מכתב - "אני לא מרגיש חופשי ומשוחרר עד הסוף"
המאזין בן ה-29 מספר על תסכולו הנפשי ועל המחשבות הטורדניות בנוגע לזוגיות: "היצר המיני שלי נמוך מאוד" - ורדה: "אתה זקוק לסוג של התחדשות"
שאלה: אני בן 29. בחצי השנה האחרונה אני מלא מחשבות ותהיות וחווה שינויים פנימיים המשפיעים עלי לרעה. לאחרונה החלפתי מקום עבודה כי הרגשתי חנוק, לא ממוצה ותקוע. בעבודה החדשה טוב לי אבל המחשבות לא עוזבות - האם כך נגזר עלי לחיות? האם אעביר את כל חיי בעבודה, בית ובילויים בסופי שבוע? האם אצליח אי פעם ליהנות עד הסוף בלי להיות טרוד במחשבות האלה, ופשוט לזרום וליהנות מהחיים?
בשנה האחרונה כמעט ולא הכרתי אנשים חדשים, אני לא יוצא לדייטים כי זה לא מעניין אותי והיצר המיני שלי נמוך מאוד ולא מוביל אותי להיכרויות רציניות. אני מפחד שקווי המחשבה וההתנהגויות האלה יתקבעו והחיים יצליחו להכניע אותי.
אני לא מרגיש חופשי ומשוחרר עד הסוף ומסתכל בהערצה על אלו שכן. לפעמים נראה לי שהחיים גדולים עלי ושלא נועדתי לגדולות. מה אני צריך לעשות כדי להרגיש שהגעתי למקום מספיק טוב ולהמשיך לשאוף קדימה?
ורדה עונה: אני מציעה לך להיכנס לאתר האינטרנט שלי ולקרוא מה כתבתי ביומני כשהייתי בת 29. כשהייתי בגיל הזה דמיינתי את עצמי בזקנתי, יושבת על ספסל ואוכלת פרוסת לחם יבשה בפי חסר השיניים. ניתחתי את חיי ושאלתי את עצמי מה אני רוצה להיות.
אני ממליצה לך לקרוא ספרים שעוסקים באושר כדי שתהיה מודע לדברים שבונים את היכולת להיות מאושר. חלק אחד זה עניין תורשתי, איתו נולדנו - היכולת ליהנות ולהיות שמח, לקום בבוקר ולהיות מרוצה. חלק שני הוא הנסיבות שאתה יוצר לעצמך או הנסיבות אליהן נקלעת, כמו למשל שעדיין לא מצאת בת זוג וחיי האהבה לא קיימים אצלך. יש לך תחושה של בדידות וחוסר אונים.
דבר שלישי- מה אתה עושה עם זה? מה אתה עושה בשעות הפנאי? מה אתה עושה כשאתה חוזר מהעבודה? האם אתה לומד? האם יש לך תחביבים? מה אתה אוהב לעשות? מה ממלא את זמנך?
ייתכן שאתה בדיכאון. אולי כדאי שתדבר עם פסיכולוג ותברר מה מקור התסכול שלך. אין לך מחשבות טורדניות אבל בערב אתה מוטרד. לדעתי הבירור עם עצמך הוא חשוב.
בתור כותבת יומנים כל חיי אתה זקוק לסוג של התחדשות. נראה כאילו אתה בפסיביות מסוימת. תברר ותבדוק, ייתכן שאתה זקוק ל"דחיפה" קטנה, שדרוג עצמי בתחום שמעניין אותך. בקיצור- תעשה משהו.
