פסוקו של יום - "'תחזיקו אותי' אומר אסד במהלך ריאיון הזוי בטלוויזיה האמריקאית"
גבי מביע את דעתו על המשבר הבין-לאומי בין המעצמות השונות שהמנהיגים שלהן מתחרים ביניהם למי יש יותר גדול... האזינו!
כמו רעם מתגלגל, כמו הד מתוך מערה קדמונית חוזרים אלינו קולות מלחמת יום הכיפורים בקולם של גיבורי אז. כולם מתים היום, והם מטלטלים, מקפיאי דם, וגם אם ידענו את רוח הדברים אין כמו הדברים האלה של שר הביטחון משה דיין שנקלטו בבור הפיקוד כדי לזעזע את הזיכרון ולהחריף את הזיכרון. דיין מקבל את הדיווחים על מצוקת המעוזים לגדת תעלת סואץ וזה הניתוח הראשוני שלו לגבי מה שצריך לעשות:
"בחשכה צריך לומר להם לצאת, ולפרוץ בנשק אישי. מי שייהרג - ייהרג, והפצועים שיישארו יילכו בשבי. לעזוב את הטנקים, לעזוב את הכל, לפנות את כל העמדות האלה שבקו, שאחרת אנחנו רק נשחקים עליהן, ולא יוצא מזה כלום. צריך לגמור עם זה, מי שבשבי - בשבי, ומי שיפרוץ החוצה - יפרוץ החוצה".
זה עלול להישמע באוזני הישראלי החדש של המילניום השלישי כמו דברים של תבוסתנות נוראה, של השלמה, של התפרקות אבל הרי אריק שרון כבר אמר פעם על משה דיין כך - "דיין קם בבוקר ויש לו מאה רעיונות בראש מתוכם 95 מסוכנים, שלושה גרועים אבל שניים גאוניים". האם זה היה אחד מהם?
האימפוטנציה הגלובלית של מנהיגי העולם
זה עלול להישמע ככה: 'תחזיקו אותי', אומר פוטין ושולח עוד ספינת קרב לים התיכון. 'תחזיקו אותי', אומר אובמה לחברי הקונגרס שאם היית מבקש מהם לצייר את מפת המזרח התיכון וסוריה ספק אם היו ממקמים אותה בכלל באזור שבו היא משתרעת. אבל הם הולכים לבחירות בשנה הבאה וממש לא בא להם שג'וני מדאלאס טקסס ייפצע כשיחליק על הסיפון של המשחתת העוגנת בנמל חיפה. 'תחזיקו אותי', אומר אסד בראיון הזוי מעין כמוהו לטלוויזיה האמריקנית ובפני הפוקר שלו במבטא אנגלי משובב נפש מבטיח מהומת עולם (אם וכאשר...)
כל סיפור ההתקפה על סוריה הופך להיות מופע של - 'תחזיקו אותי למה אני עצבני רצח, יש לי דם חם ובאמא שלכם אין לי אלוהים'. הבעיה היא שלעיתים יש דברים שצריך לעשות אותם עכשיו, מייד, לא מחר, כי מחר הם מאבדים את המומנטום שלהם וכמו אטריות חמות אחרי חצי שעה אתם נותרים עם עיסה קרה ודביקה. עכשיו יישבו וירכיבו איזה הסכם פתלתול תחמני שכולם יוכלו לחיות איתו, חצי בשר חצי חלב, ורק הסורים האומללים ימשיכו לא להבין למה הם ימשיכו למות, אולי לא מנשק כימי אבל מנשק קונבנציונלי, האם בזה הם צריכים עכשיו להתנחם? למה אחרי שרגע לפני שמישהו כבר הרים את התחת הכל חוזר אל נקודת האימפוטנציה הגלובלית של - מה שהיה זה מה שיהיה?
