עבר ביניהם חתול שחור
הסיכסוך בין השכנים עלה מדרגה: "השכן יעשה הכל על מנת שכולם יישנאו את החתולים של ניצול השואה"
חתול שחור, לבן: כיצד ניתן לפתור סיכסוך בין שכנים שבו מעורב ניצול שואה, שכן עצבני במיוחד וחתולים? ; ד"ר דיוויד שמעוני מארגון המגשרים בישראל, הציע לשניים לשבת ולדבר, ואולי אף להחליף מתכונים.
מאזין עלה לשידור בתכנית 'המגשרים' ב־103fm וסיפר על הסיכסוך בין שכניו לשעבר, שרודף אותו אפילו שכבר עבר דירה: "אחד השכנים הוא אדם מבוגר, מבודד, ניצול שואה בלי יותר מידי קשרים. הוא אוהב להקדיש את זמנו לחתולי השכונה - מטפל בהם, מביא להם אוכל, מכין להם מחסה בחורף, אוסף עבורם כסף לטיפול אצל הווטרינר, וכאשר אחד מהם מת, הוא מספר על זה לכולם בדמעות.
"רואים שהחתולים - אותם הוא מארח בגינה של הבניין, מאוד משמעותיים עבור השפיות שלו", המשיך המאזין, "הוא דואג לסדר ולניקיון ואפשר להסתובב בגינה. ובכל זאת, אחד מהשכנים - אדם נחמד בסך הכל עם ידי זהב שעוזר לכולם, משתמש בגינה על מנת לאחסן את הציוד שלו, והוא ממש לא אוהב את החתולים של השכן.
"לאורך השנים יש עימות לא גלוי בין שני השכנים האלה. ניצול השואה פנה אלי לא פעם וסיפר לי שהשכן בעל ידי הזהב מציק לו ומתעלל בחתולים. זה הגיע לרמה שהשכן המציק - שאינו אוהב את החתולים, עשה את צרכיו בגינה על מנת שתסריח - מה שיגרום לשכנים האחרים להתרגז על ניצול השואה".
על יחסם של שאר השכנים סיפר המאזין: "זה לא נוח להם", הודה, "ועדיין, כולם רואים עד כמה זה משמעותי עבור השכן המבוגר. הוא נותן להם את הנשמה ומחובר אליהם בנימי נפשו, כך שרוב השכנים מסוגלים לספוג את זה למענו, חוץ מאחד. בכל פעם מתחילה ביניהם יריבות עד שמדברים איתם וזה נרגע, וחוזר חלילה. אני אישית דיברתי איתם כמה פעמים.
"אני אוהב חתולים כך שלי אין בעיה עם זה, אבל אחת מהשכנות שהיא אימא לילדים, דאגה לא מעט מהלכלוך בגינה וטענה שהחתולים הורסים לה את הפרחים. רוב הבניין חש אמפתיה כלפי האדם המבוגר, חוץ מהשכן הבודד ההוא. לא כל כך אכפת לו", סיים המאזין את הסיפור המורכב.
גישור או פשרה?
מסתבר, לפי ד"ר שמעוני, שריבים בין שכנים על חתולים זהו ריב נפוץ למדי: "אם תפנה לעירייה תראה שיש שם הרבה פניות כאלו בנושא האכלת חתולים, זה מוכר מאוד. במקרה שלך, זה סיפור כואב כי מדובר על אדם שחיי החברה שלו זה החתולים, והדרך שבה הוא מתמודד עם הבדידות זה הטיפול בהם.
"אם תלכו על פשרה, הפיתרון יהיה לחלק את החצר או משהו בסגנון כך שלחתולים יהיה פחות מקום", הציע שמעוני אך העדיף את הפיתרון השני: "בגישור לעומת זאת, ינסו למצוא פיתרון אחר שיעזור גם למבוגר וגם לשכן הנרגז.
"מבלי להיכנס לענייני החוק - אם בכלל מותר לשכן בעל ידי הזהב לאחסן את הדברים שלו בגינה, הוא צריך לדעת שכשיש חתולים בגינה, אין עכברים ונחשים, כך שהוא יכול ליהנות מהמצב. אמרת שיש לו ידי זהב, אז אולי בכלל כדאי לאתגר אותו ולגרום לו לחשוב על רעיון שייטיב עם שניהם שימצא כיצד המחסנים שלו יהיו נקיים ובטוחים, והמבוגר יוכל להמשיך להאכיל את החתולים".
פיתרון נוסף שהציע ד"ר שמעוני הוא להפגיש בין השכנים ולנסות ליצור שיח משותף: "ברגע שנוצרת מערכת יחסים, אנחנו יכולים לחבר בין האנשים ולתת להם רצון ליישב את המחלוקות ביניהם. אתה צריך להזמין את השניים לשבת ולדבר - ואני אומר את זה מניסיון. באו אלי שכנים מסוכסכים ששנאו אחד את השני, וברגע שהם ישבו בגישור ונשאלו שאלות על עצמם, הם סיפרו על המוצא שלהם ולפתע התחילו להשוות מאכלים ולהחליף מתכונים".
לבסוף סיכם ד"ר שמעוני את הנושא ואמר: "ברגע שנוצרת היכרות החיים נראים לגמרי אחרת. שיחה טובה יכולה לחולל פלאים".
עריכה: מיכל דאבי
