ילד בן 10 - "מדוע אני מרגיש מנודה על ידי חבריי למרות שאני מצליח מבחינה חברתית?"
המאזין מביא את שאלתו של בנו בן ה-10 שמרגיש מנודה מבחינה חברתית - "במשפחה הוא יודע שאוהבים אותו ומרגיש שייך"
שאלה: בני בן ה-10 שואל למה הוא מרגיש מנודה ליד חבריו למרות שהוא מצליח מבחינה חברתית. בשנה שעברה הוא רצה להיות כל הזמן עם הילדים הכי מקובלים בכיתה והתחבר איתם ובשלב מאוחר יותר הוא התחבר לילדים קצת פחות מקובלים. לדעתי בני הוא הנגזרת שלי, בילדותי הייתי ממוצע מבחינה חברתית, הרגשתי מחובר לתקופות מסוימות אבל בסופו של דבר התנתקתי. מה דעתך?
שלומית עונה:
לדעתי בנך לא מספיק מחובר לבית הספר שלו והדבר מאלץ אותו להתנהל לפי קודים שהוא לא בטוח בהם, התחושה הזו יוצרת אצלו המון חיכוכים פנימיים. הוא התחבר עם ילדים מקובלים אבל לא היה לו טוב איתם, הילדים האלו לא באמת עניינו אותו ולכן כדאי לחשוב ולראות למה הוא באמת מתחבר. נראה שהבן שלך מציב בפניך איזושהי מראה, הוא מראה לך שהוא מקובל לעומת מי שאתה היית אבל למרות זאת הוא לא מחובר וחסר לו משהו. בנך בעצם רוצה להיות שווה ערך למשהו מאוד גבוה מבחינה חברתית והוא מגלה שהיוקרה הזו גורמת לו למכור חלקים מאוד משמעותיים בתוכו. הוא היה צריך למכור את הליבה שלו ואחרי שהוא התנסה בזה הוא היה מספיק אמיתי בשביל להבין שזה מערער אותו ושהוא לא מרגיש מספיק נוח עם עצמו. בנך מבין שהדבר שהוא באמת רוצה זה להיות שייך, לא מקובל. לא תמיד אפשר שכולם יקבלו אותנו, מי שמקבל אותנו תמיד הוא זה ששייך לנגזרת שלנו. כאשר אדם שייך לנגזרות שלו הכל נפתח בפניו כי הוא מזהה לאיזה התנהלות נשמתית הוא שייך וכשזה קורה הוא מתחיל ליצור את בית הגידול שלו והכל מצליח לו. הבן שלך נמצא בדיוק במקום הזה וזה דבר חיובי, הוא מתחיל לגלות שיוקרה זה לא דבר חשוב.
