תושב זכרון יעקב על השריפה: "זה היה מחזה שאי אפשר לדמיין אותו"
מאיר ליאני, תושב זכרון יעקב, מספר מדבר על נזקי השריפה שהתחוללה אתמול (ג') במושבה ומספר כיצד פינה ילדים מגן הילדים הסמוך לביתו - האזינו
הציל תינוקות מהשריפה בזיכרון יעקב: "לא ראיתי בעיניים"
מאיר ליאני סיפר לניסים משעל ודרור רפאל ב-103FM: "תפסתי שני ילדים ורצתי, חזרתי תפסתי עוד שניים ורצתי, ועוד פעם ועוד פעם, לא התייחסתי לבכי שלהם. לא יודע מאיפה היו לי כוחות"
השריפה הגדולה בזיכרון יעקב כפתה על תושבים לתפקד תחת לחץ ולנסות להציל את מה שניתן. מאיר ליאני, תושב המקום, סיפר לניסים משעל ודרור רפאל ב-103FM: "אתמול כשהגעתי הביתה אני רואה את השדרה מימין בוערת, האש דילגה מעל הבתים, מחזה שמעולם לא ראיתי. הבית של השכן בער בלהבות בגובה של 15 מטר. הכל היה אפוף עשן ואני שומע צעקה מאחורי ואני רואה את הגננת צועקת 'הצילו!' ואז הבנתי שכל הילדים בפנים, בבניין שמאחורה, והעשן נכנס לתוך הגן. רצתי מיד לגן, היו שם שלוש גננות. אחת מהן פינתה שני ילדים ואמרה לי שהנקודה הבטוחה היא במרחק 70 מטר משם. ירדתי פנימה לגן, לקחתי שניים בידיים ורצתי ושמתי אותם, חזרתי, לקחתי עוד שניים, רצתי ושמתי, ועוד פעם ועוד פעם. אני לא יודע מאיפה הגיעו הכוחות האלה. לא התייחסתי לבכי של הילדים ולא כלום, לא ראיתי בעיניים. המטרה הייתה לחלץ אותם. ואז אני רואה בחור ערבי שעבד בשיפוצים, אמרתי לו בוא תעזור לי עם התינוקות והוא עשה את זה עם הרבה אהבה".
"כשסיימנו להעביר את התינוקות רצתי לגינה והפעלתי צינור", סיפר ליאני. "את העץ שבער ליד הבית הצלתי לכבות. ואז רצתי לבית של השכן וניסיתי לכבות את האש עם צינורות גינה שלי ושל השכן ולא הצלחתי. לא היה שם אף כבאי ואף שוטר. למזלי הרע, שכן אחד היה באילת, השני בירושלים, השלישי בנהרייה , גם שאר השכנים לא היו בבית ואני לבד. ניסיתי לכבות, כי אמרתי שאם האש תשרוף את הבית של השכן והבית שלי, היא תתפשט לכל השכונה. דילגתי כמו בסרט מצויר בין הבית שלי לבית של השכן עם צינור, רודף אחרי האש שמדלגת בגינה. שלושים מטר ממני היה עץ דקל שבער ושם כן היו שכנים שהשפריצו מים. כשהגיע אלי שכן עם מסכה, מהגרמנים שגרים פה, ביקשתי שיפרק את בלון הגז, כי אני לא מצליח להגיע אליו, ואז כבר נרגעתי שלפחות לא יהיה לנו פיצוץ. הוא הגיע אלי אחרי שהם גם פינו את הילדים שלהם ובאו לעזור לנו. הצלחנו למנוע מהאש להתפשט לבית הבא, ועדין הכבאים לא הגיעו. עברו שוטרים וביקשו להתפנות, אבל אני לא התפניתי וצעקתי כל הזמן לכבאים שיבואו.
"בדיעבד אולי הייתי צריך להתפנות. זה לא בסדר שלא התפניתי, אבל עובדה שהצלחנו להציל פה את העסק", הוביף ליאני. "תמול בלילה, בשעה אחת וחצי עדיין לא נרדמתי וניסיתי להבין מאיפה היו לי הכוחות האלה. אנשים אחרים ברחו. שכנה אחת פינתה תינוק אחד, ביקשתי ממנה שתכבה את האש מהכיוון שלה. היא ניסתה, היה לה חם, אז היא לקחה את הכלב והחתול והלכה לאמא שלה. כרגע יש באוויר מסוקים ומג"ב מסתובבים. המקום ריק לגמרי. גן הילדים לא נפתח. יש ריח חזק באוויר והרוחות עדיין חזקות".
