שפטל על שיחות הגרעין בז'נבה: "בכל זמן שתרצה תוכל איראן לייצר פצצה גרעינית"
יורם שפטל מביע את דעתו הנחרצת על השיחות בז'נבה - האם מעצמות המערב נכנעות לדרישות של איראן? "מדובר בוועידת מינכן מספר שתיים"
באופן טבעי לגמרי וברור, ללא כל מתחרים, השיחות בין איראן לששת המעצמות - זהו האירוע שהוביל את השבוע ומטבע הדברים אתייחס אליו. ניתן כבר עכשיו לומר, על פי כל הסימנים, שעומדת בפנינו ועידת מינכן מספר 2 לכל דבר ועניין. כלומר, מעצמות המערב, יחד עם רוסיה שלא הייתה אפילו ברקע השיחות במינכן, מתכוונות להיכנע למציאות לפיה איראן תוכל, בכל עת שתרצה, להעשיר את האורניום שברשותה, וזה שעוד ימשיך להיות מועשר בהסכמת המעצמות, עד לרגע שבו היא תרצה לפתח פצצה גרעינית. על סמך מה אני אומר את הדברים הללו? בעולם ישנן למעלה מ-50 מדינות שעושות שימוש באנרגיה גרעינית לצרכי שלום מובהקים, וגם איש לא חושד באותן מדינות שכוונתן, ביום מן הימים, להפוך את האנרגיה הגרעינית שברשותן לאנרגיה שממנה תיעשה פצצת אטום משום שאף אחת מ-50 המדינות הללו לא מעשירה אורניום בעצמה. לאף מדינה מה-50 הללו אין כור פלוטוניום ולאף מדינה אין מפעל לייצור מים כבדים, שהם מרכיב בלעדי וייחודי אך ורק לצורך ייצורה של פצצת אטום.
ההצעה האיראנית שהמעצמות כל כך מתלהבות ממנה מתכוונת לשמר את שלושת המרכיבים הללו ברשות איראן. כלומר, איראן דורשת להמשיך ולהעשיר אורניום, אמנם ברמה נמוכה - עד 5%, אבל זאת לא הנקודה, משום שמרגע שיש את מנגנון ההעשרה, הרי כשירצו אפשר יהיה להעשיר את האורנים שכבר הועשר לרמה של 5% לרמה מספקת של למעלה מ-90% לצורך ייצורה של פצצה גרעינית. חרף העובדה שהאיראנים אומרים שעצם הזכות שלהם להעשיר אורניום איננה עומדת למו"מ, עדיין המעצמות שמחות וששות משום שהם מסכימים להוריד את רמת ההעשרה של האורנים לעד 5% בלבד. בכך אין כמעט ולא כלום, והוא הדין לגבי כור הפלוטוניום שהאיראנים לא רוצים בכלל לשמוע על סגירתו, וקיומו הוא הרי כור עוקף פיקוח של רשות האו"ם שעוסקת בפיקוח על ייצור של אנרגיה גרעינית בכל מדינות העולם שחתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. גם איראן חתמה על האמנה הזאת, כמובן לא בתקופת האייתולות, אלא עוד בתקופת השאח הפרסי. הוא הדין גם לגבי מים כבדים - גם כאן האיראנים לא מגלים שום נכונות לסגור את המפעל שמייצר את המים הכבדים שאין להם שום קשר הכי קטן לייצור אנרגיה לצרכי שלום.
כמו המעצמות, כמובן המחבל התקשורתי המצוי, מאחר ומדובר בתכנית שתבטיח למעשה את הכושר הפוטנציאלי של איראן לייצר פצצה גרעינית, אז זוהי משאת נפשו של המחבל התקשורתי המצוי, שסבור שאם איראן תהיה גרעינית, יכולתה של מדינת ישראל לפעול נגד הטרור הערבי הרצחני של הלאומנות הערבית בארץ ישראל, היכולת הזאת תצומצם מאוד לאור האיום האיראני המתמיד בשימוש בנשק גרעיני אם ישראל תנקוט בצעדים ההכרחיים נגד הטרור הערבי המשתולל והמתפרע.
זהו התרחיש ומעצמות המערב יחד עם רוסיה אינן מתכוונות למעשה בכוונת מכוון להפשיט את איראן מיכולתה לייצר פצצה גרעינית. לכן, עסקינן במינכן שנייה בהבדל אחד: במינכן הראשונה מדינת ישראל לא הייתה קיימת והעם היהודי היה נטול מדינה ולא היה יכול לעשות שום דבר. הפעם המצב שונה, ולכן אני מאמין שגם התוצאות, לא של ועידת מינכן השנייה, אלא שהתוצאות בשטח יהיו שונות לגמרי.
