103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור

נתן על מאבקם של העובדים בדרום: "קראו לי 'קומוניסט'! אתם יכולים להריח לי את הת#$"

נתן זהבי מתייחס למאבקם של עובדי 'תרכובות ברום' בעקבות הכוונה של ההנהלה לפטר כ-140 מהם - "למה הפכנו למדינה חזירית כזאת?! זה בלתי נסבל!" וגם: ידיעה בלעדית בנוגע להחלטת לשכת ראש הממשלה


 

מאבק העיתונים עשה כנראה טוב ל'ידיעות אחרונות' שחוזר לתפקד כעיתון. והיום משבצת גדולה, כותרת ראשית: "מפוטרי הנגב מדברים על הייאוש והבושה". 'לקום לבוקר לכלום -הפנים שמאחורי גל המפוטרים בנגב: נפתלי שלא יוכל לשלם משכנתא, פאני שמתעוררת כל יום לאי ודאות, מרינה שתלך לנקות דירות. לכל אלו מצטרפים עכשיו 170 פנים חדשות, עובדי 'תרכובת הברום' שזעקו בהפגנה לאן נלך'. בעמודים הפנימיים מובא סיפורם של חלק מהאנשים ואני מוכרח לומר לכם קשה לקרוא את הסיפורים האלה. "איציק ועקנין, פוטר מנגב טקסטיל: 'אני יושב בבית בשדרות רואה מה עובר על העובדים של 'תרכובת ברום' והלב שלי יוצא אליהם. אני מזדהה איתם כי אני הייתי באותו מצב לפני שנתיים כשמפעל 'נגב טקסטיל' בו עבדתי עמד בפני סגירה. גם אני הפגנתי, גם לי הבטיחו הבטחות, גם לי הייתה תקווה עד הרגע האחרון והיא נגוזה לבסוף ומאז אני מובטל. אני בן 45, יש לי 11 ילדים שאני צריך לדאוג להם אבל אני לא מצליח למצוא עבודה כדי לצאת ממעגל האבטלה." ליד הכתבה הזאת על איציק ועקנין, יש את סיפורה של מרינה סטרט, "כל מי שחושב על העתיד שלו יעזוב כנראה את ערד", היא אומרת, "אנחנו העובדים של 'פלקסטרוניקס' עדיין מתאוששים ממכתבי הפיטורים שקיבלנו באוקטובר, מנסים להבין את המצב שנקלענו אליו. כל מי שהילדים שלו בבית הספר לא יעזוב עד שתסתיים שנת הלימודים, גם לאחרים ייקח קצת זמן אולי אבל בטח בקיץ הרבה מאוד מהמפוטרים פשוט לא יישארו בעיר. ערד הפכה למקום נידח. אני מהנדסת תקשורת, בהכשרה שלי עבדתי 20 שנה במפעל 'מוטורולה' בערד ואחרי שהוא נמכר לפלקסטרוניקס עבדתי בשבילם עוד 4 שנים עד שלפני 3 חודשים פוטרתי ביחד עם כמעט כל העובדים".

הסיפורים האלה אמורים להיות בראש מסעות הבחירות של כל אלה שמתיימרים לייצג את עם ישראל. אין בארץ מפלגות שמאל אמיתיות שעיסוקן במלחמת המעמדות ובמאבק העובדים, לצערי כולם מדברים פקה פקה בולו בולו, מדברים קילומטרים עושים סנטימטרים. אני אין לי שום ציפיות מקפיטליסטים חזירים שידאגו למעמד העובדים. אתם יכולים לצעוק לי 'אתה קומוניסט, אתה אדום', כולכם יכולים להריח לי את המקום שאסור לי לומר את שמו בשידור. יש בארץ אלפים רבים של עובדים, ויש אלפים רבים שפוטרו. כל מיני פוליטיקאים מזורגגים הטריחו את עצמם למטה לדרום או שעלו לצפון ואחרים בלבלו את המוח תחת כל מיקרופון או תחנת כל טלוויזיה ושיקרו, שיקרו שיקרו.

שר הכלכלה הוא כישלון טוטאלי, שר האוצר בנושאים האלה כישלון טוטאלי, כל ההבטחות שלהם בערבית אומרים - "כלאמפאדי", מילים ריקות, בולשיט, חרא, כלום, נאדה. כאשר קוראים את סיפוריהם האישיים של עובדים שעבדו עשרות שנים במפעלים במקום שכולם מבטיחים שהם ידאגו לו ואז המפעלים האלה נסגרים או שהם מפטרים עובדים מסיבות כאלו ואחרות, נשארת השורה התחתונה: אלפים של עובדים אין להם עבודה ובמקומות שבהם הם גרים גם אין סיכוי שתהיה להם עבודה. וזה משבר לאנשים האלה, משבר שקורע אותם והורס להם את הבריאות. חלק מהאנשים האלה בגלל ייאוש יעשו דברים שאחר כך נקרא עליהם בעיתונים במדורים פליליים ואסור שזה יקרה אנחנו בסך הכל מדינה קטנה. וזה כואב, זה צריך לכאוב לכולם, לאלה שיש להם לאלה שאין להם.

יש עוד סיפור קורע לב על ניצולי שואה ביהודה ושומרון, אנשים נורמטיביים, מבוגרים. גברת יעל ברנובסקי כתבת לענייני רווחה 'בישראל היום' מספרת על ורה קריגל גרוסמן ניצולת שואה בת 76 ובעלה שמואל, בן 82, אף הוא ניצול שואה וממקימי הקריה למחקר גרעיני בנגב. לפני 4 שנים הם החליטו להעתיק את מגוריהם אחרי 48 שנים בדימונה לישוב אורנית שם מתגוררת בתם. רק לאחר שרכש את ביתו במקום גילה זוג הקשישים כי עליו לשלם מס רכישה מלא הנעמד בעשרות אלפי שקלים. כמו כן הוסבר להם כי הפטור מהתשלום אינו תקף בשטחי יהודה ושומרון. 'היא שרדה את אושוויץ, את הניסויים של מנגלה ועכשיו היא מצויה בסערת רגשות גדולה, חשה בושה והשפלה על שהגיעה למצב בו היא צריכה להתחנן על זכויותיה הבסיסיות כניצולת שואה: "אני מרגישה שהמדינה בגדה בי, זרקו לי את החוק על הראש ואמרו תסתדרי". מנכ"ל המשרג לאזרחים ותיקים גלעד סממה אמר: "תלונתה של הגברת מוצדקת מעין כמוה". תגידו לי, אם תלונתה מוצדקת למה לא סוגרים את העניין הזה? למה נותנים לאנשים האלה להתענות? למה משחקים איתם את משחקי הבירוקרטיה? למה הפכנו למדינה חזירית כזאת?! הרי זה בלתי נסבל.

יש התערבות בוטה של לשכת נתניהו, שהוא ראש ממשלה ושר חינוך, במי יהיו חברי ועדת הפרס לחקר הספרות ויש מחאה גדולה כעת בקרב הסופרים. אני שמח להודיע לסופרים ולחברי ועדת הפרס, זו ידיעה בלעדית פרסום ראשון, שנקבעה ועדת פרס חדשה: יושב ראש הוועדה יהיה יועץ ראש הממשלה לענייני תרבות ופרסום דידי הררי עמיתנו לתחנה. הסגנים שלו יהיו אריאל סילבר וגם אראל סגל שגם כתב ספר ששמו 'יומנו של פסיכופט' ויכול להיות שיקבל את פרס ישראל אגב. חברי הוועדה יהיו נציגי הציבור מירי רגב, אמילי עמרוסי, ד"ר בן ארי, עו"ד שפטל, מאיר עוזיאל ובני ציפר, המעריץ של הגברת נתניהו. ספרים רבותיי, ספרים.

11/02/2015
הישארו מעודכנים