החיפוש אחר הייעוד - "מאז הלידה אני מרגישה מקובעת במקום ולא סגורה על עצמי"
המאזינה מספרת על רצונה למצוא את ייעודה בחיים - מה מייעצת לה שלומית?
שאלה: יש לי ילדה בת שנתיים וחצי. מאז שבתי נולדה הרגשתי שהייעוד שלי הוא לגדל ילדים. בשנה וחצי הראשונות הייתי נורא טוטאלית והיום יש בי משהו שרוצה להתחיל להתפתח גם ברמה האישית. אני מתלבטת, מצד אחד משהו נורא מקבע אותי להישאר בבית ומצד שני אני לא יודעת אם זהו המסלול הנכון עבורי. כשאני הייתי ילדה אימא שלי עבדה כל הזמן בשביל לפרנס אותנו וכמעט ולא הייתה נוכחת, מהסיבה הזאת אני מרגישה שאני צריכה לעשות תיקון ולהיות שם יותר בשביל ילדיי. מה דעתך?
שלומית עונה:
הסוד של הראייה האחרת הוא למצוא מאיפה באנו ובהתאם לכך להתקדם ברצף אחד. מהמקום שאת באת יש לך רצון גדול לנוכחות בגלל שלא חווית אותה, בלי הנוכחות הזאת את תרגישי מאוד צמאה וחסרה. הנוכחות הזאת, של לגדל את הילד שלך, היא לראות את עצמך בעצם גדלה, ללמוד על עצמך בשיקוף במראה ולגדל את עצמך. את מתלבטת בגלל מה שאת רואה ושומעת בעולם החיצוני, וזה לאו דווקא קשור אלייך. אנחנו צריכים להבדיל אם הבעיות שלנו באות מתוך העולם הפנימי שלנו או מהעולם החיצוני שלנו. מה שאנחנו רואים ורוצים לא תמיד שייך אלינו, הרבה פעמים אנחנו מקנאים במישהו אבל אנחנו לא יכולים לקנות את המהות שלו, ואנחנו לא יכולים להיות משהו אחר. בכדי שאת תוכלי למצוא את עצמך את צריכה כרגע למלא את החסך האמיתי שלך. רק אחרי שאת תתני את כל מנת הנוכחות שלך את תוכלי למצוא את עצמך. כשהמנה שלנו לא מסתיימת אנחנו יוצאים חסרים, והמנה של תחושת האימהות היא מאוד חשובה להתפתחות שלך.
