פסוקו: "באזור תל אביב אנשים משלמים 65% מהמשכורת שלהם כדי לשכור דירה - הבנתם?"
גבי מביע את דעתו על אירועי היום והפעם על העלייה במחירי הדירות למרות ההבטחות וההכרזות של הפוליטיקאים לפעול לירידת מחירי הדיור - האזינו!
פסוקו של יום הוא מספר בן שתי ספרות שאוצר בתוכו את כל המציאות ההזויה השקרית הבנויה על תילי תילים של הבטחות סרק של שנים של פוליטיקאים ציניים, עצלים, כבויים, שכבר דורות מבטיחים לכם שיהיה בסדר. שמחירי הדירות יפסיקו לעלות, שעוד רגע תמלא הארץ הלמות פטישים, שבניינים חדשים יצוצו בכל כברת אדמה כדי לאכלס אתכם ואת המשפחה שלכם. אבל בשורה התחתונה זה הנתון - באזור תל אביב אנשים משלמים 56% מהשכר הממוצע שלהם כדי לשכור דירה. הבנתם? בין מחצית לשני שליש מההכנסה הולכת לדירה. זה הסכום שנשרף מדי חודש כדי שלאנשים יהיה בסך הכל איפה לגור, וכל מילה נוספת מיותרת. 
ולא רק בשכר הדירה, אם לפני שנה בלבד הייתם צריכים להשקיע בדירה 132 משכורות, חלפה שנה ואתם צריכים להשקיע היום 135 משכורות. בשנה אחת התווספו עוד שלוש משכורות לעלותה של דירה. בחמש השנים האחרונות קרה דבר נורא - השכר הריאלי שלכם (השכר הפנוי אחרי ההוצאות או אחרי ההתייקרויות) עלה ב-3% בלבד, בסך הכל אתם מרוויחים היום 3% יותר ממה שהרווחתם לפני 5 שנים. כלומר, אם הרווחתם לפני 5 שנים 7,000 שקלים, ב-2008, אתם מרוויחים היום 7,210 שקלים, זה כל מה שהתווסף למשכורת שלכם במשך 5 שנים. אבל מחירי הדירות עלו לא ב-3%, הם עלו ב-44% (!) כלומר אם ניקח דירה ממוצעת שעלתה אז מיליון וחצי שקלים, היום היא עולה 2,160,000 שקלים. זו תמונת המצב וזה כל הסיפור.
מה זה אומר? זה אומר שאם תקומו בבוקר שאחרי המשכורת ותקפיאו את החיים שלכם - לא תאכלו, לא תתקלחו, לא תדליקו אור בבית, לא תקנו בגדים לילדיכם, לא תקנו מכונית, לא תרכשו תקשורת - לא טלוויזיה ולא מחשב ולא טלפון, תוותרו לחלוטין על אכילה, על שתייה, תפסיקו להתקלח, תפסיקו לכבס (כי מחיר המים הוא אתם יודעים...), בקיצור תקומו בבוקר תלכו לבית תמחוי ותקבלו שם ארוחת חינם של קפה וכעך ללא תשלום, ואחר כך תרוצו לעבודה עד הערב עם הבגדים של אתמול ושל שלשום, בערב תדליקו נר בבית, ומרבית הזמן תשכבו במיטה כי הרי אין לכם טלוויזיה ואין לכם מחשב ואין לכם טלפון סלולרי ולא תוכלו לדבר עם אף אחד, או שתשבו על ספסל ברחוב יחד עם ההומלסים. ואז בהנחה של אפס הוצאות מוחלט לדברים הבסיסיים של החיים, בעוד אחת עשרה וחצי שנים תוכלו לקנות דירה, זאת המציאות הישראלית, פישטתי את זה כדי שיהיה ברור לחלוטין איפה הדברים עומדים. תוכלו לקנות דירה לא במרכז תל אביב או ברחוב טוב בגבעתיים, אלא ברמלה, או בלוד, או בחדרה, או בשיכון האתיופים בכפר יונה. הכסף של הבנקים הולך למשכנתאות. הבנקים עושים כסף מהלוואות ורק נתח קטן הם מקצים לאשראי לקבלנים לבנות דירות חדשות כי הם פוחדים פחד מוות שהקבלנים יפשטו רגל.
מה עושים כשאבא ואמא מתעקשים לא למות?
אז הבוקר מתעורר ליום חדש זוג צעיר שנישא לא מזמן. לאבא ולאמא אין חיסכון, הם עבדו בעבודות גרועות, הם הצליחו אולי לחסוך כמה גרושים בקופת גמל. אבא ואמא גם מתעקשים לא למות אלא להיות בריאים עוד כמה שנים, אז הם לא יורישו בקרוב לזוג הצעיר את הדירה שלהם. 'מה עושים?' שואלת הכלה הטרייה את הבעל שמרוויח שכר ממוצע וגם היא בסביבות השכר הזה, 'האם נלך לשכור דירה בקרוב למחצית ההכנסה החודשית שלנו? ואיך יישאר כסף לילד ולנו? האם נלך לשכור דירה ונראה את מחצית שכרנו מתעופף לידיו של בעל הדירה, או שנלך לסניף הקרוב של הבנק למשכנתאות ונתחייב על משהו כמו 5000 שקלים בחודש שילכו ויצמחו כמו יבלית בשדה בר, ואחרי זה עם המדד ועם הריבית זה יהפוך ל-6,000 ול-7,000 ול-8,000...
בצר להם נושא הזוג הצעיר הזה את עיניו לירושלים אל ראש הממשלה שכבר שנים מבטיח רפורמות ושינויים ומכרזים והפשרות ושאר מילים מקושקשות שיוצאות מריאותיו כמו אוויר חם בערב סתווי בירושלים. אבל ראש הממשלה עסוק עכשיו עם איראן ועם השטחים והוא עצבני רצח, בצדק, על רצח החייל בחברון. והוא שואג במלוא גרונו - 'נחזק ונבנה את ההתיישבויות בשומרון', זאת התשובה. אין עכשיו זמן לבנות בחדרה, אין עכשיו יכולת לבנות בעפולה, לא נבנה בפתח תקווה, נבנה בקרית ארבע, נבנה במעלה סממית, נבנה בכרכורי חרציות בדרום תפוח, ואנחנו נראה לזונות הרוצחים האלה שהם יכולים להרוג ואנחנו יכולים לבנות. נבנה ונבנה ונבנה אבל בינתיים נגור אצל ההורים.
