פרופ' קשדן נפצע בתאונת פגע וברח בירושלים - פרופ' ריבקינד: "חייבים לעשות מעשה!"
חתן פרס ישראל פרופסור דוד קשדן נפגע קשה בתאונת פגע וברח וזהבי משוחח על המקרה ועל תאונות באופן כללי עם פרופסור אבי ריבקינד, מנהל יחידת הטראומה במחלקת כירורגיה במרכז הרפואי הדסה
האורח על הקו הוא פרופסור אבי ריבקינד, מנהל יחידת הטראומה במחלקת כירורגיה במרכז הרפואי הדסה. שלום לך אדוני, אני פניתי אליך מאחר וגם במקרה שעליו אני רוצה לשאול אותך לגביו ראיתי סוג של התעלמות כמעט מוחלטת לחלוטין מהתקשורת - באשר למצבו של הפרופסור למתמטיקה, חתן פרס ישראל פרופסור דוד קשדן, שנפצע בתאונת פגע וברח בירושלים בעת שרכב על אופניו ביום ראשון בתחילת השבוע. אני חושב שמן הראוי שלמרות שהפרופסור אינו רב (הוא אדם דתי חובש כיפה עם זקן), אבל עדיין מה מצבו?
פרופסור קשדן הגיע לבית החולים הדסה עין כרם כפי שאמרת, לאחר שבאמת נפגע בתאונת דרכים. הוא הגיע במצב קשה ביותר, הוא טופל על ידי הצוותים פה, הוא סבל מפגיעות באגן, מפגיעות בגפיים, מפגיעה בחזה, ואחרי מאמץ שנמשך רצוף כ-72 שעות הצלחנו לייצב את מצבו ולהתגבר על הדמם. אפרופו, לעצירת הדמם השתמשנו בתרופה מיוחדת, שהשתמשנו בה גם בפיגועים, שנקראת 'נובוסבן' שלמעשה היא עוצרת דימום לחולי המופיליה. השימוש בתרופה הוכנס פה לראשונה בתל השומר, ובהמשך אנחנו הכנסנו את זה כמעט כ"רוטינה" בתקופת הפיגועים, ולאחר שראינו שכל המאמצים שלנו נכשלים באמצעים הרגילים החלטנו לתת לפרופסור שתי מנות של התרופה שאכן עצרה את הדמם.
ומה מצבו של הפרופסור כעת?
כעת אני יכול לבשר לך שהפרופסור בהכרה מלאה, מורדם מונשם אבל בהכרה מלאה הוא הולך לעבור ניתוח אורטופדי לייצוב האגן, הוא עבר השתלת עור, ובעוד שבוע נראה איך זה נקלט והחלק שלא נקלט נשים במקומו עור אחר.
אני רוצה לשאול שאלה קטנה על הדרך, שהיא קצת תהיה חריגה אבל היא מסקרנת אותי, אני מנסה להבין, לאור העבודה שלך בימי הפיגועים הקשים, אני לא מדבר על הימים הרגילים, תמיד יש התעניינות כאשר אנשים שחלקם ידועים, ובקטע הזה אני לא הבנתי איך זה ייתכן שמאז יום ראשון אני לא רואה שום עדכון על מצבו. בסופו של יום אנחנו מדברים פה על פרופסור שהוא חתן פרס ישראל, שהוא נחשב לפרופסור בעל שם עולמי אולי אתה יכול לרגע להיות לא מומחה לטראומה, מה גורם אצלנו פה במדינת ישראל שאנחנו זונחים את האנשים האלה ולא מתעניינים בהם אלא אם כן האיש הוא כזה וכזה.
תראה בפרופסור קשדן בתחילה הייתה התעניינות, ואני אפילו דיברתי אצל אבי רצון. לזיכרוני זה הראיון היחידי, אבל אני רוצה להפנות אותך לבעיה יותר קשה - יש לנו מגיפה שקוראים לה תאונות דרכים, למה זה לא עולה לסדר היום הציבורי? זאת הבעיה, אדון איקס או אדון וואי זאת לא הבעיה, הבעיה היא תאונות הדרכים במדינת ישראל.
יש לי תשובה לתת לך, הרבה אנשים לא יאהבו אותה אבל לפני הרבה שנים בתכנית שלי עשיתי שטיפת מוח על כך שיש אפשרות אחת להוריד את מספר תאונות הדרכים והאפשרות הזאת היא הורדתם של נהגים רוצחים פוטנציאלים מהכביש, לקיחת מכוניתם, שלילה לא לחודש חודשיים, לעשר שנים, מעצרים מידיים עד תום ההליכים המשפטיים וקנסות אדירים (כי אין מה לעשות האמירה שיהודים שפוגעים להם בכיס זה עובד עליהם) שלא לדבר על שלילת חופש. זה לא זז, זה עכשיו התחיל לטפטף קצת. אבל כאשר נוסע בן אדם ועוצרים אותו אחרי התאונה המי יודע כמה ומסתבר שיש לו שמונים עבירות שחצי מהן חמורות, שהבן אדם נוהג בלי רישיון ובלי ביטוח, אז ברור שאנחנו צריכים לצפות שרוצחים פוטנציאלים בכבישים ימשיכו להשתולל בכבישים. פשוט אין אכיפה ומערכת המשפט לא מחמירה דיה בכדי להוריד את רוצחי הכבישים מהכבישים.
תראה, למה לחפש את ההוא עם ה-80 עבירות? אני הצעתי בזמנו לטפל. א' יש הרבה אמצעים לטפל וצריך להעלות את זה לסדר היום הלאומי. זה לא פחות חשוב מהעובדים בטבע, וזה לא פחות חשוב מכל הבעיות היומיומיות שאנחנו מתעסקים בהן. פה יש תמותה ברת מניעה ולכן צריכים לעשות פה מעשה ומעשה אמיץ, וצריך כל הזמן בשידורים אצלך ובשידורים ברשתות אחרות, ובטלוויזיה. תראה מה נעשה באוסטרליה, באוסטרליה שירותי הטלוויזיה הורידו את התמותה בצורה מרשימה ביותר. אני כבר "מדלפק" על כל הדלפקים ועל כל הדלתות מזה שנים וקורא - 'חבר'ה בואו נעשה מעשה, בואו נוריד'. אנחנו, אור ירוק, כולם, הכנסת, הממשלה, כולנו צריכים לחבור ולטפל בבעיה הזאת. זאת תמותה ברת מניעה.
אנחנו מדברים על מאות אנשים בשנה, פלוס מאות, מאות, מאות, של פצועים קשה שלא בטוח אם הם ילכו על רגליהם וכו' וכו'
ודאי, עם שיקום ארוך, עם הוצאות, עם מנות דם, עם ניתוחים, זו מכה ישראלית שלא כתובה בתורה. זו לא גזירה משמיים.
אני אומר לך למה זה לא נפתר פרופסור ריבקין, אני עשיתי את מה שאתה עשית, נפגשתי עם המנכ"ל של 'אור ירוק' נפגשתי עם המפכ"ל אז כשהתחלתי להריץ את הנושא, אני נפגשתי עם שרים, אתה יודע למה זה לא עוזר? כל אחד רוצה תהילה, כל אחד מפיל את התיק על השני, כל אחד אומר אין לי תקציבים אם יהיה לי תקציב אני אעשה. זה משרד התחבורה, והמשטרה, והאגודות למיניהן, חברי כנסת שלא נכנסים לעומקם של דברים ועושים חקיקה אכזרית כנגד נהגים עבריינים, אין מה לעשות ככה זה עובד פה, אנחנו כנראה מדינת עולם שלישי בעניין הזה.
אני לא התייאשתי, אני לרגע לא הרמתי דגל לבן, אין סיכוי שאכנע. אני חושב שמוכרחים לעשות מעשה, מוכרחים. ייתכן עוד מעט בעזרת השם פרופסור קשדן ייהלך על רגליו ואולי נוכל לגייס גם אותו. אנחנו חייבים לעשות משהו לאומי, ארצי. אמצעים לא חסרים, ענישה לא חסר, לאכוף את החוקים.
ארבעה ימים בשבוע פרופסור ריבקין, הרדיו שלנו עומד לרשותך, מתי שתרצה.
גם אני עומד לרשותך, כל אמצעי שתמצא לנכון, ואני פונה פה לכולם ללא הבדל - חבר'ה בואו נעשה מעשה בואו נוריד את התמותה ברת המניעה במדינת ישראל!
