עיריית תל אביב יצאה נגד השימוש בפלאפונים במוסדות חינוך. האם בקרוב נחזור לראות ילדים משחקים תופסת בחצר בית הספר, ולא שקועים עם הראש במסכים? יו"ר ועד ההורים של בתי הספר היסודיים בתל אביב ביקשה את עזרת ההורים ושמרה על אופטימיות זהירה.
בתוכנית "המגשרים" ב־103fm בהגשתו של אמנון רגב וד"ר דיויד שמעוני, יו"ר איגוד המגשרים בישראל, סופר על יוזמה חדשה של עיריית תל אביב שתנסה להפסיק את השימוש המאסיבי בפלאפונים בקרב הילדים ובני הנוער בבתי הספר, בתיכונים, בתנועות הנוער ואפילו בבתים.
שיר דגן, יו"ר ועד ההורים של בתי הספר היסודיים בתל אביב, סיפרה על היוזמה: "הנייד הוא כלי מצויין, אבל אנחנו צריכים להשתמש בו בכמות נכונה. המטרה היא לראות כיצד המסגרות- בתי הספר, התיכונים או הבתים הפרטיים שלנו- מסכימים על המסגרת הנכונה בה אפשר להשתמש בטלפון, ולאחר מכן להניח אותו בצד ולחזור לתקשורת בין-אישית".
"גם בני בן העשר מעדיף לשחק עם החברים או המשפחה במשחקי קופסא ולא בפלאפון, במידה ואכן ניתן לו את האופציה הזאת", סיפרה שיר, "אם למשל נבחר שעה מסויימת ביום שבה לא נהיה עם הניידים ובה נייצר שיח או פעילות משותפת עם הילדים, נוכל ליצור חוויות משותפות לכולנו".
שיר המשיכה ונימקה מהן שתי השיטות בהן נוהגים ברוב בתי הספר כאשר זה נוגע לפלאפונים של הילדים: "לפי השיטה הראשונה, אוספים את כל המכשירים מהתלמידים ומחזירים להם אותם בסוף היום. מצד שני, יש בתי ספר בהם יש לכבות את הפלאפונים ולהניח בתיק עד לסוף היום. במידה והתלמיד מוציא את המכשיר, המורה יחרים לו אותו עד לסוף היום".
"ומה עם המורים?", שאל אמנון רגב, "האם גם עליהם חל האיסור על השימוש בפלאפונים במהלך יום הלימודים?".
"יש גננות ומורות שמשתמשות בפלאפון באמצע השיעור אפילו, אבל המורים צריכים להוות דוגמא אישית", השיבה דגן, "כך שאני מקווה שלא תהיה התנגדות מצידם וגם הם יניחו את המכשיר בתיק. המטרה שלנו היא להחזיר את התקשורת של הילדים, שיחוו את מה שאנחנו חווינו כילדים בהפסקות עם החברים".
ואם כבר דיברנו על דוגמא ומופת, מה הדין בבית הפרטי של הילדים? כלומר, האם גם ההורים צריכים להמעיט את השימוש בסלולארי? לדברי שיר, התשובה תלויה בילדים עצמם: "ככל שהילדים יותר 'ינדנדו' להורים ויבקשו יותר יחס אישי, הסיכוי שהם ישתפו איתם פעולה הוא יותר גבוה".
בשלב זה הגיב ד"ר דיויד שמעוני, יו"ר איגוד המגשרים בישראל, וסיפר כיצד נראית ההתמכרות מהצד שלו כמרצה באוניברסיטה: "הסטודנטים שלי בהחלט מכורים לניידים. אני יכול להגיד להם שאסור להשתמש בנייד באמצע השיעור, אבל זה לא עוזר ואני לא באמת יכול לאכוף את זה. ובכל זאת, כשאני שואל שאלה, כולם בודקים באינטרנט וישר מוצאים את התשובה, כך שאפשר לרתום את הטכנולוגיה לדברים חיובים".
כדוגמא ל'דבר חיובי', הציג ד"ר שמעוני את התרחיש הבא: "את יכולה לשבת עם הילדים ולהציע רעיון לטיול שתצאו אליו בסוף השבוע. כל ילד יוכל לבדוק בנייד את האופציות שלכם לטייל, את שעות הפתיחה של המקום אליו תלכו ולאסוף מידע על אותו מקום, כלומר הפעילות היא עם ניידים אבל עדיין משפחתית".
"החברה שלנו משתנה", סיכם ד"ר שמעוני את הנושא ואמר: "כל איש הופך להיות חלק ממסך קטן, ואפילו זוגות שיוצאים לדייט עסוקים כל אחד בניידו הוא, כך שאני מבין את הכמיהה של כולנו לזמן איכות בלי הפלאפון, לכן מה שחשוב פה זו הדוגמה האישית של ההורים והמחנכים- זה לא הגיוני להגיד לילד שלא יהיה עם הפלאפון, אבל בו בזמן לבדוק את המיילים וההודעות שלנו, ואת מצב המניות בבורסה. עלינו לשמש עבורם כמודל לחיקוי".
עריכה: מיכל דאבי