103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור

פסוקו של יום - "הבשורה הטובה ביותר היא שהאירופאים לא אנטישמים כמו שחשבנו"

שלל בשורות טובות התקבלו בימים האחרונים וגבי מתקשה לבחור את הטובה ביותר - האם מדובר בנסיך החדש של הממלכה הבריטית? או שאולי דווקא בחוק השוויון בנטל שעבר בקריאה ראשונה? האזינו



 

אז מה אתם אומרים החיים לא מדהימים? הקיץ הזה שהוא גם לא לוהט כמנהג יולי אוגוסט לא מזמן לנו בשורות טובות בשפע? האמת קשה לבחור מה הבשורה הכי טובה של הימים האחרונים, אולי זה שעבר חוק השוויון בנטל, אולי הנסיך הקטן מאנגליה שמשום מה נהיינו מטופשים כמו האנגלים ואנחנו מתעסקים בקשקוש הזה כאילו שיש בזה באמת משהו חשוב, מילא אם זה היה מעניין אבל כל אייטם רכילות ממוצע בעיתון יומי אצלנו על איזה יוצא ריאליטי שהלך לקוקטייל משעשע ומעניין יותר מלידת תינוק בלונדון, אבל הבשורה הכי הכי היא שהאירופים לא כל כך אנטישמיים כמו שחשבנו. אחרי שתקעו אותנו עם ההתנחלויות סידרו לנו מיד הכרזה על החיזבאללה כארגון טרור, והכי כיף היה לשמוע שמי תפר את החוט האחרון ושכנע את האוסטרים שקצת התלבטו אם לתמוך היה ארנולד שוורצנגר, מושל קליפורניה לשעבר והשחקן המיתולוגי, שכתב מכתב לקנצלר אוסטריה והצליח לשכנע אותו לתמוך והוא תמך. ברור שהוא תמך נראה משהו מעז לתת תשובה שלילית לשוורצנגר- "אסטה לה ויסטה בייבי"...

הבוקר השאלה היחידה היא למי יש יותר גזים, לנסיך היילוד שמפליץ ומגהק כאחד התינוקת שאינם בעלי דם כחול, והנני מרגיע את ההורים שגם למלך העתידי מותר לשחרר גזים, או לחרדים שאתמול לא נולד להם נסיך אלא חוק שוויון בנטל שיש לו פוטנציאל גזים יותר מאשר לעולל בלונדון. החרדים לא ידעו את נפשם אמש כאשר עבר החוק, הם קרעו את דש בגדם לאות אבל ופרוש, שלרגע חשב שהוא אנסטסיה מיכאלי, אזק את עצמו לדוכן הנואמים במין הצגה מטופשת של...

לפני שלוש שנים אמרתי כמה דברים קשים במסגרת תכניתי ב'רדיו ללא הפסקה' על קבוצת החרדים שאינה משתתפת בחובות האזרחיות, ומשתמטת משוויון בנטל. הארץ רעשה, ים של תלונות הוגשו ובסופו של דבר נקנסה תחנת הרדיו בקנס גבוה. אתמול מעל דוכן הנואמים בכנסת אמר פרוש דברים חמורים שבעתיים מאלה שאני אמרתי, הוא קרא לאי ציות לחוק, הוא אמר שחוקי התורה עדיפים על חוקי מדינת ישראל ואין לקיים את חוקי המדינה, ואף אחד לא קם והגיש תלונה. מה שעשה פרוש זו המרדה והסתה אבל הוא חבר כנסת ולכן מותר לו. מאיר פרוש

אני מודה שזה היה רגע של נחת. אחרי שנים שצפיתם בחברי הכנסת מדושני העונג של הסיעות החרדיות, שהסתובבו בכנסת כמו טווסים הדורי זנב, העבירו כספים מכאן לשם, הרכיבו ופירקו ממשלות, ישבו להם במשרדי הממשלה ועשו בכספי המדינה ככל העולה על רוחם, פתאום ברגע אחד הם חוזרים למקומם הטבעי- כמה כסאות בשולי הכנסת, כמה יבבות סרות טעם, וכך חוזרת השפיות, האבק שוקע והם במקום הנכון - בקצה.

ניתן בהחלט להבין את עוצמת הבכי, אולי זה גם העניין שהם לא רוצים לראות את בני עדתם בצבא אבל מה שבאמת סוחט את בלוטת הדמעות שלהם זה התסכול, התסכול. כי - איך בין לילה הם הפכו ממושכי חוטים לבובות הנמשכות? איך הפכו מגבירי הפוליטיקה לשואבי המים? איך נפלו מרומו של שלטון לאחרוני הצווחים של קריאות הביניים?

אפשר לבוא בטענות ללפיד על התוכנית הכלכלית, ועל גזירות כאלה ואחרות אבל ככל שזה נוגע לחרדים האיש הבטיח וקיים ואת זה נזכור לו. ולחרדים נאמר- אין לנו שום שמחה לאיד אליכם, להיפך, אנחנו אפילו מוכנים להצטרף אליכם לתפילה ולהתייפח יחד איתכם- אבינו מלכנו, אבינו מלכנו, ובלבד שתשירו את זה עם מדים תוך כדי מסע אלונקות.

23/07/2013
הישארו מעודכנים