מאזינה בדמעות: "הגננת של בני דרשה ממנו להתנצל בפומבי בפני ילדי הגן. זה משפיל!"

המאזינה מספרת על הגננת של בנה בן ה-5 וחצי שלדעתה הלבינה את פניו ברבים לאחר שהכה ילדה בגן - האם הגננת חצתה קו אדום?

אני חושבת שאת צודקת ואני מרגישה את מה שקורה לך בבטן, ואני מציעה לך לכתוב מכתב עם הרבה עותקים ולשלוח למשרד החינוך, לארגון הגננות, וגם עותק לגננת עצמה ועותק שאת תולה על לוח המודעות בגן, ותחשבי למי אפשר להעביר אותו ולכמה שיותר.

תקראי אותו עשר פעמים לפני שאת שולחת אותו. שיהיה מכתב שבו את כותבת באופן מאוד יבש וקורקטי בסגנון הזה: 'בני הכה ילדה בגן ואין ספק שזה מעשה שלא יעשה. אחרי כמה ימים הגננת דרשה ממני (ושימי קו מתחת למילה 'דרשה', כי גננת לא אמורה לדרוש כלום מההורים היא אמורה לבקש - מה זה גננת שדורשת מאדם מבוגר?!) אז הגננת דרשה ממני לכתוב עם הילד מכתב התנצלות ולאחר מכן עדכנה אותי שהיא ביקשה את הסכמתו של הילד לקרוא את זה מול כל הילדים בגן ואכן קראה את זה בריכוז בגן מול כל הילדים' - כך תכתבי ואז תוסיפי: 'אני תוהה האם גננת יכולה לדרוש משהו מהורה או לבקש. וגם האם זה לגיטימי לשאול ילד בן 5 את רשותו למעשה כזה משפיל או מתייג מול כל ילדי הגן? ודבר שלישי - למה בכלל זה היה צריך להיות מול כולם? הילד הכה את הילדה וכתב לה את מכתב ההתנצלות אז למה להקריא אותו מול כל הכיתה? למה להוקיע את הילד?'

כך תכתבי במכתב ותשלחי אותו. ואז כשהגננת תרצה לדבר אתך על כך, תודיעי לה בפירוש שעד תום תקופת הלימודים אין לך מה לדבר איתה, ואם היא רוצה לומר לך משהו שתעשה זאת באמצעות מכתב. תאמרי לה שגם אם הבן שלך הכי לא צודק, וגם אם הבן שלך היה ילד אלים ומעצבן שהיא לא סובלת, עדיין אין סיבה להוקיע אותו מול כיתה שלמה.



מעשה לא ראוי
אני חושבת שכל הורה היה עומד על שתי רגליים אחוריות ולא מסכים שיוקיעו את בנו מול כיתה שלמה, ואני אומרת את זה בשקט כדי לא להתפרץ... כי אני גם חושבת שזה היה מעשה מאוד לא ראוי. ואני אוסיף ואומר לך משהו שלא יעשה לך הרגשה טובה - הגננת הזו מחפשת את הבן שלך ואני לא יודעת למה. אני יודעת מה זה להיות גננת, כי הייתי שנים גננת, ואני יודעת מה זה ילד מעצבן ואני יודעת מה זה ילד שאת לא סובלת אותו או ילד שאת לא סובלת את ההורים שלו, אני יודעת את כל זה כי הייתי שם בעצמי! אבל יש דברים שלא עושים!
במכתב תוסיפי שאת יודעת על מקרים אחרים בגן שבהם ילדים אחרים הכו בגן ילדים, ואף שברו לאחד הילדים בגן, תכתבי שאף אחד מהילדים מהמכים לא נאלץ לכתוב מכתב התנצלות ובוודאי שהגננת לא הלבינה את פניהם ברבים בצורה כזו. ותכתבי: 'אני שואלת את עצמי למה דווקא הבן שלי סבל מכך? וגם רוצה לבדוק האם להוציא את הבן שלי מהגן הזה או להוציא את הגננת מהגן הזה? בסיום המכתב תוסיפי שאת מצפה לתגובה שלהם.

כתיבת המכתב תעשה לך טוב, כי את תעשי את זה בידיעה שלא ישבת בחוסר מעש אלא נלחמת את מלחמתו של הבן שלך, שבגיל 5 וחצי עדיין לא יודע להילחם את המלחמות שלו מול המבוגרים. אל תכתבי שהילד שלך עדין ולא אלים - זה לא רלוונטי, כי גם אם הבן שלך היה ילד אלים לא זאת דרך הפעולה שבה הגננת אמורה לנקוט. תהיי מאוד עניינית במכתב והגננת הזו תדע עכשיו שמהיום והלאה את תהיי הרבה יותר מעורבת במה שקורה בגן.

אסור להשפיל ילדים!
יש מצב שהילד בכלל לא זוכר מה קרה ולמה בכלל הוא הרביץ לאותה ילדה. ואני מאמינה לו, כי כאשר הילדים משחקים הם נסערים תוך כדי משחק, ויכולים ללכת מכות. לדעתי הגננת פשוט מחפשת אותו וגם מחפשת אותך ואת צריכה לבדוק למה, ותנסי גם לבדוק מה את יכולה לעשות כדי להיטיב את השהות של הבן שלך בגן הזה. אבל אחד הדברים החשובים שיקרה בעקבות המכתב הוא שהגננת תדע מעכשיו והלאה שהיא תחת זכוכית מגדלת! אני חושבת שזה היה מעשה כל כך לא ראוי. נורא משפיל. אני תמיד מדברת על להיות תקיף מול הילד, להיות נחוש ולהיות עקבי, אבל אף פעם לא להשפיל את הילדים! מספיק גדלו פה כל כך הרבה דורות של ילדים מושפלים, אז די! אנחנו כבר לא שם! ולא בגלל שזה לא חוקי - בגלל שזה לא מוסרי! יש כל כך הרבה שיטות אחרות מול הילדים.



אז תכתבי את המכתב ובעקבותיו הגננת לא תתעמר בבן שלך יותר. וזה מה שאת רוצה, שהיא תיזהר מעכשיו והלאה. לך יש אינטרס להגן על הילד שלך וזה מה שהמכתב יעשה. זה יטלטל את המערכת ואולי תזכי גם לתגובות לא נעימות, אבל אל תפחדי. תגידי לכולם - רבותי, כל אחד מכם היה עושה כמוני ואני מגינה על הבן שלי, אני לא מצדיקה את מעשיו אבל אני מגינה עליו.

אני זוכרת את עצמי כגננת וגם כאימא. אחד התפקידים שלנו כהורים, מעבר לחנך, להכיל ולאהוב, אחד התפקידים הכי חשובים שלנו זה להגן על הילדים שלנו וגם להעביר להם את התחושה שיש להם גב! אני בשום פנים לא אתן יד להשפלה של ילד ומה שקרה שם בגן זו השפלה לשמה. השפלה שהייתה מיותרת!

 

• ילדים
• אלימות
• השפלות
• גן ילדים
• מקצוע