בפתח התוכנית התייחסו ינון ובן לאירועים האלימים שהיו בהפגנה אתמול מול מעון ראש הממשלה בבלפור. במהרה הוויכוח התלהט בין השניים עד שלבסוף החליט ינון מגל לעזוב את השידור.
בן כספית פתח את השידור עם חוויותיו מההפגנה אתמול (ש') בבלפור, בה לקח חלק לראשונה: "מאוד נהניתי, מאוד התרשמתי. בד"כ אני מעלה את התמונות בטווויטר פתאום לראות את הצמתים עמוסים וגדושים בעם ישראל, לשמוע את הנהגים צופרים, זה חימם לי את הלב. היו הרבה מאוד אנשים, המונים". ינון מגל הקשיב לדבריו, ותהה: "אני מנסה להבין את השיטה הדמוקרטית לפי המפגינים, מה הם רוצים? אני הצבעתי לנתניהו ואני רוצה שהוא יהיה ראש ממשלה, מי אתם חוצפנים? תלכו, ועוד אלימים, חוסמים כבישים, עושים תהלוכות בלי אישור, שוברים לשוטר עצמות, מה זה הדבר הזה? מאיפה זה בא? מה הטענה פה? יש דמוקרטיה, בחרו דמוקרטיה, הם עכשיו מפגינים נגד הדמוקרטיה".
בן טען: "מה שאמרת עכשיו, זה אפילו היה פחות מהבלים", וציין: "יש בחירות ויש מחאה. מותר למחות ומותר להצביע, הכול בסדר. בדמוקרטיה, כשאתה חושב שהמדינה שלך בסכנה, אתה מפגין. הם רוצים להביע מחאה על כך שמשפחת פשע השתלטה על ישראל. אתה מנסה לייצר מצג שווא שהאיש נבחר פעם אחר פעם בבחירות, זה שקר". על כך ינון השיב: "נגמר הדיון, אני לא מוכן לנהל שיחה ברמה הזאת, אל תגיד שאני מדבר הבלים. אני משתף פעולה עם אדם, אני מצפה לטיפה קלאסה".
בן: "תגיש לי רשימה של דברים שאתה מצפה, נשתדל לענות לה".
ינון: "אלה התנאים שלי, לא מסוגל לא להגיד 'הבלים'? לא נדבר".
בן: "אתה לא מנכ"ל התחנה ולא עורך התחנה".
ינון: "אני מגיש פה, יש לי זכות".
בן: "אני גם מגיש פה".
ינון: "תגיש עם מישהו אחר".
בן: "האיומים האלה מיותרים, אתה יכול להגיד כל דבר בלי לנבל את הפה. כשאני שומע משהו שהוא שטויות, המחויבות שלי היא למאזינים".
ינון: "תדבר בשפה נקייה, אתה לא משדר עם מאזינים, אתה משדר איתי".
בן: "אתה לא קובע את התנאים, אתה לא מנכ"ל התחנה".
ינון: "אז מה? מנכ"ל התחנה לא יגיד לי לקבל דברים שלא מתאימים לי".
בן: "אתה לא יכול לסתום לי את הפה".
ינון: "אני רק אומר - תתייחס אליי בכבוד. עם כל הכבוד למאזינים אני לא גלדיאטור ולא בא לנהל שיחות שלא מתאימות לי. אני עושה מה שמתאים לי, אם שיח לא מתאים לי - אני אומר".
בן: "אתה לא קובע שום כללים. כשאני רואה שקר אני אומר שקר, וכשאני רואה הבל אני אומר הבל. בלי לנבל את הפה, אם זה לא מקובל עליך".
ינון: "לא מקובל עליי".
בן: "קום, צא, תעשה קפה, תחזור עוד דקה".
ינון: "זה מה שאמרתי, תעלו את שומר".
בן: "מה שאמרת זה לסתום את הפה ולעלות את התת ניצב, אם אני לא אקבל את האפשרות להגיד את דעתי שכלול בזה שזה דברי הבל, על מה שאמרת, אני אשב ולא אשתתף בתוכנית. מקובל עליך?"
ינון: "כן, בוא נמשיך".
בן: "תמשיך לבד, אני מכבה את המכשיר".
ינון: "תמשיך אתה לבד".
בן: "בכל פעם שאחשוב שדיברת דברי הבל, אגיד שזה דברי הבל".
ינון: "אז נפסיק את הדיון אם תגיד דברי הבל".
בן: "זה לא יעבוד, פשוט מאוד".
ינון: "מה לעשות? חבל מאוד, היה פוטנציאל לתוכנית".
בן: "נכון ,אם לא היית נעלב מכל שטות כנהוג במחנה שלך. הכלל שלי הוא להגיד ברדיו מה שאני יכול לכתוב בעיתון, שם אני עובר הגהות ועריכות ואני כותב דברי הבל 7 פעמים בטור".
ינון: "תגיד על מי שאתה רוצה, לא עליי. אתה משתף איתי פעולה, תכבד אותי".
בן: "הדברים שאמרת הם דברי הבל. אם אתה רוצה את זה או לא".
ינון: "סליחה, מה הם?"
בן: "דברי הבל, פתאום אתה לא שומע?"
ינון: "תמשיך לבד".