"את מעוותת את המציאות לטובתו, ולא מאפשרת לו להסתגל למציאות חדשה"
המאזינה סיפרה על התפרצויות זעם של בנה בן ה-3 • מיכל דליות הסבירה והצביעה על קשר אפשרי לאחות החדשה
המאזינה, אם לשניים, מקדישה תשומת לב רבה לבנה הבכור אך בכל זאת הוא תמיד דורש עוד ועוד - מהן עצותיה של מיכל?
המאזינה סיפרה למיכל דליות ב-103fm על התפרצויות זעם של בנה בן ה-3. בד בבד, שיתפה שלמשפחתם הצטרפה תינוקת לפני כ-3 חודשים.
לדבריה, "אני מפחדת להישאר עם שניהם לבד, איך הוא יגיב? זה לא בריא. כי היא חלק מהמשפחה. ואני ממש לא יודעת איך להתמודד עם ההתפרצויות שלו". בהמשך סיפרה גם על דוגמה מהשבוע האחרון: "לקחתי אותו לאמבטיה, הוא המשיך לצרוח. חיבקתי אותו, ואמרתי לו שאנסה לעזור לו. לא הלך לי. מרוב שזה עשה לי רע, פשוט ירדו לי דמעות".
דליות הסבירה כי "מבחינתו, באה תינוקת וגוזלת את אמא. הוא לא מבין בשביל מה הביאו הביתה עוד מישהי. הוא לא יודע שעשית לו דבר נפלא, שעכשיו יש לו אחות שתגדל איתו, ותהיה לו חברה בדם לעולמי עולמים".
על פי המומחית, "כרגע הוא רק אגוצנטרי. כל הילדים ככה עד גיל 5-6, לפעמים אפילו יותר. הוא רואה רק את עולמו. עצם זה שאת לא יוצרת מצבים בבית בהם את לא אומרת לו: 'חכה רגע מאמי, אני צריכה לרוץ לקטנה, היא בוכה', את מעוותת את המציאות לטובתו. ולא מאפשרת לו להסתגל למציאות חדשה, שבה לפעמים לא תיעני לו. ולפעמים לא תוכלי לשחק איתו, ולתת לו מיידית מה שהוא רוצה. הוא לא מתאמן על הדברים האלה, כי את לא מייצרת את זה בבית".
"אסור לפחד משום דבר שהילד הולך לעשות. את פוחדת? את תנהגי לא נכון. תבואי ותגידי לו: 'תקשיב, מתוק שלי. לפעמים, פתאום אתה בבת אחת צורח, וצווח. זה לא נעים לי, אני לא אוהבת את זה. אני תמיד אשמור עלייך, ואראה שהכל בסדר איתך. אבל אני לא מוכנה יותר לדבר ולשחק כשאתה צווח'", הוסיפה.
"הבן שלך חווה עכשיו מעבר מאוד רציני, ממציאות אחת לאחרת"
דליות ייעצה למאזינה כיצד לנהוג בהמשך. "כעבור עשר דקות תהיה לו התפרצות זעם. את מרימה אותו ואומרת: 'אתה יכול להמשיך לצרוח, אני יודעת שאתה כועס, אבל בחדר. בסלון זה מאוד מפריע לנו'. בחדר את אומרת: 'כשתירגע תצא. ואז תגיד לי מה אתה רוצה'. יכול להיות שהוא ירוץ אחרייך עוד פעם בצעקות. תרימי אותו על הידיים, ותגידי: 'אתה יכול להמשיך לצעוק, אבל כאן'".
עוד הסבירה כי "ילד לא לומד ממילים ונאומים. צריכה להיות מציאות, וחוויה שאת תייצרי. אחרי שזה יקרה 15-20 פעמים, בלי רגשות שלך, בכלל, עם הזמן הוא יבין שאין טעם להמשיך לעשות את זה. ואולי אפילו יבין שהוא מופסד, כי שמים אותו בחדר. לא מעלים את המילה 'עונש' על דל שפתינו, הפוך: 'אתה יכול להמשיך לצעוק, אני יודעת שאתה כועס. אבל, שם. בסלון זה מפריע לכולנו'".
"הבן שלך חווה עכשיו מעבר מאוד רציני בחיים שלו. מעבר ממציאות אחת לאחרת, ממציאות של הילד היחיד". מיכל אמרה והמשיכה: "היום יש עוד תינוקת. צריך לקום אליה, אנשים אחרים אוהבים אותה גם. במעבר הזה יש יציאה מאיזון, יש פה טלטלה, משהו מאוד משמעותי השתנה בבית. עד שימצא איזון מחדש - איך לחיות איתה, יקח זמן. ובינתיים יכול להיות שיהיו לו התקפות זעם. להתקפות זעם את צריכה להגיב בחומרה ובתקיפות. כשהוא בוכה וצורח, תנסי גם לא להגיב. זה כאילו ליבוי. להפך, תגידי לו 'תיכף אני מסיימת, עוד שנייה נצא ונלבש פיג'מה'. לא להתעסק בדבר עצמו".
