פסוקו של יום - "חמוד קטן האלון חסן הזה, פתאום הוא מתרגש להופיע באולפן"
גבי מסביר למה המושג 'בכיר בקהילה' מזעזע אותו, מתייחס לדברים שאמר עובדיה יוסף על הרב סתיו ומדבר על הידיעה שלפיה אלון חסן הפעיל באמצעות נמל אשדוד חברות פרטיות
כנראה שצריך להגיע לגיל 93 ולהיות הכי גדול בתורה, רב
ראשי לשעבר ומנהיג קהילה נערץ, כדי להיות חפיפניק לא רציני, אדם שניזון מרכילות ומנהל את דעותיו על פיהן. הרב עובדיה ממש לא רוצה את הרב סתיו ברבנות, ממש לא בא לו לחלוטין. אז אמש בערה בו חמתו ושנאת הסתיו, וירד לבית מדרשו, שפך אש וגופרית ומעמולים על ראשו של סתיו, וכך אמר: "להעמיד צלם בהיכל? אדם שהוא לא ראוי? אין לו יראת שמיים? אדם רשע. הוא לא ראוי להיות כלום" ואתם אומרים לעצמכם 'וואללה, בטח הרב עובדיה פגש פעם את הרב סתיו וראה שהוא סתם איזה דביל, והוא לא ראוי להיות רב ראשי, וגיבש עליו עמדה'. אבל אז מגיעה הפצצה - מסיים הרב עובדיה: "אני בכלל לא מכיר אותו, אבל החברים שלו העידו בפני שהוא כזה". אתם הבנתם את זה? הרב עובדיה תוקף אדם שהוא מעולם לא פגש ומרכל עליו כאילו זה לא היה יותר מאשר אייטם בגיא פינס. תודה רבה כבוד הרב שאתה משחק לידינו, כל כך קל איתך שזה כבר מזה משעמם.
כבר אין מה לומר יותר על מדור הרכילות של הרב עובדיה אז נגיד שתי מילים על עניינים אחרים. אותי מאד מטריד ההסכם עם מי שכונה בכינוי המגוחך - בכיר בקהילה ההומו לסבית, 
יעני יש שם בכירים וזוטרים. קשקוש. בסוף הוא התגלה כגבר מגודל, לא מרשים, נבוך, שאול גנון אחד. אבל זה לא מעניין אותי, מה שאכפת לי זה העניין המטריד שעכשיו ברור לחלוטין שגבר בן 45 קיים לפני שנים לא רבות יחסי מין עם ילד! ילד בן 15! שזו לפי כל הכללים עבירה איומה ומגעילה, ורק כדי שיוכל להיות עד מדינה בפרשת הרצח מוחלים לו על העבירה, יעני לא עשית כלום. רק בגלל העבירה הזאת יכול היה ללכת לכלא לכמה שנים אבל לא. הלהיטות להשחיל את הרוצח מכסה על החובה לתקוע את הגנון הזה לכלא על קיום יחסי מין עם ילד שבהם כבר הודה.
לפעמים אתה יכול רק להיאנח בעצב על שיטת המשפט המחורבנת הזו שנראית כמו בזאר מזרחי מושחת ולא כמו מערכת צדק מתוקתקת. סליחה, למה בזאר מזרחי? למה לא בסטה של אלון חסן, אם כבר אנחנו בעניין הזה? אז הסיפור של אלון חסן מנמל אשדוד מפוספס לחלוטין לטעמי על ידי הכתבים הנלהבים, כי אלון חסן הוא גאון! הוא ראוי לפרס היזמות הישראלית, אם יש פרס כזה. אם אין אז נמציא אותו בשבילו. בחור פשוט אך מתוחכם שלא פועל במחתרת, לא מתחת לאדמה ולא באמצעות אנשי קש, אלא בגלוי, לאור היום, עם הבטן קדימה ועם האוטו הגדול ולא מתחבא מהמצלמות, אלא בכישרון רב טווה אימפריה שזוכה כמובן להכשר מלא של הנהלת הנמל וכל מי שמסביב שעכשיו כמובן נזעק ואומר: 'אה בה מה זה? מי זה?' תפסיקו עם זה, זה לא זה וזה לא בה וזה גם לא הוא. הוא עושה מה שאפשר.
האשם היחיד בסיפור הזה הוא לא העכבר שליקק את השמנת, אלא אלו שהניחו את הצלחת של השמנת ליד פיו ואמרו לו תלקק חסן, תלקק. אז הוא ליקק החמוד. 'אם נותנים לך תיקח' אומר חסן, ואלמלא שני התחקירים של הארץ וערוץ שתיים היה ממשיך ובונה את האימפריה שלו עד שהיא הייתה בולעת את המדינה. את האשמים צריך לחפש רק בהנהלת הנמל שמתחת לאף שלהם הם רואים את המשאיות חולפות, הם רואים את חומרי הניקוי והם רואים את ראיונות העבודה המפוברקים שבהם כל הבנות מקבלות 1 ובת המשפחה של חסן מקבלת 10, 10 ועוד 10. מה זה?! ושוב הם חותמים ומאשרים, וחותמים ומאשרים בגלל אותו הפחד הקמאי שהמלך חסן הראשון ירים יד ויסגור להם את הנמל.
אפילו ועדי הנמלים בתקופה השחורה ביותר של האיגודים בארצות הברית בשנות הארבעים, חמישים, היו עושים את העסקים השחורים שלהם באישון לילה. הם היו בוחרים איזה מחסן צדדי, איפה שהמים מלחכים את פחי המחסן והיו מתכנסים עם כובעי מצחייה כדי שלא יראו אותם. תגידו מה אתם ילדים קטנים? תראו איך זה נעשה בישראל - בשמש, לאור יום מווילה באשדוד, מתוך פנטהאוס באיזו שכונה טובה. קונים, מוכרים, משנעים.
חסן הוא לא היחיד. הוועדים של עופר עיני ושל שלי יחימוביץ' 
גידלו שרירים כבר מעבר לגודל גופם, כי למעלה, במקום שמנהל מוכשר צריך לומר עד כאן, הוא עוצם את העיניים. אז חסן עצמו מגיע לטלוויזיה וקודם כל עושה את הדבר הנכון. הוא משחק אותה רגיש: "טוב, קודם כל אני מוכרח להגיד שאני טיפה מתרגש. אני לא הופעתי באולפן, אז אני מבקש קצת להתחשב ברגשות".
הא! חמוד קטן. 'אני מתרגש, לא הופעתי באולפן. אמנם הקמתי חברות ניקוי ושיפודי ציפורה, אבל באולפן טלוויזיה אני מרגיש לא כל כך בטוח'. אז גמר את הריאיון, חזר לאשדוד, שם חיכו לו נתיניו על העגורנים כדי להודות לו ולשלטונות הנמל שהכתירו אותו לתפקיד הקפטן.
