103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור

מצדיעים לאלבומי המופת - והפעם: האלבום 'ציירי לך שפם' של 'נוער שוליים'

רז שכניק מארח באולפן את דודי לוי ומיקיאגי מלהקת 'נוער שוליים' בתכנית מיוחדת שמצדיעה לאלבום המופת 'ציירי לך שפם' שיצא ב-1990 - האזינו


 

 

בחזרה ל"ציירי לך שפם" של "נוער שוליים": "האלבום שינה אישיות של אנשים"

מיקיאגי ודודי לוי, מנהיגי להקת "נוער שוליים", חזרו אל אלבומם המצליח ורווי הלהיטים, "ציירי לך שפם", שיצא ב-1990, במסגרת סדרת "אלבומי המופת" של "רדיו ללא הפסקה 103fm". מיקיאגי: "אני מבין את הרעיון של איחוד אבל בינתיים זה לא קורה". לוי: "מיקי התארח ומתארח בהופעות שלי ואנחנו שרים שירים של 'נוער שוליים'"

"ציירי לך שפם", אלבומה השני של להקת "נוער שוליים", יצא ב-1990 ונחשב עד היום לאחד האלבומים המוצלחים בפופ המקומי, עם להיטים כמו "אמסטרדם", "ענוג", "לילה", "בים לבן", "סיזיפה", שיר הנושא "ציירי לך שפם" ועוד. בשנה בה יצא נבחרה הלהקה ל"להקת השנה" ושיר הנושא "ציירי לך שפם" נבחר ל"שיר השנה" ברדיו. סולן הלהקה, מיקיאגי (מיקי הירשמן), והגיטריסט דודי לוי, חזרו אל האלבום במסגרת סדרת "אלבומי המופת" של "רדיו ללא הפסקה 103fm". "אני אדם מאוד ביקורתי", הצהיר בפתיחה מיקיאגי. "אני לא מקשיב לשירים שלי אף פעם ואם אשמע אותם ברדיו אעביר תחנה. זה מביך אותי. אני לא יכול להאזין ממקום של אגו אלא של מבקר מהצד, אז אני שומע היום דברים שצריך לתקן, אבל זה כבר מאוחר מדי".

"היינו להקה חולונית", סיפר לוי על תחילת הדרך. "בגיל ארבע עשרה הקמנו להקה בשם 'מדיום'. בגיל שש עשרה החלטנו לשנות את הקו המוזיקלי וצרפנו את קובי פיטרו. שמנו מודעה על עצים ברחוב דיזנגוף בתל אביב. במודעה היה כתוב 'מחפשים סולן'. מיקי היה היחידי שהתקשר. הוא הגיע ומאוד התרשמנו ממנו. היה לו קול אדיר. באודישן שעשינו לו ניגנו באחד הבתים והוא אלתר על זה". "לא הייתי זמר מקצועי", הודה מיקיאגי. "הייתי שר בבית ולמדתי צילום, אז הייתי שר בחדר חושך שבו פיתחתי תמונות. רציתי להיות זמר, ראיתי את המודעה ובאתי. הם ניגנו כל מיני שירים של לד זפלין ודברים שהם הכירו, שלא היה לי מושג, כי לא גדלתי על הדברים האלה. ואז ביקשתי שהם ינגנו כמה אקורדים ועל זה אלתרתי באנגלית".

"ככה נכתב האלבום הראשון, באנגלית", נזכר לוי. "היינו מופיעים אתו במועדון ה'פינגווין' תחת השם "Juvenile Delinquency". יאיר ניצני מחברת התקליטים 'הד ארצי' קלט אותנו דרך רונן בן-טל והוא הציע לעברת את השם". האלבום הראשון של "נוער שוליים" לא זכה להצלחה גדולה, פרט לגרסת כיסוי שלהם לשיר "לך איתה", שחברי הלהקה הרגישו שהיא לא ממש שלהם. אבל ה'שפשוף' שעברו עם האלבום הראשון והבזק ההצלחה של הקאבר, סללו את הדרך לאלבומם השני, "ציירי לך שפם", בהפקתו המוזיקלית של עובד אפרת. "עובד אפרת עשה עבודה מדהימה", ציין לוי, "היום דיעבד אני יודע כמה העבודה שלו אז הייתה טובה".

"השיר 'ציירי לך שפם' התחיל כדאחקה", נזכר לוי. "הוא השיר היחיד באלבום שנכתב בצורה של השירים מהאלבום הקודם, תוך כדי ג'מג'ום (נגינה מאולתרת) בחזרה. יושבים כל חברי הלהקה בחדר החזרות שבתוך מועדון 'זמן אמיתי', מנגנים, מיקי מג'מג'ם על זה והגענו לגרוב הזה, בדיוק כמו ששומעים בשיר. אחר כך מה שהשתנה בו זה המבנה והמילים. גם הרעיון של 'ציירי לך שפם', המשפט עצמו, יצא באותו ג'מג'ום. בזמן החזרה מיקי ואני דיברנו שזו תהיה בחורה שיש לה שפם, ואז מיקי כתב את הטקסט על הלחן שכבר היה קיים". "זה שיר ג'ינגל כזה", הוסיף מיקיאגי. "יש פה משהו שמתעסק במיניות ומגדר. זה התאים לטרנד שבו התחלנו להיפתח לנושא של סובלנות ואנשים חריגים ופתיחות מינית".

"הופענו עם השיר 'ציירי לך שפם' הרבה זמן לפני שיצא האלבום, שנה וחצי או שנתיים לפני", סיפר לוי. "ראינו שיש לו כוח עצום בהופעות, כי יש לו גרוב מקפיץ, הוא מדליק ותופס, ראינו בהופעות את התגובה. הייתה תחושה שיש לנו אולי להיט. הוא יצא סינגל שני מהאלבום, אחרי 'אמסטרדם' שמאוד הצליח, להפתעתנו". "בנו על 'ציירי לך שפם'", הוסיף מיקיאגי, "כי כששומעים את 'ציירי לך שפם' פעם ראשונה אפשר להבין למה הוא רדיופוני ולמה יש לו סיכוי להצליח. לגבי שאר השירים חשבו שהם נחמדים, כלומא נראה אם הם יעבדו או לא. אף אחד לא תיאר לעצמו שכל שיר שנוציא משם יצליח כל כך. היינו ילדים. מבחינתנו להיות מקום עשירי במצעד הפזמונים נחשב להצלחה".

להיט גדול נוסף מהאלבום היה השיר "ענוג". "הוא הולחן בבית של ההורים שלי בחולון", ציין לוי, "עם הקלידן שלנו קובי פיטרו והבסיסט ארן אמיר. קובי ניגן שורה של אקורדים שעליהם התחלתי לשיר מלודיה באנגלית. בפזמון ארן ענה לי וקראו לשיר הזה 'סקיי'. ואחר כבר הייתה קבוצת מעריצים שקראו לעצמם 'סקיי'. כמו לכל האלבום, גם לשיר הזה עשיתי סקיצה עם טייפ ארבעה ערוצים בבית. המילים של חנה גולדברג נכתבו אחרי שהיה לחן".

"מה שהפך את ענוג' להצלחה זו הדואליות המינית", הוסיף מקיאיגי. "אנחנו מדברים על שנת 1990. ישראל עוד הייתה בחשיכה אבל התחילה להיחשף לעולם הרחב. מדונה כבר התחילה להופיע עם רקדנים שהיו גייז והנושא של הפרו-גייז היה מאוד חזק. עוד לא ממש דיברו על זה בארץ, אבל אנשים היו בטוחים ש'ענוג' הוא שיר הומואי, כי פירשו את 'כמה ענוג האור שלך' כ'כמה ענוג העור שלך', בעי"ן, והיו בטוחים שהזמר האנדרוגיני הזה עם הקול הגבוה שר שיר אהבה לגבר. לכן זו הייתה סנסציה, פרובוקציה, שעזרה לשיר הזה להפוך למשהו קצת אניגמטי. עד היום חושבים שזה שיר לגבר. צר לי לאכזב, אבל זה שיר שנכתב לירח". לוי הוסיף: "אין לי בעיה עם הפרשנות הזאת, אבל זו זווית מסוימת. המסתורין שנמצא בשיר והיופי שבו מדברים על שיר אהבה לחיים, לבריאה, ככה אני פירשתי אותו".

האלבום "ציירי לך שפם" כלל שתי גרסאות כיסוי, אחת לשיר העממי "בים לבן" והשני היה "לילה", קאבר לשיר "Young Girl" של גרי פוקט וה"יוניון גאפ" מ-1967. "המנהל של הלהקה היה רונן בן-טל, והוא הביא את הרעיונות לקאברים, גם של 'לך איתה' (באלבום הראשון) וגם השיר הזה", נזכר דודי לוי. "הוא קלע בשני השירים. ב'לילה' הכרתי את מאיר גולדברג, שתרגם את הטקסט ומאז עשיתי אתו הרבה שירים". התרגום כולל את המילה "ילדה", מה שהיום לא היה עובר, אולי, את משטרת הפוליטיקלי קורקט. "אם הטקסט הזה היה יוצא היום ארגוני הנשים היו באים אלינו עם סכינים יפניות וחותכות לנו את ה...", אמר לוי, "אז זה לא נחשב לטקסט כמו שהוא מרגיש היום. מאז השתנו דברים במודעות והיום זה לא היה עובר".

"השיר במקור הוא סיקסטיז ואז הקטע של ילדה צעירה ו'בייבי', לא חשבו אז במושגים כאלה", ענה מיקיאגי, "גם לאישה בת 25 קראו 'ילדה'. היום מחפשים כל מילה לעשות מהומות". על נושא הזהות המינית הוסיף: "מה חשבתי לעצמי כששרתי 'לילה אצלי במיטה'? התשובה היא שלא חשבתי. שיר מקסים, הטקסט הוא נפלא. כבחור צעיר, הומוסקסואל לא מוצהר אז, הרשיתי לעצמי לעשות דברים שמנוגדים לדעות שלי ואני מצטער על זה. היום לא הייתי שר את השיר הזה".

על הצלחת האלבום אמר מיקיאגי: "ההצלחה נחשבה למטאורית אבל לקח לה כמה חודשים להגיע ל'פיק' הגבוה שהיא הגיעה. כשזה מתחיל זה מאוד מהנה. כשאתה קטן אתה מרגיש את הדברים ומקבל את הריקושטים שצריך להרגיש אמן. את התגובות הקטנות, כמו איזה שיר יפה, איזה יופי אתה שר, איזה כיף לראות אתכם, איך אנחנו מצפים לאלבום. ברגע שהאלבום יצא וזה נהיה כל כך מטאורי, אתה הופך להיות עיוור. אתה לא רואה כלום. אומרים לך יש פה במה, לוקחים אותך לבמה, אתה בתוך מין חממה כזאת, אין לך מושג מה קורה בחוץ, חוץ ממין המיה כזאת, שאתה יודע שיש איזה בלגן בחוץ אבל אתה לא מרגיש אותו. אתה עולה לבמה, עושה את השירים הכי טוב, יש המון צעקות, המון רעש, אבל אתה לא יודע מה אתה עושה לאנשים".

"רק בשנים האחרונות הבנתי מה עשיתי אז לאנשים, מה אנחנו עשינו, מה עשינו לאנשים", הוסיף. "זה השפיע עליהם לא רק ברמה של איזה כיף ואיזה שיר נחמד, אלא עיצב אישיויות של אנשים באותה תקופה. הבנתי שנולדו כמה ילדים בעקבות האלבום. נשים בשנות הארבעים שלהן כתבו לי שעשו אהבה לצלילי השירים האלה, שזה נחמד. לא ראיתי בזה אף פעם משהו רומנטי, אבל מסתבר שזה היה אלבום כל כך פופולארי, שהושמע גם בחדר השינה".

"האלבום נמכר בכמעט דאבל פלטינה (כמעט 80 אלף עותקים)", ציין מיקיאגי. "לדעתי חסרים לנו עוד איזה אלפיים. אני מחכה שיום אחד יתקשרו אלינו, אחרי 30 שנה, ויגידו שהגענו לדאבל פלטינה. האלבום יצא עם השנים בעוד מהדורות. אם מאז הורידו את הדאבל פלטינה מ-80 אלף ל-60 אלף אז מגיע לנו, כולל מסיבה".

על איחוד אפשרי של להקת "נוער שוליים" כיום אמר מיקיאגי: "עם הדאבל פלטינה. לדבר על זה תמיד אני אשמח. נשאיר את זה בדיבור. גם הספייס גירלס רוצות להתאחד".

דודי לוי הגיב: "מיקי התארח ומתארח בהופעות שלי ושרנו 'נוער שוליים'. אני באמת לא יודע אם זה יקרה או לא יקרה. השנים עוברות ואנחנו לא נהיים צעירים יותר. נראה לי שבעוד עשר שנים לעשות דבר כזה, זה כבר לא יקרה. בשנים הקרובות, אין לי מושג. אם וכאשר תתפתח איזושהי סיטואציה שנרצה להרים את זה בכמה הופעות מיוחדות, אנחנו צריכים באמת לפתח את זה. לפתח את הדבר הזה שנקרא 'נוער שוליים'. זה לא יכול להיות כמו שהיה. צריך פה להמציא משהו. לא חזרות של המוזיקה, לנגן זה החל הקל. החלק הקשה הוא להרים מופע שמכבד את כל המשתתפים, ואני לא יודע מה זה אומר. אמנותית צריך לפצח את זה, לפתח את זה".

"זה צריך להיות נוער שוליים 2020 לא 1990", הדגיש מיקיאגי. "בינתיים זה לא קורה. אני לא יכול לראות את החזון שיש בזה. אני יכול להבין את הרעיון לעשות את זה, כי זה נכון. סטיגמתית זה נכון שלהקה שהתפרקה לפני 25 שנה, אחרי 25 שנה מגלה את עצמה מחדש ומחזירה להיטים ישנים. אני יכול לראות את זה, אבל אני לא יכול לראות את התמונה הסופית. ואני בן אדם שעובד בעיקר עם תחושות. וכמו שהתחושה שלי הייתה שהגיע הזמן שזה צריך להיגמר, אז אני צריך להרגיש את התחושה מתי זה צריך לעלות מחדש, ואין לי את התחושה הזו עכשיו. אז מבחינתי זה לא קורה עכשיו".

06/10/2016
הישארו מעודכנים