פסוקו של יום - "מסכן גוטמן, גם אם אפשר לחלוק על כמה מההחלטות שלו הוא לא אשם"

לאחר המשחק המאכזב של נבחרת ישראל נגד נבחרת אזרבייג'ן טען המאמן אלי גוטמן ש"תכנית המשחק לא צלחה" - האם המשפט הזה מסכם את ההיסטוריה של מדינת ישראל?

ואז, אחרי שהכל נגמר, נמסרה זכות הדיבור לאלי גוטמן מאמן הנבחרת שאפילו לא ניסה לגייס קורטוב של ציניות כדי לשחרר את משפט המאה  - למה לא הצלחנו מול אזרבייג'ן, למה שוב נשארנו באשפת הכדורגל העולמי ולמה המאמן בסדר אבל השחקנים לא ביצעו את ההוראות, וכה אמר וזה פסוקו של יום: "תוכנית המשחק שלנו לא צלחה, לא הגענו לדי מצבי הבקעה". עכשיו תחכו שנייה בבקשה כדי שנוכל להתחיל במבוא להבנת הנקרא.

במשפט הזה של אלי גוטמן, שאינו בהכרח איש או מאמן טוב או רע מכל אחד אחר ולפחות הוא חף לחלוטין מגינונים של ערסיים, שתודו שבעולם הכדורגל שלנו די בזה כדי לזרות קמצוץ של נחמה. המשפט הזה של גוטמן צריך להילקח ממגרש הכדורגל ולעלות באותיות    של זהב את דגל המדינה. "תוכנית המשחק לא צלחה". האם המשפט הזה לא מסכם באוושה אחת את כל ההיסטוריה של מדינת ישראל? בגדול מאז שהוקמה המדינה תוכנית המשחק לא עובדת ומצליחה. כמעט שום דבר לא מתנהל בשדה כמו שתוכנן. נכון שבמלחמות אנחנו חזקים ואפילו ביום כיפור יצאנו תיקו מכובד מול נבחרת בינונית, אבל למעט כמה פינות של היי-טק ורפואה מתקדמת המגרש ותוכנית המשחק נראים רע כבר שנים. האם תוכנית המשחק היא שצריך לחכות שישה שבועות לרופא עיניים וחודשיים לאורטופד וארבעה חודשים לניתוח קילה ואם אין לך מקורב בבית החולים לא תדע עד שתמות פחות או יותר מה נסגר איתך, זו תוכנית המשחק? ואם עדיין אין רכבת תחתית בגוש דן ועדיין בבתי המשפט דיונים משפטיים נמשכים שבע עד עשר שנים אז תוכנית המשחק לא הצליחה. נכון שכמו שבכדורגל המאמן נותן הוראות אבל השחקנים כדבריו לא הגיעו למצבי הבקעה. מי אמר להם לא להגיע למצבי הבקעה? תלכו קדימה ותגיעו למצבי הבקעה! כי זו ההיסטוריה שלנו לא להגיע למצבי הבקעה -  כמו בתחום הדיור שדירת שני חדרים מעופשת ברמת גן עולה כמו ארבע וילות עם בריכת שחייה בלאס וגאס אם לא חמש, ונכון שהשחקנים רוצים לנצח אבל רועדות להם הברכיים. מאז קום המדינה עלינו רק פעם אחת ויחידה במקרה ובטעות לגמר גביע העולם, אבל ניצחנו בכל המלחמות, אכלנו מיליארדי פיתות בשווארמה וטפטפנו מיליארדי טיפות טחינה על החולצה החדשה כי תוכנית האכילה לא הצליחה. לא הגענו להבקעת הבליעה  - זו הבעיה של כל הישראלים.

מסכן גוטמן הוא לא אשם, גם אם אפשר כמובן לחלוק על כמה החלטות שלו, אבל חוסר ההצלחה שלנו בתחום הזה היא מובנת. כי יכול להיות שהחרדים צודקים - במקום לנסוע בשבת לכדורגל, במקום לרוץ על המגרש ולרדוף אחרי איזה אזרי, אולי לא נועדנו לזה, אולי כולנו נועדנו לשבת וללמוד תורה שם אין שלב בתים ואין ליגות, בזה אנחנו יכולים להיות הכי טובים בעולם ואת הכדורגל נשאיר לגויים, לבלונדינים, לספרדים, לצאצאי האינדיאנים בדרום אמריקה, הם יגיעו לגמר ואנחנו נקרא עוד עמוד בגמרא כי מציון לא צריכה לצאת אליפות העולם אלא אתם יודעים מה.

 

• נבחרת ישראל
• פסוקו של יום
• אכזבה
• מדינת ישראל
• אלי גוטמן