פסוקו של יום - "נתניהו לא אוהב הפתעות משום סוג, כי עם הפתעות צריך להתמודד"
אחרי שבועיים סוערים בהם נפטרו שלושה ילדים לאחר שנשכחו ברכב, גבי תוהה כיצד מסוגלת אם "מסורה", להשאיר בכוונה תחילה את בנה ברכב לוהט עם חלון פתוח. כמו כן הוא מביע את דעתו על התנהלותו של ראש הממשלה בנושא החרם של האיחוד האירופאי
ברור שאתם רוצים לשמוע על האנטישמים מבריסל. תמיד ידענו שבלגיה זה המקום הכי מסוכן בעולם, אבל אני מעדיף לפתוח הבוקר בעיר לא פחות חשובה מבריסל וזו חדרה. כן, חדרה, שבה גרה אישה אחת שבמשך ימים ארוכים שומעת רדיו, צופה בטלוויזיה ומקבלת כמו כולכם את הדיווחים על ההורים שזונחים למוות את ילדיהם בחום הקיץ. אם שלבטח ישבה בביתה וספקה כפיה אחרי כל אחד מהמקרים האחרונים, ואמרה: "איך?! איך אפשר לשכוח ילד ברכב? צריך לעשות משהו".
היא דיברה על זה עם המשפחה ועם החברים, אבל אתמול היא יצאה קצת לסידורים ועשתה דבר חמור בהרבה מאשר שלושת האבות של החודש האחרון. האם הזאת לקחה עמה את בנה בן השנתיים והשאירה אותו ברכב הלוהט. צריך לומר לגנותה - היא לא שכחה אותו, היא השאירה אותו במתכוון ברכב ואפילו מתוך דאגת אם יהודיה השאירה לו מחצית חלון פתוח ברכב כדי שיוכל לנשום אוויר צח. אמנם לוהט, אבל בכל זאת אוויר. למרבה המזל עוברים ושבים הבחינו בפעוט הנטוש, הזעיקו משטרה ורק נוכחות השוטרים העירה את תשומת לב האם שחזרה לרכב לפני שהפעוט נקלע למצוקה והסיפור נגמר בטוב. ואיך סיכמה האם המסורה את הפרשה? "יצאתי רק לדקות אחדות. מה אתם רוצים? אפילו השארתי לו חלון פתוח".
ההפתעה האירופית
46 שנים שמה ישראל פחות או יותר קצוץ על כל העולם, התעקשה לבנות ולהחזיק בשטח כבוש ואמרה לעצמה שינבחו הכלבים האירופיים, העיקר ששיירות המשאיות עם חומרי הבנייה נוסעות הלוך וחזור ואנחנו בונים ומתיישבים. שנים פינטזנו למרות כל האורות האדומים שהבהבו שיהיה בסדר וככה נוכל להמשיך עד מאה ועשרים, אבל בוקר אחד הגיעה ההפתעה ונפלה על השולחן של נתניהו ברעש גדול.
נתניהו לא אוהב הפתעות משום סוג כי עם הפתעות צריך להתמודד ולהיות יצירתי, קשוב ובעיקר רגוע ומחושב - ואת כל זה אין לנתניהו, שכדרכו מכנס דיון בהול כאילו רק אתמול כבשנו את הגדה ופתאום צריך להחליט. מבלי להיכנס כרגע לשאלה אם צודקת אירופה בצעד האחרון, החלק העצוב בסיפור הוא חוסר המוכנות של משרד החוץ, נטול השר, ושל לשכת ראש הממשלה, נטולת הכוון.
מאז הפתעת מלחמת יום כיפור לא נחתה על שולחן הממשלה פצצה כזו. הפעם היה פתיל השהייה, אבל אף אחד לא שם לב שהוא בוער בשקט. ישראל, מיהר להכריז נתניהו, לא תקבל שום תכתיבים חיצוניים לגבי גבולותיה. מה בכלל הם מתעסקים איתנו ולא עם מלחמת האזרחים בסוריה או עם עצירת הגרעין האיראני? עוד טיעון שלא היה מתקבל על ידי גננת ממוצעת כי הוא בסגנון "למה אני ולא הוא?". עכשיו סופסוף עומדת לפני הממשלה בעיה אמיתית - אתגר של ממש שכבר אי אפשר לחפף אותו במילים כמו: זכותנו, ריבונותינו, צדקת דרכינו וכל מיני סמלים מטופשים כמו טלאי צהוב ופיגוע כלכלי.
הכתובת האירופית הייתה רשומה על הקיר כבר זמן רב, אבל מי שמתעסק רק בגרעין האיראני ועוצם את העיניים שלא יתבוננו למערב, זה מה שהוא מקבל. אפשר כמובן להיכנס באירופיים, להפציץ את בריסל, להיכנס לפריז ולהרעיב את בריטניה, אבל אולי קודם צריך לשאול בשקט, בלי דיון בהול, אלא בקימוט קל של המצח, אולי ואיפה טעינו? ואולי לא כולם אנטישמיים? ואולי לא הכל בגלל השמאל?
