פסוקו - "פתאום בנט נזכר שבמקור הוא לא הסחבק של לפיד אלא מתנחל קיצוני דתי"
גבי מביע את דעתו על הצבעת חברי הכנסת שבסופה הוחלט לשחרר 104 אסירים פלסטינים ועל בנק מזרחי שמעדיף לקוחות יהודים. וגם: מה עלה בגורלו של בעל דוכן הכעכים שנגזרו עליו 10 שנות מאסר? האזינו!
בוקר טוב אחינו! מה קורה אחינו? ימים קשים עוברים עלינו? מתחרפנים קצת? זה החום? זה המשא ומתן? פתאום אחינו מרגיש לבד קצת? בלי האח השני? אחינו הרוס משחרור המחבלים? אחינו הרוס מהתחלת תהליך השלום? אחינו נזכר פתאום שבמקור הוא לא הסחבק של לפיד אלא מתנחל קיצוני דתי בסך הכל וזהו?
אוי בנט בנט בנט חשבת שזה לא יגיע, חשבת שתוכל להיות שר הכלכלה ולהתעסק עם קשקושי רגולציה, ולא ידעת שציפי לבני מתוחכמת יותר ממך למרות שהיא לא אחותו, ידעת שבמהירות שיא היא תצליח לארגן משא ומתן עם הפלסטינים? גם בביעותי הלילה שלך לא האמנת שבחמש דקות ישתחררו מאה אסירים כבדים, וכל הדברים האלה ערערו את שלוות נפשך אחינו שככה נשמעת בדו שיח עם היועץ לביטחון לאומי עמידרור: "אם תופסים מחבלים", אמר בנט, "פשוט צריך פשוט להרוג אותם". עמידרור נורא נבהל, למרות שהוא היועץ לביטחון לאומי ואמר לבנט: "זה לא חוקי". ובנט האח מההייטק ירה במהירות: "אני כבר הרגתי המון ערבים בחיים שלי, ואין עם זה שום בעיה". תגידו, זה לא אקזיט זה? זה אקזיט מהסרטים...
טוב עד שבנט יתאושש מהשחרור וגם מפתיחת המשא ומתן, הבה ניכנס לרגע קט לסניף של בנק המזרחי, פעם בנק של הדתיים, כל מי שעבד בו היו בנות ארוכות שמלות חרישיות דיבור, ובנים עם חולצות תכלת שרוול קצר, עניבות ומכנסי גברדין, היום זה הבנק של הטייקונים.
בנק המזרחי מפציר בכולנו לעבור אליו במגוון של פרסומות שבהן מובטח לנו גן עדן עלי אדמות. הבנק אף פעם לא אמר לנו שהוא מעדיף לקוחות שהם יהודים או דתיים או חרדים או סתם נוצרים, או דרוזים. אז הנה תמליל של שיחה בלי קיצורים ובלי השמטות, אחד לאחד, שמופיעה היום בעיתון 'הארץ'. זאת שיחה בין ל' שהיא אחראית גיוס בסניף המזרחי בקרית שמונה שאמנם יודעת שאסור לסרב ללקוח שמבקש לפתוח חשבון בבנק, אבל היא מלמדת את המוקדן איך לסנן את הערבים, וזוהי השיחה בין הממונה ל', לבין ג' המוקדן:
ל': "ככה. לגבי הבני דודים, אתה יודע מה זה בני דודים?"
המוקדן ג': לא. אני לא יודע, מה זה אומר?
ל': "ה...ערבים. ערבים, דרוזים... איך שאתה קורא להם. אנחנו לא נותנים להם מיד אשראים, רק לאחר חצי שנה. בין ארבעה לחמישה חודשים..."
ג': "נגיד לקוח עכשיו במצב כלכלי הכי טוב מה, בהגדרה בגלל שהוא ערבי, אז ככה?"
ל': "חשבון חדש, חשבון חדש! אתה מציע לו כל מיני דברים. אז אל תציע. תגיד לו, אם אתה רוצה מאוד ביקרו, תגיד שאנחנו לא נותנים מיד. רק בין ארבעה לחמישה חודשים. סגרתי 3 פניות שלכם."
ג': "באיזה קטע אבל? לקוח אחר זה סבבה וערבי לא?"
ל': "אני לא רוצה... אני, אסור לי להגיד את זה בטלפון, אבל אני אומרת לך שתבין בין השורות, יש דברים שלא אומרים, אבל אני מצטערת פשוט זה מה שעובד פה בבנק הזה, בסניף שלנו. אין פה אישורים. לא נותנים מיד. רק אחרי חמישה חודשים. למה, כי הם גרים בכפרים אחרי הקו. זה מסעדה, זה אשער... פה בסניף מפחדים לתת, כי היה ניסיון לא טוב עם האנשים האלו, הבנת?"
ג': "ואם הוא מכפר שהוא לא בקווים האלה, זה בסדר?"
ל': "לא. עוד פעם אגיד לך - לא. לא. לא הולך. אם אתה רוצה להתאמץ, תתאמץ לא על בני דודים. בסדר? אני אומרת לך שתבין פשוט, כי חבל אני סוגרת על שלילי."
ג': "האמת שקשה לי מאוד עם מה שאת אומרת. אם היית ספציפית אומרת על מסעדה או כפר מסוים היית אומרת טיעון הגיוני."
ל': "אין טיעון הגיוני, זה הטיעון של הסניף הזה. אני מסבירה לך, שלא יהיה לך הרבה 'סגור שלילי'." (אני יכול להבין ש'סגור שלילי' זה אנשים שלוקחים כסף ונעלמים, ג.ג)
ג':" לא אכפת לי מה'סגור שלילי'. את אומרת דבר שקשה לשמוע." (ג' מתקומם נגד הגזענות של הבכירה מעליו בסניף, ג.ג.)
ל': "אני יודעת שקשה, אבל זה מה שעובד בסניף הזה. זה מאז ומתמיד היה."
ג':" אז בסדר, אני אעשה את העבודה שלי, ואני אפנה מי שהוא לקוח טוב, ואת תחליטי אם לסגור אותו."
ל': "אין בעיה. אבל תדע שהם מאוד כועסים עליי. הם אומרים 'הבטיחו לי במוקד' ואתה במוקד."
ג': "אני לא מבטיח לאף אחד שום דבר לאף אחד. כל דבר אני אומר שזה באישור הסניף. אבל אם יש לקוח טוב אני אשלח, אני לא אגיד.... אלא אם כן את אומרת גר בכפר מסוים, אז הגיוני. מעבר לזה אני לא יכול להבין."
ל': "אין שום בעיה. אני רק אמרתי לך מה הצד שלנו. אנחנו לא נותנים אשראים מיד. היו פה אתמול שניים, אחד הלך עצבני, רוצה לתבוע את הבנק ואותי אישית שאני לא מוכנה לתת לו, ולמה הבטיחו לו והוא לא מקבל. ואנחנו נקבל תביעה פה. כאילו, בטח נקבל מבנק ישראל משהו. השני כעס והצלחתי להרגיע אותו אז הוא יחכה חמישה חודשים בשאיפה שהוא יקבל. אני מראש רוצה למזער נזקים, זה מה שאני אומרת. זאת הוראה מלמעלה, מהכי גבוה בסניף, אנחנו לא נותנים להם. אני ממש מצטערת. נורא חשוב לי להסביר לך כי אני מאוד רוצה לגייס לקוחות. זה התפקיד שלי בסניף. כל מי שנכנס אני רוצה את טובתו. זה בא ממקום טוב, לא ממקום לא טוב..."
עד כאן בערך השיחה, והנה לכם דוגמא של גזענות שבאה ממקום טוב, זה לא שאנחנו שונאים ערבים, אנחנו אוהבים את הבנק, אנחנו לא יכולים שערבים ידפקו לנו את הבנק ויעשו לנו "סגור שלילי". הבנתם את זה? גזענות ממקום טוב.
ולסיום סגירת מעגל. לפני שבוע חשפה כאן התוכנית הזאת לראשונה ובאופן בלעדי את הסיפור המטורף של מוכר הכעכים המבוגר מירושלים, שנזרק לכלא ל10 שנים על אי תשלום חובות. יוסי שריד כתב על כך למחרת בעיתן 'הארץ' ואחר כך הצטרפו באיחור שאר אמצעי התקשורת. משהפך הסיפור לשערורייה עסיסית התחילו מחשבות שניות בתביעה העירונית של עיריית ירושלים, היה להם קצת לא נעים, הם הוצגו כחבורת דבילים שזורקים מוכר כעכים מבוגר לכלא בגלל חוב על איזה עגלת כעכים ל-10 שנים, והשכל אולי חזר לשכון בגולגולות הריקות של מי שקיבל את ההחלטה, וכך זומן דיון נוסף והוחלט לבטל את העונש ולהגיע להסדר חוב. הסדר חוב. למה? הסדר חוב אפשר לעשות רק עם תשובה ודנקנר? ולא עם זאכי סבאח בעל דוכן הבייגל'ך מהעיר העתיקה?
ותחשבו מה היה קורה אם לא היה הסיפור הזה מגיע לשולחן המערכת שלנו ולא היינו משדרים אותו ולא הייתה מתפתחת עלילת התקשורת הזאת, אז זאכי היה יכול לבלות כמה שנים טובות בכלא בגלל בייגלה?
