מכתב - "אני מקנאה בחברות שלי וכל הזמן משווה את עצמי אליהן"
המאזינה כותבת על הרגשות המעורבים שהיא חשה כלפי חברותיה ומבקשת את עצתה של ורדה - האזינו
שאלה: כבר שנים שאני מוטרדת מעניין מסוים ורק לאחרונה הצלחתי להודות בו בפני עצמי. אני מקנאה בחברותי ומשווה את עצמי אליהן. לפעמים אני מקנאה בחברות בסטטוס שלי- אמהות צעירות שאינן עובדות במשרה מלאה כמוני ויש להן יותר זמן פנוי לעצמן ולילדיהן,לפעמים בחברה שיש לה קריירה יותר זוהרת וזוגיות טובה יותר משלי ולפעמים בחברותיי הרווקות שלא צריכות לתת דין וחשבון על מה שהן עושות. לפעמים אני מתביישת בעצמי כי אני רוצה את מה שאין. הניסיון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה כלומר לתפקד כאימא, לפתח קריירה ועדיין לבלות ולשבת בבתי קפה משאיר אותי מותשת, חסרת אנרגיות, לחוצה ועצבנית. אני מוצאת את עצמי מסתכלת על תמונות שלהן בפייסבוק, חושבת איזה חיים מגניבים יש להן ושנייה אחר כך מבקרת את עצמי על המחשבות הילדותיות והשטותיות האלה. אני יודעת שאני צריכה להיות מרוצה ממה שיש לי, להגיד תודה ובאופן כללי להירגע אבל זה לא עוזר לי להתגבר על הרגשות השליליים האלה. מה את מציעה לי לעשות?
אני מציעה לך קודם כל להבין שזו האישיות שלך בשלב הזה בו את נמצאת בחייך. הרבה דברים יכולים לגרום לך לקנא אבל תפסיקי לכעוס על עצמך שאת מקנאה כי יש לך את הנטייה הזאת וזו פשוט תכונה כמו שריטה שיש או אין לאנשים למשל לאדם אחד יכולים להיות מצבי רוח, אדם אחר הוא אובססיבי, אחר הוא חרדתי ויש כאלה שהכול תמיד כואב להם. כיצורים אנחנו ממש לא מושלמים למרבית הצער. נכון שהיית רוצה לחטוף מהכול ואפשר להבין אותך. היית רוצה חיים מרגשים, מגניבים עם פנאי וזוגיות, רומנטיקה, סקס מדהים ומשפחה כך שאת רוצה הכול, אבל אין לך הכול אז לפעמים את נהנית ממה שיש לך ולפעמים את מתבאסת.
לדעתי את בחורה נורמאלית. זה אמנם לא כייף לקנא אבל זה לגמרי בסדר, זה חלק ממך ותפסיקי לייסר את עצמך, הרי לא תוכלי להיות מישהי אחרת. לא כולנו מקנאים או מרכלים באותה המידה אבל לאלה שלא מקנאים יש שריטות אחרות: או שהם פגיעים או שהם נקמנים שאם מישהו פוגע בהם הם יזכרו לו את זה לתמיד. אם תקראו את המיתולוגיה תגלו שבני האדם הם בכלל מפלצות ואם תקראו את התנ"ך תבינו שאין מישהו שלא מקנא. אני יודעת שתמיד כשאני מזכירה את התנ"ך יש כאלה שמתעצבנים אבל לא במקרה סיפורי התנ"ך מתחילים עם קנאה, לפעמים בוערת ולפעמים רצחנית וכן הלאה. אם קיימת אצלנו תכונת ה"קנאה" אז גם אם יהיה לנו הכי טוב בעולם עדיין נקנא פה ושם אז אל תייסרי את עצמך, תחיי עם הקנאה ואת גם לא חייבת להסתיר אותה מהחברות שלך- אפשר לדבר על זה ולעשות אפילו "סשן" שלם על קנאה.
