שיחה מפתיעה לעמית ליאור: "בגלל ביבי הזגזגן אני לא אשבות רעב שלושה שבועות!"
שי, אורי, ליפשיץ ולאה מתקשרים בהפתעה ליו"ר איגוד התסריטאים שהכריז כי יפתח בשביתת רעב במחאה על ביטול תאגיד השידור הציבורי - שכנעתם אותי אני אפתח בשביתת רעב ביום ראשון"
שיחה מפתיעה ליו"ר איגוד התסריטאים: "פותח בשביתת רעב ביום ראשון"
מגישי תוכנית הבוקר של "רדיו ללא הפסקה 103FM" התקשרו לתסריטאי והשחקן עמית ליאור, שיפתח בשביתת רעב עד שיוסדר נושא תאגיד השידור הציבורי החדש. "'רבי נחמן אמר שאין ייאוש בעולם כלל ושאלוהים אוהב את התמימים"
בעקבות ההתפתחויות בנושא תאגיד השידור הציבורי החדש מאיים עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים (שרבים מכירים כ"המורה מתי" מהסדרה "עניין של זמן") לפתוח בשביתת רעב. שי גולדשטיין, אורי גוטליב, לאה לב ודוד ליפשיץ התקשרו אליו הבוקר במפתיע מ"רדיו ללא הפסקה 103FM" כדי ללוות אותו בשביתה.
שי: "אנחנו רוצים לחזק את ידיך לקראת השביתה, מתי אתה מתחיל אותה?"
עמית ליאור: "שביתת הרעב?"
שי: "כן, אמרת שאתה שובת רעב עכשיו, אתה מתחיל".
ליפשיץ: "אתה אוכל הרבה?"
עמית ליאור: "כן, אבל ביבי הזגזגן הזה...".
שי: "מה?"
לאה לב: "יא וואראדי".
עמית ליאור: "...זגזג לי שלושה שבועות, אבל אני הולך לפתוח ביום ראשון".
שי: "יום ראשון אתה הולך לפתוח בשביתת רעב?"
עמית ליאור: "בתענית של יום אחד. כיוון שהעבירו את ההחלטה לשלושה שבועות, אני הולך לשבות רעב ולתת את גופי כשאני...".
שי: "יום אחד??!! זה לא, נו באמת..."
גוטליב: "בסדר, זה גם משהו".
עמית ליאור: "...תקשיב לי טוב, תקשיב לי טוב".
גוטליב: "תקשיב לו טוב, פעם אחת תקשיב לו טוב".
שי: "מה זה יום אחד, אחי?"
עמית ליאור: "תקשיב לי טוב!"
גוטליב: "בבקשה".
שי: "מקשיב לך טוב".
עמית ליאור: "אני פותח ביום ראשון באקט הזה. ואני לא אשבות שלושה שבועות עד שהטמבלים וזה. אם הם יגידו לי שמבטלים את הוועדה, אין בעיה".
שי: "מה וועדה? מכרו לך..."
גוטליב: "הם לא יבטלו".
שי: "...רגע רגע, מכרו לך וועדה?"
גוטליב: "אבל הם לא יבטלו".
עמית ליאור: "שכנעת אותי, שכנעת אותי".
שי: "בוועדה קנו אותך? אה, ניתן לך וועדה, מה אתה ילד?"
עמית ליאור: "שכנעת אותי, אני פותח בשביתת רעב".
שי: "מתי?"
עמית ליאור: "ביום ראשון".
שי: "רגע, אבל...".
גוטליב: "אנחנו מתקשרים אליך כל יום לראות מה המצב".
ליפשיץ: "כל שעה. לא, כי זה כל יום, יום אחד רק הוא שובת".
שי: "לא לא, אני שכנעתי אותו".
ליפשיץ: "אה".
עמית ליאור: "אני לא שובת יום אחד, שכנעת אותי. הנה, תראה איזה בן אדם קל לשכנוע אני".
שי: "רגע רגע, אני יכול לצאת בכותרת...".
גוטליב: "אני רוצה שאנשים ילכו עד הסוף והנה הוא הולך עד הסוף".
שי: "אני יכול לצאת בכותרת עכשיו - 'עמית ליאור פותח בשביתת רעב ביום ראשון בלי הגבלת זמן'?"
עמית ליאור: "לא, יש הגבלת זמן, עד שירדו מהאיוולת".
שי: "בסדר, זה ללא הגבלת זמן. כי אם הם לא ירדו מהאיוולת מה תעשה?"
גוטליב: "והם לא ירדו מהאיוולת אז מה תעשה, אתה תמות?"
עמית ליאור: "הם לא ירדו? בואו נראה. אם אנחנו גברים...".
גוטליב: "אתה תמות אבל".
עמית ליאור: "ואם אתם בני אדם אתם תגיעו היום בשמונה בערב".
שי: "לאן?"
עמית ליאור: "ותפגינו איתנו למען הדיקטטורה, נגד הדיקטטורה ולמען הדמוקרטיה".
גוטליב: "אבל זה לא עוזר".
עמית ליאור: "זה יעזור, תפסיקו להגיד את זה. אתם יודעים מה רבי נחמן אמר?"
שי: "תגיד, אבל למה אתה חושב...?"
עמית ליאור: "אתה יודע מה רבי נחמן אמר?"
שי: "למה אתה חושב...?"
עמית ליאור: "תקשיב...".
שי: "סליחה רגע, סליחה רגע".
גוטליב: "מה רבי נחמן אמר? רגע, רבי נחמן זה חשוב".
שי: "רבי נחמן לא חשוב מה הוא אמר, עכשיו".
עמית ליאור: "רבי נחמן אמר שני דברים".
שי: "יותר חשוב...".
עמית ליאור: "'אין ייאוש...', תקשיב רגע. 'אין ייאוש בעולם כלל'".
שי: "כן, בסדר".
עמית ליאור: "והשני, 'אלוהים אוהב את התמימים'".
שי: "סבבה. עכשיו תגיד לי למה אתה חושב שהתאגיד יהיה יותר טוב מרשות השידור בעצם?"
עמית ליאור: "תגיד לי, מה אתה עושה צחוק? 14 וועדות לאורך השנים, כולם הלכו עם הראש בקיר...".
שי: "וועדות, וועדות, וועדות, וועדות".
עמית ליאור: "שקט, בואנ'ה, אתה רוצה לדבר או לשמוע אותי?"
שי: "בסוף אנחנו גומרים עם ארגון שביבי ישלוט בו. הרי ביבי רוצה לשלוט בתאגיד, אז מה? מה?"
עמית ליאור: "אתה רוצה לדבר או לשמוע אותי?"
גוטליב: "לשמוע, אבל יש לך עשר שניות".
שי: "אין לי זמן לשמוע, אני מצטער, אבל אני כן רשמתי לי..."
לאה: "אולי נעשה פה איזו שיחת איחוד. 'עניין של זמן', בלגנים. הוא היה המורה שלו".
שי: "ביום ראשון אתה פותח, אנחנו מתקשרים אליך ביום ראשון לוודא שאה פותח בשביתה. יום ראשון".
עמית ליאור: "שמונה בבוקר".
ליפשיץ: "יאללה. מה אתה אוכל לפני זה, עמית, מה אתה אוכל לפני זה?"
עמית ליאור: "מה אני אוכל לפני זה?"
שי: "רבע לתשע אנחנו מתקשרים. חבר'ה, תודה. אנחנו מסיימים. אנחנו נתקשר אליך ביום ראשון".
גוטליב: "הלוואי וננצח".
