פסוקו: "קניוק, שחי בשנותיו האחרונות בלי מטוס פרטי, השאיר לנו ירושה מרגשת וחשובה"
גבי מתייחס לחייו הצנועים ולמותו של הסופר יורם קניוק ואף משווה בינו לבין איש העסקים נוחי דנקנר - "דנקנר נלחם על חייו בבית המשפט בלי שעשה כלום למען המדינה או התרבות"
בדיוק ביום שאיש העסקים הכי ישראלי נלחם על חייו בבית המשפט כדי לשרוד בלי שעשה שום דבר למען המדינה והתרבות, עוזב אותנו הסופר יורם קניוק שחי בשנותיו האחרונות מקצבת זקנה, בלי מטוס פרטי, בלי חתונות של מיליונים, אבל לפחות השאיר לנו ירושה מרגשת, חשובה, בועטת. דנקנר שהיה עסוק כל החיים בלקנות, למכור, לקנות, למכור, אין לו זמן לחשוב על עניינים של זהות ואיכות של החברה שבתוכה הוא חי מעבר לשאלה כמה כסף עשה או הפסיד בחודש האחרון. קניוק לפחות חשב, כתב, התמודד, התלבט, כעס, צחק אפילו על שאלת יהדותו. אני צריך להודות כי מאד אהבתי את יורם קניוק ולרוב המצאתי גם סיבות, לא תמיד ענייניות, כדי לשוחח איתו כדי שתהיה עוד שיחה אחת. כי עם מי כבר אפשר לדבר וליהנות כל כך?
מתוך ריאיון עם יורם קניוק מתכניתו של גבי גזית: 
"אני כבר נולדתי כועס, אחר כך נהייתי עוד יותר כועס, אחר כך נהייתי תמים, אחר כך נהייתי עצוב, והיום אני סתם כועס. אבל תשמע זה לא עניין של כעס זו בגידה שלהם בנו. היהדות של היום היא הבגידה בעם היהודי מפני שהם עושים את העם היהודי לעם קטן, לעם לאומני, לעם פשיסטי עם ניסיון לסלק מכאן כל מה שאיננו כזה. תאר לך שהיהודים בפולין יושבים באיזו עיירה ומסביב היו הנוצרים מתקבצים ואומרים 'רגע אחד מה אנחנו צריכים אותם? צריך לגרש אותם מכאן, בואו נעשה להם חוקים שהם לא יוכלו לחיות לפיהם'. אנחנו מתנהגים נורא ואיום והם מתרבים והולכים. להיות ישראלי לא ראוי זה דבר אחד, זה כבר עניין של מאבק שהיה לנו בתוך ישראל לשפר את המדינה.
מה כל הסיפור הזה? היהדות זה על מוות? היהדות זה על עצמות? היהדות זה על אמונה במשהו נעלה, 'תזכור שגר היית בארץ מצרים'. כל הדברים האלה נעלמו ואינם הרבנות של היום היא השולטת."
"אני נוטה למות", כתב קניוק לפני שנה, "ואין בי עצב. היה קשה, יפה, גדול, קטן", כל כך קניוק. "היו חלומות, היו מפעלים נפלאים, הייתה תרבות עד שחיים רמון הרס את ההסתדרות שדאגה לעם. כל זה איננו היום, עם ליל בדולח כפול מיין קאמף עברי הסיכוי לשני העמים האלה, הישראלים והיהודים, לחיות הולך וקטן. ואני רגוע להיפרד מהמדינה הזאת יען כי הכרתי אותה בשנותיה היפות שהלכו קיבינימט. כי אין עם בעולם שממשלתו חותרת למצדה, שחכמי ישראל הצניעו בספריהם שלא תהיה תורת חיים. היו כבר חורבנות וגם יהיו, ומי שטוב לו בכך ישתחווה לאלילי השקר ואנחנו נאבד בכבוד מועט ובכנפיים שבורות."
לפחות יורם, הפרידה שלך כל כך אלגנטית כמו החיים שלך ואירונית כמו ההוויה שלך. ואנשים כמוך למרבה הצער, לעומת האחרים שלא נזכיר את שמם, הולכים ואוזלים, אוזלים והולכים, לטובת הטייקונים ומשרתיהם ויחצניהם. אבל מבצרים כמוך, יורם קניוק, עשויים מממש ולא מקרטונים של תפאורות טלוויזיה.
