צעירה נפטרה והאייפון שלה נגנב - זהבי: "הסיפור הזה לא יוצא לי מהראש"
נתן לא מבין כיצד צעירה בת 18 מעיזה לגנוב את מכשיר אייפון בזמן שבעה ואף לשקר לאם השכולה בנושא, בידיעה שבמכשיר יש זכרונות רבים מהמנוחה: "כמה רוע צריך להיות בבן אדם לעשות דבר כזה". מדוע הוריה של הגנבת שיתפו עימה פעולה? האזינו!
היום, תוך כדי שיטוט באתרי האינטרנט וקריאת העיתונים, היה דבר אחד שגרם לי לפעימה אחת יותר חזקה מהדברים שאותם אני קורא בדרך כלל. מה שגרם לי לחוסר נוחות ולהרגשה רעה הוא סיפורה של הצעירה נוי. ב-17 ביוני, שבועיים לפני בחינת הבגרות האחרונה, התמוטטה נוי כהן בבריכת קיבוץ עינת. נוי בת ה-18 אושפזה עם דימום חמור במוחה. הרופאים לא העריכו שתשרוד, ובלב כבד החליטו הוריה לתרום את אבריה ובכך הצילו את חייהם של 4 אנשים.
זה מסוג הסיפורים שכל אדם עם קצת לב מיד נשפך כי זה מרגש. מנסים להיכנס לראש של ההורים - מה עבר עליהם באותו יום? בתם בת ה-18, פרח, טובעת ושוכבת לנגד עיניהם בבית חולים והם מחליטים לעשות מעשה לאחר שהרופאים מסבירים שאין שום סיכוי שהיא תחזור לעצמה, והם עושים את זה.
לאורך השבעה המה הבית של הורי המנוחה במנחמים. ביניהם, כמובן, גם חברותיה של נוי. אמה של נוי, אילנה: "ביום האחרון לשבעה חיפשתי את האייפון החדש של נוי. התגעגעתי אליה מאוד. רציתי לראות שוב את התמונות האחרונות שלה, לשמוע את קולה בסרטונים, אבל הטלפון שהיה בחדר שלה נעלם".
ברגעים אלו מובאת למעצר אחת מחברותיה של נוי, חברה טובה כנראה שבאה לנחם, שלחה מסרון לאימא. המסרון מופיע ב'ידיעות אחרונות' היום (ב'): "את אישה חזקה, באמת שאת מדהימה, תודה רבה על הכול. נוי באמת גאה בך, תאספי את עצמך ותמשיכי להיות חזקה כמו שאת באמת. את אישה מקסימה והיא גאה בך, וככה גם כל הסובבים אותך. שיהיה לך לילה טוב וחלומות פז".
חלומות פז לא היו לאימא ומה שבהמשך קרה זה שהטלפון נעלם. בני המשפחה חיפשו בכל פינה והבינו שהוא כנראה נגנב. הם דיווחו על כך למשטרת ראש העין במחוז המרכז. הטלפון פחות עניין אותם, הזיכרונות שהיו שם עניינו אותם. המשטרה נכנסה לעניינים ברצינות, והם החלו לפעול בכל האמצעים כדי להגיע לפלאפון גנוב. מהרגע הראשון עלה שמה של התלמידה, החברה של נוי, כחשודה. המשטרה הגיעה לבית שלה באמצעות אותן שיטות טכניות ומצאו את הפלאפון הגנוב.
האימא נזכרת שהחברות של נוי אמרו שהן חושדות בה, באותה חברה. "אני לא האמנתי" היא אמרה "שחברה של נוי שישנה בבית שלנו כמה פעמים תעשה דבר כזה". זו אכן היא ככל הנראה, והיא גם מחקה את התמונות מהפלאפון. אנחנו מחכים לראות אם אכן יוארך מעצרה של אותה צעירה שגנבה את המכשיר. אם לרגע ננקה את הקטע הרגשי - אז זו עוד גניבת טלפון. כל יום גונבים מאות טלפונים, אבל במקרה כזה נשאלת השאלה, אם אכן זו אותה נערה (אני עדיין מקווה בשבילה שלא, למרות שכל הנתונים מראים שזאת היא), מהיכן נובע הרוע הזה? הגרידיות הזאת? זה בא מחינוך בבית? מחינוך בבית הספר? האם טבע האדם רע מיסודו? איך אפשר לבוא ולחבק אם שכולה, לקחת את הפלאפון של בתה המנוחה ולמחוק את התמונות? מה עובר בראש של הבנאדם שעושה את זה? כמה רוע צריך להיות אצל בנאדם בשביל לעשות דבר כזה?
חברו את הסיפור הזה, שהוא סיפור אנושי קשה, נכון אין פה רצח או אונס, אבל תוסיפו את זה לכל הסיפורים שבכל יום אנחנו רואים על בני נוער שאונסים, גונבים מקשישים, מתפרעים, מתחרעים, עושים דברים נוראיים, ותחשבו כמה שנים קדימה - זה העתיד של המדינה, החבר'ה האלה. מה הם יהיו - מנהיגים? דוגמא לדור הבא? יעבדו יומיום ויביאו פרנסה, או שילכו לחפש קומבינות איך לעבוד על אנשים? לא יודע מה להגיד לכם.
אני יודע שזה סיפור שולי יחסית, אבל זה מסוג הדברים שגורמים לך לאבד את האמון בבני אדם, והכי נורא שאתה מאבד את האמון בבני אדם שקרובים אליך, שהיו בני בית אצלך, אלה שחיבקו, נישקו וניחמו אותך לפני חמש דקות, ואחרי עשר דקות גנבו את הדבר המעפן הזה שקוראים לו טלפון, שבתוכו היו הצילומים וההקלטות האחרונים של המנוחה. במקביל אציין את גדולת המשפחה שתרמה את איבריה והצילה בכך 4 אנשים נוספים.
