פסוקו - "שוב מתפרסמים נתונים מקוממים על שכרם של בכירי הבנקים, כאילו אין מיתון"
גבי מביע את דעתו על שכרם השערורייתי של בכירי הבנקים בישראל, תוהה מה בעצם עושה בכיר בבנק וגם קובע - "כשהצעירים של היום יגיעו לגיל פנסיה הם יקבלו הרבה פחות ממה שקיבלו הוריהם"
בימים האחרונים מתפרסמים שוב נתונים מקוממים על שכר בכירי הבנקים בישראל. כאילו אין מיתון, כאילו אין הכבדה מטורפת על הציבור, כאילו לא עולים מוצרי המזון והמיסים. האורגיה בבנקים נמשכת בשיא הציניות ובעיקר כמובן בבנקים שאינם פרטיים שזה בערך כמעט כל הבנקים אבל בעיקר ב-'לאומי' ו-'הפועלים' שאתם הבעלים של הבנקים האלה. כל פעם אני אחזור ואומר לכם מחדש - הבעלים של בנק 'לאומי' ו'הפועלים' זה אתם! כל אחד ואחד מכם!
בכל בנק יש כמובן מנכ"ל ויושב ראש ודירקטוריון. כבר שנים שאתם ואני שואלים את עצמנו מה עושה מנכ"ל ומה עושה יושב ראש, איך שניהם מנהלים את העסק הזה, ומי אחראי על זה ומי אחראי על זה? כמובן שיבוא תיכף איזה חכמולוג ויגיד לי - 'אתה לא מבין את ההבדל כי בכל חברה רצינית צריך גם מנכ"ל וגם יושב ראש' ואני אפילו לא אטרח להתווכח כי הרי אני קצת מתחכם כשאני אומר לכם שבנק בשקט יכול להיות מנוהל על ידי אדם אחד או שניים, אבל איתן אבריאל, עורך דה מרקר, מספר היום סיפור יפה שברשותו אשתמש בו עבורכם. אבריאל, לקראת הכנת כתבה על שכר בכירי הבנקים, שאל שני יועצים בכירים מאד שעובדים במחיצת הנהלות ומועצות מנהלים של הבנקים האלה שאלה פשוטה מאוד. הוא שאל אותם - 'תגיד מה עושה יושב ראש של בנק?' קימט הראשון את מצחו ואמר - 'במילה אחת, כלום', השני לעומת זאת אמר - 'בשתי מילים, שום דבר'.
אני לא יודע למה משלמים לבנקים ויו"רים של בנקים מיליוני שקלים בשנה גם כאשר התוצאות של הבנקים לעיתים גרועות מאוד והמשכורות שלהם לא יורדות, לעומת זאת כאשר התוצאות קצת משתפרות המשכורות קופצות פלאים. אתם מבינים שהמשכורות של מנהלי הבנקים והיו"רים משולמות מהכיס שלכם ובעיקר מהפנסיה שלכם? ובעיקר עכשיו שיש משבר קשה בפנסיה ואתם הצעירים שהיום בני 20-30, בעוד ארבעים שנה תקבלו הרבה פחות ממה שההורים שלכם קיבלו, והדודים שלכם, והסבים שלכם. יהיו לכם פרוטות לפנסיה, פרוטות!
במשך ארבעים השנים הקרובות מנהלי ויו"רי הבנקים ימשכו מיליארדי שקלים לכיסים שלהם, לא מיליונים, לא עשרות מיליונים, במשך ארבעים שנה אלו יהיו מיליארדים של שקלים וזה יהיה מהפנסיה שלכם. אז עכשיו כשאתם הולכים לבנק למשוך 1,000 שקל מהבנקט תדעו שבאותו הרגע שמשכתם 1,000 שקל המנכ"ל והיו"ר משכו לעצמם מאה אלף שקל, אבל יש רק הבדל קטן בין שתי המשיכות האלה - המשיכה שלכם תופיע בטור החובה, המשיכה שלהם תופיע בטור הזכות זה כל הסיפור.
הלילה קרה לי דבר, שיניתי את דעתי שהחזקתי בה זמן רב מאוד. אני לא יודע מה גרם לזה ככה פתאום, אני שאני שמאלן כזה שמוכן לוויתורים כלפי הפלסטינים מפה ועד להודעה חדשה, פתאום קלטתי את הבלוף של שחרור האסירים הרוצחים. אני לא יודע מה זה היה, אולי עשרות העיניים הכבויות הכועסות של בני המשפחות של קורבנות המשוחררים, אולי זו ההכרה שבשביל שלום לא משלמים פעמיים בדם - פעם אחת הדם שניגר בעת הרצח, ובפעם השנייה הדם על הידיים שאיתו הם הולכים הביתה. אולי מה שגרם לי לשנות את טעמי היו התמונות והכתבות המכינות של המשפחות מקבלות הפנים של הרוצחים. אני אילו הייתי אביו של רוצח ילדים או גברים או נשים ובני היה יושב בכלא ומשתחרר ממנו היום בלילה, לא הייתי מכין לכבודו פסטיבל של קבלת פנים עליזה. בכל זאת הבן שלי רוצח. רוצח מתועב, שפל. ואומנם אני, אביו, מאוד אוהב אותו, אבל אני גם יודע שבני רצח ללא סיבה ילדים והוריהם, אז אני לא ממש מרגיש שאני יכול לערוך מסיבה לכבוד השחרור שלו. אז הייתי הולך בחשכת הליל לכלא, לקבל את פניו, מכניס אותו בחשאי למכוניתי ונוסע איתו למקום שקט, ועוזר לו לבנות חיים חדשים ללא זיקוקי דינור ובלי חפלות.
הקיבה שלי מתכווצת מהמחשבה שאמנם חכמי הדור משחררים את הרוצחים בלילה כדי למנוע חגיגות אבל מחר תזרח השמש בבוקר והיתומים והאלמנות הסבים והסבתות של הקורבנות יראו וישמעו את השמחה, ובזה אפילו רודף שלום כמוני לא יכול לעמוד. בשורה התחתונה אפשר לחבר את הפתיחה לסגירה - מה עושה יושב ראש בנק? כלום! מה ייצא לכולנו משחרור הרוצחים ? שום דבר.
