הרב לאו: "שמעון פרס אהב את סוניה, הכאב הגדול שלו היה שהיא לא הלכה אחריו"
נפרדים משמעון פרס - הרב ישראל לאו מספר על היכרותו רבת השנים עם הנשיא לשעבר - "שמעון פרס היה היפוכו של בן גוריון, הוא חיפש חום וחברה"
הרב לאו: לפרס כאב מאוד שסוניה לא באה למשכן הנשיא
הרב הראשי לשעבר סיפר לניסים משעל ודרור רפאל ב"רדיו ללא הפסקה 103FM": "באתי לבית של פרס לחתן עיתונאית, סוניה בישלה את החתונה ושמעון שטף את הכלים"
מותו של שמעון פרס ז"ל עורר הבוקר את זכרונותיו של הרב ישראל מאיר לאו שסיפר עליו לניסים משעל ודרור רפאל ב"רדיו ללא הפסקה 103FM": "הכרתי את שמעון פרס ארבעים שנה. אפשר היה ללמוד ממנו מה זה עם קשה-עורף, ביטוי המתייחס לאדם שיודע לעמוד על שלו ולא לוותר. שמעון פרס יכול היה להפסיד את הבחירות בצורה משפילה וכואבת ואז לשאול את עוזריו מה סדר היום למחר בבוקר. הוא חוזר לעבודה הרגילה ולא מחצין את ההשפלה אלא מפנים אותה מאוד. ואחרי זה הוא הצליח להתנער מכל הדברים האלה ולחזור לעמדה כזו של להיות אהוב העם, נערץ עליו בכל המובנים, דבר שלא יתואר בכלל".
לאו, רב העיר תל אביב ולשעבר הרב הראשי לישראל, ניתח: "בנושא אהבת הציבור הוא היה היפוכו של בן-גוריון, היה למעשה מבודד מהעם. לא ראית אותו במסיבות, או באירועים חברתיים. שמעון פרס, בניגוד אליו, חיפש חום, חיפש חברה. למשל, העיתונאית מירה אברך הייתה אצלו בת-בית. כשהיא התחתנה בגיל לא כל כך צעיר הנישואים התקיימו בבית של פרס בשכונת בית הכרם בירושלים, כאשר הוא היה שר חוץ. אני הגעתי לשם לערוך את החופה, עומדת סוניה ומבשלת את האוכל לחתונה, שהייתה בחיק המשפחה. ושמעון פרס עם מגבת מטבח על מותניו עומד ושוטף את הכלים במטבח. את זה לא היית מוצא אצל בן-גוריון או משה שרת".
על יחסיו של שמעון פרס עם אשתו סוניה ז"ל, שלבסוף התרסקו, אמר הרב לאו: "כאב לי מאוד. היה לי קשר קצת עם סוניה. ראית אותה נכנסת לסופרמרקט בשכונת ''נוה אביבים', כאחת העם, לא ביקשה שום הנחות. כשהם גרו בירושלים היא הייתה הולכת לשוק מחנה-יהודה ומבקשת מהנהג שיישאר ליד המשטרה ברחוב יפו, כי בשוק היא אחת העם ולא רוצה שום אפליה ושום אזכורים לטובה. שמעון פרס אהב אותה. אם הוא אמר עליה 'אהבת חיי' זו לא הייתה רק מליצה. לדעתי הכאב שלו, שהיא לא הלכה אחריו למשכן הנשיא בירושלים, ונשארה בבית בתל אביב, צרב בו צרבת עמוקה מאוד".
"אני זוכר שהיינו יחד בוועידה כלכלית בניו יורק", נזכר הרב לאו, "והיה איתנו שם עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית, שאף פעם לא אהב אותנו, את מדינת ישראל. אני הסברתי שמוסא זה בעצם שמו של משה רבנו, שגם הוא נולד במצרים, גדל על ברכי פרעה, אבל הוא היה בעד האחווה, ובואו נחדש את ימינו כקדם. פרס לחץ את ידי בחום. הרבה שנים לאחר מכן, היינו ב'יד ושם', הנשיא אובמה, פרס הנשיא ונתניהו ראש הממשלה. הנאום שלי הופנה אל אובמה. בסיומו פרס לחץ את ידי בחום ואמר לי שהוא תמיד נהנה לשמוע אותי, אבל הפעם הייתה לו הרגשה מיוחדת".
