שפטל: "גם כיום מדינות שלקחו חלק בזוועות השואה רוצות לדחוק אותנו לגבולות אושוויץ"
יורם שפטל מביע את דעתו על יום השואה הבינלאומי ומדבר על כך שכמעט כל העולם לקח חלק בהשמדת העם היהודי - "רוזוולט לא רצה להפסיק את השואה"
השבוע, ב-27 לינואר, צוין יום השנה הבינלאומי של שואת יהדות אירופה, קרי השמדתו של רובו ומניינו של עם ישראל באירופה, במלחמת העולם השנייה. יום השנה הבינלאומי הוא גם יום השחרור של מחנה אושוויץ, על ידי הצלב האדום. ישנה חשיבות בינלאומית יהודית אדירה בשילוב בין השניים.
השואה, בניגוד למה שנדמה לנו, לא הייתה רק מעשה תועבה וזוועה שלא היה כמותו בהיסטוריה, על ידי הנאצים הגרמנים ועוזריהם. זה מיזם בינלאומי שבו השתתפו כל עמי אירופה, למעט הדנים והבולגרים, בראשות בריטניה בשני כובעים.
מצד אחד, בריטניה נעלה את שערי ארץ ישראל לחלוטין, למעט היתר כניסה של 75,000 יהודים, לכל אורך מלחמת העולם השנייה וגם לאחריה, עד לסילוק השלטון הבריטי מהארץ. מצד שני, בריטניה עמדה על רגליה האחוריות וסירבה להפציץ את מחנות ההשמדה, דבר שככל הנראה יכול היה להקטין את היקף השואה למחצית ואז, התמונה הכוללת של מצבו של העם יהודי היום, בעיקר מההיבט הדמוגרפי, הייתה שונה לחלוטין.
אבל, לא מדובר רק על שיתוף הפעולה הפסיבי המוחלט של עמי אירופה אלא גם על הכנסייה הקתולית, בראשותו של האפיפיור דאז, פיוס ה- 12 יימח שמו וזכרו. האפיפיור סירב לומר בפומבי ולו מילה אחת בגנות השואה, בה בשעה שהכנסייה הקתולית, בצדק ובדין, יצאה למלחמת חורמה במשטר הנאצי, סביב מה שנקרא בפיו "המתות החסד" - ניסיון הנאצים להמית בגרמניה כל אדם שסבל מנכות כלשהי.
הכנסייה הקתולית, בראשות האפיפיור, יצאה חוצץ בפומבי כנגד "המתות החסד" אך מול שואת יהדות אירופה, הייתה שתיקה מוחלטת, בכוונת מכוון.
שונא ישראל, פרנקלין דלאנו רוזוולט, היה נשיא ארה"ב שכיהן עד כחודש לפני סיום המלחמה, עמד על רגליו האחוריות ובטענות שקר אמר שלארה"ב אין יכולת צבאית להפציץ את מחנות ההשמדה. הוא לא רצה להפציץ את המחנות ורצה שהיקף השמדת היהודים באירופה יהיה גדול ככל שיהיה.
בכך לא הסתיימה החרפה של ארה"ב ונשיאה, שגם שיקר במצח נחושה. בשלהי 1944, במכתבים שהוציא הממשל האמריקאי לקונגרס היהודי (שנתניהו קרא אחד מהם בנאומו האחרון בקונגרס) נאמר במפורש, שחור על גבי לבן, שלחיל האוויר האמריקאי אין יכולת צבאית להפציץ את מחנות ההשמדה.
היום אנחנו יודעים שבין נובמבר 1943 לבין דצמבר 1944, חיל האוויר האמריקאי עשה 2800 גיחות קרב של מפציצים מעל אושוויץ, והטיל את הפצצות כמה עשרות קילומטרים מאושוויץ על כל מיני מטרות צבאיות ואזרחיות כאלה ואחרות.
חיל האוויר האמריקאי נמנע מלהטיל ולו פצצה אחת על אושוויץ, משום שרוזוולט לא רצה להפסיק ולו לרגע אחד, את מסע ההשמדה הבלתי פוסק. לאורך שנת 1944, נשרפו ונשחטו 6000 יהודים ביום, במשרפות של אושוויץ. רוזוולט לא רצה להפסיק את זה וגם נקט בשקר מתועב, נלוז ושפל, כדי להצדיק את מעשה הנבלה שלו.
מיוני 1944, הצבא האדום עמד במרחק של כ- 50 קילומטר לכל היותר ממחנה אושוויץ ויכול היה בכל רגע, לכבוש ולשחרר את המחנה, ולהפסיק את מסע ההשמדה שהיה בשיאו מקיץ 1944 עד לסופה של אותה השנה. הוא נמנע מלעשות זאת בכוונת מכוון, כדי לא להפריע לנאצים במלאכתם. הצבא האדום נכנס לאושוויץ רק ב- 27 לינואר 1945 - הוא יום השואה הבינלאומי לזכר האירוע הזה, של הפסקת הרצח והטבח באושוויץ.
אנחנו כמובן נזכור לעולם, ששלושת המעצמות שנלחמו והכריעו את הנאצים, היו שותפות מלאות להשמדתם של 6 מיליון יהודים באירופה. אנחנו צריכים לזכור זאת כי היום, אותם הגורמים, שהם כל מדינות אירופה למעט בודדות, בראשות בריטניה, רוסיה וארה"ב, מנסות מאותן הסיבות של השואה לדחוק אותנו לגבולות אושוויץ 67.
בדרך זו מנסות שלושת המעצמות ליצור חרמות על מדינת ישראל בטענות שקר וכזב, שמזכירות בדיוק את טענות החרם של הנאצים על חנויות יהודיות בגרמניה, ואחר כך בכל רחבי אירופה וכיוצא בזה.
אנחנו צריכים לזכור את העובדה, שכשם שעשרות אלפי יהודים, בראשותו של קסטנר יימח שמו וזכרו שהיה פעמיים מועמד לכנסת מטעם מפלגת העבודה, ושנכדתו היום היא חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, שיתפו פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה, קאפואים, יודנרטים וכיוצא בזה, בני בליעל טמאים, מזרע אברהם, כך גם היום יש ארגונים, מפלגות וכנופיות שמאלניות למיניהם שמשתפים פעולה עם האויבים הגרועים ביותר של מדינת ישראל, במטרה להביא לכלייתה של מדינת ישראל, לפחות במובן שתפסיק להיות מדינה יהודית. נזכור זאת ונזכיר זאת לכל העולם , יום יום, שעה שעה.
