימה', הכוונה לכך שאנחנו כן אמורים להתנגד אם וכאשר עושים לנו עוולה, כך שאנחנו צריכים ללמד את הילדים להגן על עצמם בשטח רחב של אפשרויות: להתחמק ולברוח, להתעלם או להתחבר עם ילדים אחרים, ללכת למורה או להדוף כלומר אני אגן על עצמי ואשמור על כבודי, אבל לא אחזיר רק לשם ההחזרה".
לבסוף סיכמה דליות את הנושא וביקשה מההורים: "תנו לילדים ללמוד להתמודד. ילד נולד עם כוחות חברתיים ואם נעטוף אותו ונפתור לו את כל הבעיות עם הגננת ועם הילדים האחרים, הוא לא יידע לעשות את זה לבד בעתיד. תנו להם כלים להתמודד וזה ילמד אותם להוציא את הכוחות שלהם".
עריכה: מיכל דאבי
