גבי מתנצל בפני המאזינים על שלא הגיע מפוקס היום לתכנית ומאשים בכך את תכנית הריאליטי 'הרווק' שבה צפה אתמול - האזינו!
אני מבקש לפתוח ספק בגילוי נאות ואולי מעין התנצלות. סביר מאד שבמהלך התוכנית הזאת תשמעו ממני דברים משונים, ניסוחים משובשים, דברי הבל, שטויות ובורות, ייתכן מאוד שייפלו שגיאות בעברית במשפטים שלי, אולי גם את המרואיינים אשאל שאלות לא לעניין ואפילו אולי אשים עצמי ללעג במובנים מסוימים. הדברים האלה שייקרו הם לא גזירת גורל או מחלה או ווירוס או עייפות או השפעת סם או אלכוהול, לא שתיתי ולא "ניפאסתי".
אם הדברים האלה יקרו אני לוקח על עצמי את האחריות, כי אמש, ברגע של חוסר תשומת לב וטיפשות החלטתי לצפות פעם אחת בתוכנית ריאליטי כדי שיהיה לי על מה לדבר עם סביבתי הקרובה. לא צפיתי בכולה אלא רק בחצי השעה האחרונה, של התוכנית 'הרווק', ותוך כדי צפייה הרגשתי לראשונה בחיי תחושה משונה מאוד. לראשונה בחיי הרגשתי איך חלקים משמעותיים במוח שלי מתאיידים, מתפוררים, ובסוף התוכנית כשפרשתי לשנתי ידעתי לבטח, מה שהיה לא יהיה יותר, הנזק המוחי שנגרם לי חמור כנראה ממה שצפיתי. ורק שאלה אחת נותרה: האם תאי המוח ההרוסים הלכו לבלי שוב, או שמא תקופה קצרה או ארוכה של התנזרות תשקם את הנזק הזה ששום נוירולוג לא יכול להתמודד איתו?
אספר לכם על היום סיפור על אירוע זניח לחלוטין אבל הוא כל כך סמלי לטמטום הציבורי ולהתנהלות הנוקשה שמלווה את החפיף של המיינסטרים שהדעת פשוט רוצה להשתגע. באחד מבסיסי הדרום יש חייל במצוקה (יש כנראה כמה, אבל אזכיר חייל אחד). לא כולם יודעים מה הבעיה שלו, אבל עובדה שהוא חסר בית ומצוי בבעיה כלכלית מאוד קשה עד כי במשך שבוע אפילו נאלץ להתגורר בחורשה ליד הבסיס שלו שם ישן ושהה. אז קצינה צעירה שאחראית על אוכלוסיות מצוקה בצבא ניסתה לעזור לו. איך היא ניסתה לעזור לו? היא פנתה למפקדת שלה וביקשה להקצות רכב צבאי כדי שייסעו ויגיעו אל החייל בחורשה וינסו להבין מה מצבו ואף לעזור לו.
כאן נתקלה הקצינה רחומת הלב בבירוקרטיה הצה"לית הרגילה והאווילית כי הממונה עליה לא ממש התלהבה לשלוח רכב (זה כנראה דבר מאוד מסובך בצבא לשלוח איזה ג'יפ...), ואמרה שהקצינים ביחידה שלו יטפלו בו, למה אנחנו? אז הקצינה הצעירה לא קיבלה את התשובה, וכדי לקדם את העניין היא קצת התעקשה ואולי קצת הייתה בוטה וקצת אסרטיבית עד כדי כך שהוגשה נגדה תלונה והיא הועמדה למשפט כי היא התחצפה (התחצפה!) לממונה שלה בכך שהיא דרשה לטפל בחייל במצוקה. אז במקום שהיא תזכה לשבחים על מסירותה לחייל האומלל היא נפלה קורבן לקשקושי הכבוד הצבאי וכרגיל שילמה את המחיר, כמו שאתם משלמים את מחיר הפשלות האלה. וברוח הפתיחה אני יכול רק להסתמך על שיר של הרווק המבוקש ולומר לקצינה המצוינת, להורים שלה ולחברים שלה - תגידו לה, תגידו לה שלא תתייאש, שתיצפה פעם אחת ברווק וכל התסכול שלה ילך לעזאזל, נו תגידו לה!