מגפת הקורונה: המסקנות שאחרי
הנושא שהטריד את מנוחתם של רבים החל לרדת מהכותרות • פרופ' רצף לוי התארח באולפן של פרופ' רפי קרסו וניתח את דרך ההתמודדות עם המגפה
מגפת הקורונה גבתה חיים של רבים מאז שנכנסה לחיינו ב־2019. דרכי ההתמודדות איתה היו רבות, מבידודים ועד לחיסונים. כל זה עורר תגובות שונות ושנויות במחלוקת בקשר לדרכים בהן פעלו הממשלות בתקופה הזו. כעת, כשהנושא ירד מהכותרות, פרופ' רצף לוי הגיע להתארח באולפן של פרופ' רפי קרסו, ודן איתו במסקנות מהשנים יוצאות הדופן.
"אני אדם שמאמין ברפואה ובמדע, ואני חושב שיש הרבה חיסונים שהם חשובים ביותר והרבה תרופות, אני מאמין ברפואה כמשהו שיכול לגרום לאנשים לחיות יותר ולחיות יותר טוב", התחיל לוי, והוסיף: "לא התחלתי מעמדות המתנגדות לחיסון, אלא גיבשתי את עמדתי על בסיס המידע והנתונים שהצטברו".
לדבריו, "היו הרבה אמירות לגבי החיסון הזה שאני חושב שהתבררו כלא נכונות. בתחילת התהליך, אחת הסיבות שאמרו כדי לשווק את החיסון זה שהוא מונע הדבקה והתפשטות של הווירוס. אני חושב שהיום אנו יודעים שזה לא עמד במבחן המציאות, כולם נדבקו, וכשהולכים אחורה מבינים שהחיסון מעולם לא נבדק על מנת למנוע הדבקה או הידבקות. זה היה דבר לא נכון ונאמר כנראה בלי הרבה ביסוס".
"האוכלוסייה בישראל מחוסנת מאוד, אם הוא הציל כל כך הרבה חיים איך אנו רואים מול וריאטנים חלשים יותר מתים? כשמסתכלים על ההגדרה של מה זה מת מקורונה, והודה בזה נחמן אש במכתב רשמי, אנו מבינמים שכ־40 אחוז מהתמותה מקורונה זה מתים עם קורונה ולא מקורונה. אנו יודעים שתשעה מתוך 10 מתים מאומיקרון מתים עם ולא בגלל", אמר.
"אתה בעצם מבין שקורה משהו מאוד לא טוב לבריאות האוכלוסייה בישראל. יכול להיות שזו השפעה מאוחרת של הסגרים או השפעות מאוחרות של לחץ, אבל אתה חייב לשאול את עצמך האם ואיזה תפקיד היה לחיסון בהקשר זה? במקום להתגייס ולנסות לענות על השאלה, משרד הבריאות לא חושף את הנתונים שיאפשרו לענות על כך. התשובה לא בהרכח אחידה בכל שכבות הגיל", הוסיף.
"לצערי, מתחילת הדרך הפניקה הושלכה על הציבור"
בהמשך טען פרופ' לוי כי "אחד הדברים שלמדתי בשנים האחרונות הוא כמה פחד הוא גורם רב עוצמה שמדכא מדע. אם מסתכלים על העובדות היבשות, היה ברור מאוד בתחילת הדרך שלווירוס יש השפעה על אנשים לפי הגיל שלהם. שני הדברים שמשפיעים קריטית על הסיכון הם גיל ומחלות רקע, כשמדובר על לחץ דם, סוכרת והשמנה. לצערי, מתחילת הדרך הפניקה הושלכה על הציבור ויצרנו תנאים לא בדיוק בריאים".
פרופ' קרסו הוסיף כי "גם בטלוויזיה דאגו להראות לנו את ארונות המתים ואת האנשים שעומדים בתור לא מגיעים לחדר מיון". לטענת לוי: "בסוף, כשהחלטת לתת את הסיכון לכל האוכלוסייה למרות שכולם הודו שתהליך האישור היה מואץ ולא רגיל - כשכפית או הפעלת לחץ, אתה לא יכול להודות שמשהו השתבש. במדינה יש עוד גורם - הגבולות בין הרגולטור לספק השירות עורערו ונשברו לחלוטין".
קרסו תהה: "יכול להיות שבמצב הפניקה הראשונית, אנשים אמרו שהם מוכנים לשלם כל מחיר". "ודאי שהייתה פניקה", הודה לוי, והוסיף: "אני חושב שדחף אותה גם הדרג הפוליטי. אחד האלמנטים שחזר על עצמו הוא תהליך קבלת החלטות באופן שלא מאפשר השמעת דעות שונות".
