האם יש להפסיק לקיים פדיון כפרות? "מדובר במנהג בן אלף שנה!"
המנהג העתיק מעורר בשנים האחרונות סערה בגלל הטענה הברורה שמדובר בהתעללות בבעלי חיים. עו"ד אורון מאירי, מיוזמי ההפגנה שתיערך ביום חמישי בפתח תקווה, מביע את דעתו על המנהג המיושן והרב דב הלברטל, מקורבו של הרב אלישיב ז"ל ומרצה למשפט עברי, מסביר מה עומד מאחורי הטקס
ליאת בלכטובסקי מלכא
כמידי שנה יום הכיפורים המתקרב מעורר סערה לגבי קיום מנהג הכפרות. לאורך דורות רבים התקיימו מחלוקות רבות בין חכמי ההלכה סביב הטקס שכולל שחיטת תרנגולים במטרה לזכות במחילה וחיים טובים. המנהג השנוי במחלוקת קשה לעיכול בגלל האכזריות כלפי החיות חסרות הישע.
למרות שבמשך השנים כמות האנשים שמקיימים את מנהג הכפרות הצטמצמה באופן ניכר, יש כאלו שעדיין נוהגים לקיים אותו ומסרבים לוותר על השחיטה וזאת למרות הטענות שמדובר במנהג פאגאני שכולל התעללות בבעלי חיים. גבי גזית עימת בתכניתו בין עו"ד אורון מאירי, לבין הרב דב הלברטל, שנמצאים משני צידי המתרס בנושא. מאירי שאף יוזם הפגנה נגד המנהג היהודי, הסביר מדוע יש לוותר עליו "זהו מנהג שהולך ומצטמצם אבל עדיין קיים בקרב רבים - אפילו הרמב"ן אמר על טקס הכפרות שהוא טקס פאגאני - שוחטים תרנגול ושולחים אותו למיתה כדי שנזכה לחיים טובים. אני יכול להפנות לעוד הרבה רבנים שהתנגדו למנהג. מדובר בהתעללות, זה צער בע"ח ואפילו הרבנות בהודעה של העיתונות שהיא הוציאה לאחרונה מודה כי כפרות חל איסור צער בע"ח, כי יודעים שיש פה התעללות באותן תרנגולות שמובאות לכפרות. הסתובבתי בפ"ת וראיתי שמזמינים את הציבור לעשות את המנהג הזה עם עופות חיים, ויחד עם תנועת מר"צ ועוד מספר עמותות החלטנו להפגין כי מישהו צריך לזעוק את זעקתן של אותן חיות".
מנהג הכפרות בערב יום כיפור, הוא מנהג יהודי קדום שנערך כבר אלפי שנים. הרב דב הלברטל ניסה להסביר מדוע לדעתו המנהג איננו אכזרי ומיותר, ויש לקיימו ולשמרו "כל השיחה פה לא רצינית, גם את התרנגולים האלה בסופו של דבר אוכלים. יש באמת מי שיצא נגד המנהג וזה מר"ן שולחן ערוך, אך לעומת זאת הפוסק האשכנזי הרמ"ש, שפסק לכלל עם ישראל, צידד במנהג. הארי הקדוש גם צידד במנהג ולכן גם ספרדים וגם אשכנזים נוהגים במנהג הזה. יש פה אקט סימבולי במושג של כפרה, זהו מעין אתוס של הקורבנות. בסופו של דבר התרנגול עולה על השולחן ולא סתם, אלא מחלקים אותו לצדקה. יש פה קיום של שני אלמנטים - אלמנט אחד של כפרה ע"י סימבוליקה של מה שעושים ומה שאומרים, והכפרה השנייה ע"י הצדקה שנותנים לעניים".
הרב הלברטל הבטיח שהטקס לא פוגע באף ייצור אנושי והתקשה להבין את הטענות בנוגע להתעללות. עו"ד מאירי ניסה לפשט עבורו את העניין "אני לא רוצה לפגוע בכבוד הרב, אבל בוא נראה איך הוא ירגיש אם אני אאחוז אותו ואנסה לסובב אותו שלוש פעמים מעל הראש של מישהו. למה להתעלל באותה חיה מסכנה?! גם אם אתה מחליט לשחוט אותה למה להוסיף לה כאב וסבל?! למה לקחת אותה ולפגוע בה. כבוד הרב יודע שגם ברוב עדות אשכנז לא נוהגים בזה ועושים כפרות עם כסף".
רבות כבר דובר על מנהג הכפרות, ולמרות שפוסקים רבים מביעים הסתייגות ממנו ומציעים אלטרנטיבות אחרות, עדיין יש כאלו שמסרבים לוותר על המסורת ארוכת השנים. היהדות מורכבת במהותה ממידת רחמים ורגישות לכל יצור חי ואוסרת התעללות או התאכזרות לבעלי החיים. קיום מנהג זה או אחר הוא עניין של בחירה, גם אם מדובר במסורת משפחתית, השינוי הוא בידי כל אדם.
