"זכיתי לגדול בדור שלה, ייקח עוד הרבה זמן עד שתצמח זמרת בקנה המידה שלה" - כך כתב אחד המספידים אחרי לכתה של המוזיקאית האהובה צילה דגן, בערב יום השואה של 2004, בת 58 בלבד בלכתה. בהסכת מיוחד של 'היכל התרבות', שבה רבקה מיכאלי אל התחנות השונות בחייה של דגן, והשמיעה את הצלילים והזיכרונות שנותרו טריים ומעוררי השראה. דגן נולדה בפולין ב־18 בספטמבר 1946. את ילדותה העבירה בנהריה. בריאיון לקול ישראל סיפרה על אותם שנים: "מגיל צעיר שרתי על השולחן בכישרון רב, כזמיר שיש לו רק בעיה אחת - מבטא פולני".
בפודקאסט שוחחה מיכאלי עם כמה מהאנשים שהכירו מקרוב את דגן - הזמרת והאדם. אחיה, דני קינן, הצעיר ממנה בשנתיים, סיפר על ילדותה, ועל הפעם הראשונה ששמע את נגינתה בפסנתר, נגינה שהפתיעה את כל בני הבית. עוד התארחו בתוכנית המיוחדת: בעלה לשעבר, השחקן עזרא דגן; המעבד המוזיקלי אלברט פיאמנטה, שליווה אותה בשיריה הראשונים ופורצי הדרך; המלחין יאיר קלינגר שסיפר על עבודתם המשותפת, בין השאר בהרכב 'שלישיית הצירוף המקרי'; ילדיה של דגן, השחקן, הזמר והנגן גיא דגן שלקח חלק פעיל בתהליך היצירה של אלבומה האחרון 'יין ודבש', ובתה נועה קצמן מרוז.
על העבודה המוזיקלית לצד הוריו, סיפר גיא בגעגוע: "לא כל בן זוכה להכיר את הוריו מחוץ לחוויה הזאת. בגלל שזכיתי לעבוד כאיש מקצוע עם הוריי, פתאום הכרתי אותם כאנשים, כבני אדם. גיליתי שאמי היא ילדה בת 12 שלעולם לא התבגרה. הייתה לי תחושה שמקומה הוא באולפן, וזה מאוד השפיע עליי".
כמו כן השמיעה מיכאלי כמה קטעי ארכיון בולטים ומרגשים של צילה דגן, בהם הופעותיה הראשונות על המסך, בין השאר בפסטיבלי הזמר והפזמון. "היא לא רצתה להופיע כל כך, אבל חברות ההקלטות איימו שבלי הופעות הם לא יוציאו את התקליט או ישלחו את השירים לרדיו", אמר בעלה לשעבר, שסיפר כי "דווקא בתיאטרון היו לה פריחות גדולות". על סיפור התאהבותם, שיתף בגילוי לב: "היא הזמינה אותי להופעה אחת בחיפה, ואמרתי לה שהיא באמת זמרת".
"אמרתי לה שהיא באמת זמרת". צילה דגן בשירה 'נושנות' (מילים: חיים נחמן ביאליק, לחן: סשה ארגוב)
נועה קצמן מרוז, אדריכלית גנים שהחלה את דרכה גם היא, כאמה, על ברכי המוזיקה, היא בתה של דגן ז"ל ושל האמן והארכיטקט יעקב קצמן. בשיחתה עם רבקה מיכאלי כחלק מההסכת המרתק, סיפרה קצמן מרוז על הדמיון המצמרר של אמה לנכדתה. "פרצופה של הילדה שלי מזכיר אותה, ויש לה את אותו פלפל וטמפרמנט", סיפרה. בהמשך, הודתה: "זה גורם ללב שלי לקפוץ לפעמים. בתי שרה כל הזמן ויש לה חוש קצב מעולה".
הזמר עטור ההישגים מתי כספי שהכיר את צילה דגן בימי הרכב צוות הווי נח"ל, תיאר במילותיו הציוריות את שלל כישרונותיה המוזיקליים שנדמה כי הקדימו את זמנם: "צילה הייתה זמרת עם קול יוצא דופן, אני חושב שגם היום לאחר לכתה, קולה מצד אחד צלול ומצד שני רך ומאוד לא מתכתי עם גוונים מסוימים ששייכים רק לה, וזה לא דומה לשום סטנדרט קולי באזור".
בשנת 1989, העלתה צילה דגן מופע שכלל את מיטב שיריה - 'והשאר טיפות של גשם', ומלבד נכס מוזיקלי לתרבות הישראלית, הפך המופע לחברות רבת שנים עם במאית המופע אורנה עקאד. "לא הכרנו אחת את השנייה, ומהרגע שדיברנו בטלפון זו הייתה שיחה שלא נגמרה עד סמוך למותה. הפכנו להיות חברות בלב ובנפש", סיפרה על חברתה שאיבדה בחטף, והפכה מעמיתה למקצוע לחלק חשוב מחייה.
בתחנות חייה, הצליחה דגן לגעת בלבבות רבים כל כך, ונותרה עד היום אחד מהקולות הצלולים והזכים ביותר של המוזיקה הישראלית מראשיתה. במסעה של רבקה מיכאלי לאורך שנותיה, הצליחה לגעת ולו במעט בהשפעה העצומה שהייתה לה, על המוזיקה הישראלית, שלוותה בהרבה צלילים נפלאים וענוגים.
עריכה: יניב מורוזובסקי ומיכל קדוש