בן ארי על זהבה 'כיבוש' גלאון: "אולי כשתרטיבי בלילה את תביני מה מרגישים ילדי ב"ש"
מיכאל בן ארי לא מבין איך ייתכן שדן חלוץ עסק במניות פרטיות בזמן המלחמה ובהמשך מדבר על ח"כ זהבה גלאון (שאותה הוא מכנה 'זהבה כיבוש') - "מסכנה, רחמנות עליה. עיניה טרוטות כי היא רצה מערוץ 10 לערוץ 2"
מידי פעם אני קצת מקשיב לחדשות, אתמול אפילו אמרתי לעצמי שאצפה קצת במה שנקרא ערוץ אל ג'זירה, סליחה ערוץ 2. אומנם אין לי טלוויזיה בבית אבל אפשר דרך האינטרנט להתבונן מידי פעם בחוכמות הגדולות. ראיתי שם לדוגמא מישהו שנכנס לאולפן, קוראים לו רב אלוף במיל' דן חלוץ. אני לא מצליח להבין איך לאיש הזה עוד יש פה להשיב ומצח להרים ראש. חוץ מזה שהוא לא אמר שום דבר. חיפשתי שיגיד איזה דבר חוכמה אבל האיש הזה, כשהולכת לפרוץ מלחמה נחטפים חיילים עוסק במניות שלו, הוא זה שעכשיו ילמד אותנו מה צריך לעשות ומה לא?! מי שלא הפתיעה אותי היא גברת זהבה 'כיבוש'. זהבה 'כיבוש' מסכנה, רחמנות, עיניה טרוטות. היא כל כך עייפה, היא רצה מערוץ 2 לערוץ 10, מערוץ 10 לערוץ 2 ובין לבין היא אצל רזי ברקאי או אצל יעל דן. קשה, קשים החיים של זהבה 'כיבוש' בימים אלה. ומה הייתה חוכמתה של זהבה 'כיבוש'? מי אשם בזה שהמשא ומתן לא נמשך? מי אשם בזה שאין אופק מדיני? מדינת ישראל כמובן. אז אמרו לה 'רגע רגע, זה לא אנחנו הפרנו את הפסקת האש זה הם הפרו את הפסקת האש', זה קצת בלבל אותה אז היא אמרה – 'כן כן, אלו העובדות אבל אם יורים 3 טילים על באר שבע יש לנו יכולת הכלה'. אתם מבינים? אתם מבינים ילדי באר שבע המפוחדים המרטיבים במיטות, הנצמדים לאימא ואבא ביום ובלילה? אתן מבינות אימהות שלא נותנות לילדים ללכת לגן שעשועים שמא פתאום יעוף עליהם איזה טיל, והם יצטרכו לחפש מיגון ולא יהיה אז לא יוצאים מהבית? אתם מבינים שם כל אלה שהולכים לטיפולים מתוך החששות המאוד גדולים שמתפתחים אצל ילדים שמבוהלים?
אני חייב לספר לכם, לפני שבועיים-שלושה התקשר אלי יהודי משדרות בוכה ואומר לי - 'יש לי בת יחידה, היא בת 12 והיא חזרה להרטיב בלילה'. זו יכולת ההכלה של זהבה גלאון. זהבה גלאון, אולי שאת תרטיבי בלילה, הילדים שלנו בתוך מדינת ישראל מדינת העם היהודי צריכים להרגיש בטוחים. יש לנו צבא ויש לנו ממשלה והיא אמורה לעשות את מה שהיא צריכה לעשות.
הגנון של לאה
ראיתי את ישיבת הממשלה אתמול ולא ידעתי מה לחשוב, על מי לרחם ועל מי לכעוס, הרגשתי כמו בגן של ציפי או בגנון של לאה, זו הייתה התחושה שלי כשראיתי את ראש הממשלה שלי. אגב אני רוצה לומר לכם, אני הייתי בכנסת, לא פעם דיברתי מול ראש הממשלה וגם דיברתי נגדו אך תמיד אמרתי זה ראש הממשלה שלי וגם היום אני אומר - בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה שלי, לטוב ולמוטב אין לי אחר. אני לא מחליף אותו לא ברמבו, איך קוראים לו שם – אבו מאזן ולא באף אחד מהמועדפים על זהבה 'כיבוש' וחבריה. הוא ראש הממשלה שלי. במידה ותהינה בחירות אנחנו נראה מי אנחנו רוצים, אך כרגע הוא ראש הממשלה, אני לא מתחרה בו, אני יכול להעביר עליו ביקורת. אתמול ראיתי אותו והרגשתי שהוא איזה משהו אומלל שם, משהו מאוד מאוד קשה בכל המערכת השלטונית שלנו.
יש איזה אמירה שרצה בחודש וחצי האחרון – 'המלחמה הכי מוצדקת', ואני אומר שזו האמירה הכי כואבת ששמעתי מימי, הכי פושעת והכי פוגענית שיכולה להיות. אתם יודעים מה המשמעות של המלחמה הכי צודקת? כל עוד יורים על הילדים בעלומים, בסעד, בכפר מיימון, בתושייה, בנירים, בעין השלושה, ברעים, וכו', כל אלה זה לא מלחמה מוצדקת, הילדים שם הם לא משמעותיים. מתי זה משמעותי? כשיורים על תושבי תל אביב ומפריעים לחבר'ה לאכול את הסושי או כשמפריעים באמצע האספרסו, זה קצת קשה אז זאת הופכת להיות מלחמה מוצדקת. זה מאוד עלוב, זה מאוד מעליב וזה אובדן של הלכידות שלנו.
אני תמיד מלמד את תלמידי מה זה מלך, מה זה מלכות ומה זאת ריבונות - שכשכואבת לי האצבע הקטנה כל הגוף מתגייס כדי להגן על האצבע הקטנה, ופה מסתבר שהממשלה שלנו לא פעלה עד שלא היה איום על הלב, הלב של דעת הקהל איפה שמעצבי דעת הקהל. איך אמרה לי אורנה בנאי לפני כמה שבועות בראיון איתה – 'לא חשבתי שזה ככה', כן עד שלא הפריעו לה לגברת בנאי, כל עוד זה הפריע לילדי נחל עוז הכל היה בסדר.
