"אנשים באים להירפא, זה התפקיד שלנו על הבמה"
שלמה ארצי התארח באולפן 103fm אצל רז שכניק ונזכר באלבומו 'לילה לא שקט' שיצא ב־1986 • חלק א'
עבור עולם התרבות הישראלי שלמה ארצי הוא ברוס ספרינגסטין כחול לבן, ולא סתם הוא זוכה לחיבוק גדול מקהל המאזינים שלו כבר עשרות שנים. 'לילה לא שקט', אחד האלבומים הגדולים שלו, יצא בשנת 1986 ונשמע רלוונטי עד היום. בשיחה עם רז שכניק סיפר ארצי על תהליך היצירה של האלבום, על ההופעה הראשונה בקיסריה ועל החיבורים המוזיקליים שעשה ומשפיעים עד היום על אמנים רבים.
"אני חושב שגילינו את קיסריה אז", נזכר ארצי בערגה באלבומו ה־16 'לילה לא שקט', "אז עשינו את ההופעה הראשונה במקום הזה. אני זוכר שלואי להב אמר לי 'אם תהיה לך יד ימין טובה בגיטרה אתה תופיע לפני המון אנשים'. לואי אמר לפעמים דברים שלא הבנתי, אבל היום אני חושב שהוא דיבר על נחישות", הסביר.
כשנשאל על הקשר בינו לבין להב סיפר ארצי שבשעה שהוא הופיע בצוותא יחד עם דני רובס ורביב גזית, להב נסע לארצות הברית. "הוא הרגיש שהוא לא השלים את המשימה שלו כשהוא פגש את ברוס ספרינגסטין. הוא הגדיר את זה 'הגעתי לקומה השנייה, ולא הגעתי לקומה השלישית'. בזמן הזה אני כותב איזה תשעה שירים של 'לילה לא שקט' ואני אומר לו 'אני בא אליך'. אני נוסע אליו לניו יורק עם מילכה, שהייתה אז אשתי, וכל הלילה אני משמיע לו את השירים עם דני רובס, שהיה המלווה שלי. לואי אהב ואמר שהוא יבוא לארץ".
בהמשך סיפר ארצי שהעבודה על התקליט לא הצליחה להתרומם כצפוי בשל אי הסכמות בינו לבין חברת הד ארצי. "אני נתקע מולם ולא מוכן לחתום חוזה. מספיק, אני לא רוצה שיעשקו אותי יותר. זה היה בעיקר על רקע כלכלי, גם אמנותי בפנים, אבל כלכלי. אמרתי להם 'די כבר עם העושק הזה של האמנים', ויצאתי למאבק. הם בכלל לא הכירו דבר כזה. אחרי שלושה-ארבעה חודשים הם נכנעו בשני סעיפים, וגם נתנו לי את מה שאני חושב שהגיע לי".
ארצי נזכר במשפט ששמע ממנהל חברת תקליטים בלונדון שטען שהאמנים הם הבעלים של חברת התקליטים ולא המנהלים עצמם, וטען שהוא הלך לפיו. שכן בעיניו האמנים הם לב העניין. "ככה פעלתי. הדבר השני שהיה בחוזה הוא שהם לא מתערבים לי במוזיקה – אני עושה מה שאני רוצה", אמר.
האלבום החל לקבל צורה כשלהב שב מארצות הברית והחל לעבוד איתו על האלבום. לדבריו, הם נסעו יחד עם גזית לחוף פלמחים ושם התחילו לעבוד. "אני מסתובב על החוף ומחליף את כל הטקסטים באלבום", סיפר על התחושות שחווה סביב עשייתו המוזיקלית והרצון להדק את הטקסטים ולהתאים אותם ללחנים. "כל הטקסטים השתנו. הם חטפו איזה שינוי כי לא הייתי מבסוט. בשלב הבא הם הולכים לאולפן, ואין לנו כסף. חתמתי עם הד ארצי, אבל לא היה כסף. לואי מעלה רעיון שנגיע לאולפן בערב ונעבוד עד הבוקר. זה היה סיוט. הייתי נרדם".
השקט שלפני הסערה
אחד השירים הראשונים שקיבלו התייחסות בתוכנית הוא 'לילה לא שקט'. כשנשאל ארצי מה עומד מאחורי ההחלטה להוציא שיר כזה הסביר ש"מה שיש ב'לילה לא שקט' זה ייסורי אשם של החבר שנשאר בחיים לעומת אלו שנהרגו. אני מבטיח לך שאם תדבר עם אנשים שחבריהם נהרגו, אני מבטיח לך שהם יגידו שהם בייסורי אשם על זה לא קרה להם. התמודדנו עם מלחמה גדולה גם בדור ההוא, ולא ידענו איך לאכול את זה. פתאום מלא חברים שלך נהרגים – זה מהכיתה, זה מהצופים, זה מהשכונה".
שאלה נוספת שעלתה במהלך הריאיון היא סביב ההופעות של ארצי גם בתקופה מורכבת זו, כשבכל בוקר אנחנו שומעים על עוד 'הותר לפרסום', ומשמיעים קול זעקה לטובת החזרת 101 החטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס. "במהלך השנה הזו הופעתי בהמון הלוויות. אני מסתובב בין בתים, בשבעות, באזכרות. להופעות עצמן יש איזושהי צורה חדשה. לסטינג אין הופעות כאלה, גם לא לברוס ספרינגסטין. אנחנו כאילו, בלי להשוות בכלל, נלחמים למען הלב שהמוזיקה תרפא אותו באיזושהי צורה. אנשים באים להירפא בעצם, וזה התפקיד שלנו על הבמה. אני התלבטתי אז במשך חודשיים-שלושה - היו לי איזה חמישה היכלי תרבות וחשבתי 'איך אני עושה את זה', אבל כשהגעתי בפעם הראשונה ההופעה בנתה את עצמה. צריך אינטואיציה כל הזמן – לדעת איך להפעיל אותה מול הקהל ומצב הרוח שלו, ומול עצמך".
תגבירו את הרדיו
אי אפשר לדבר על האלבום 'לילה לא שקט' בלי להתייחס ללהיט הרדיו הענק 'הרדיו הישן' שזוכה להיות מושמע עד היום. "לא יכולתי לשיר את זה מבחינה ווקאלית", אמר ארצי. "הייתי ילד טוב כזה הרבה שנים, ופה התחלתי לעשות איזה מעבר. אני זוכר את המשפט שלואי אמר לי – 'תשיר כאילו הוריך לא עומדים מאחוריך'. ואוו. למה הוא התכוון? בקיצור, תפסיק להיות ילד טוב. תפסיק להיות מר בסדר. תמרוד. זה מה שפתח אותי".
כשנשאל מה עומד מאחורי השיר הסביר כי "ולדימיר ויסוצקי, מגדולי משוררי רוסיה, אמר פעם: 'איפה שכתבתי אני, שמה הייתי'. אני לא עיתונאי, אתם מחויבים לאיזושהי אמת, היום זה כבר פייק, אבל אנחנו בכלל לא מחויבים לאמת – אנחנו מחויבים לדמיון. 'הרבה בדמיון מעט בחיים', כתבתי פעם. אנחנו כותבים שירים, ולפעמים זו התקשורת ששואלת 'זה היה? זה לא היה?'. אני לא מתייחס לזה. זה הבלים, סליחה".
נרקוד נשכח
השיחה הלכה והעמיקה, ושיר נוסף שעלה מהאלבום הוא 'נרקוד נשכח'. ארצי ביקש להסביר שאופן הכתיבה שלו אסוציאטיבי, ולמרות שזה גרר הרבה תגובות מצד אנשים – זה לא היה נורא בשבילו - זה היה סוג הכתיבה שלו, והוא לא ידע אחרת. "השבוע כתבתי בטור בידיעות אחרונות סיפור על יעקב כהן זיכרונו לברכה – ראיתי אותו בכניסה לצוותא, ואני יודע שיש לו קטע עליי. שאלתי אותו למה הוא עושה את זה, ואם הוא היה רוצה שאני אעלה על הבמה ואצחק עליו, והוא אמר לי 'אני עושה לך כבוד, אני לא צוחק עליך'. היות שאני יודע לצחוק על עצמי, אז זה בסדר שגם אחרים יצחקו".
רגע לפני סיום החלק הראשון של הריאיון ביקש לגעת בעוד נקודה והזכיר שבסיום ההקלטות הוא לא הצליח להיות שלם עם הנעשה, ובשעה שלהב שב לארצות הברית הוא החליט להקליט חלק מהשירים מחדש. "באתי ליזהר אשדות, שהיה סופר מוכשר, ועשינו את 'שדות של אירוסים' ו'לילה לא שקט' ועוד אחד, ולא נהנינו יחד. אני חושב שהלחצתי אותו. כשהלכתי ליואב גרא ואמרתי לו שמשהו לא בסדר עם האלבום הזה, הוא אמר שזה לאט ושצריך להרים את המהירות. הוא הקליט את זה מחדש עם טייפ – וככה הגברנו את המהירות", סיכם.
עריכה: עדן בן ארי
