רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מועדון ארוחת הבוקר
עם שי גולדשטיין ולאה לב

שיחת טלפון מפתיעה

יאיר ניצני על סטס מסיז'ניקוב: "הוא מאוד אוהב את הלהקה שלנו והיה בהרבה הופעות"


מגישי תוכנית הבוקר התקשרו ליאיר ניצני מלהקת "תיסלם", בעקבות חקירת השר לשעבר, שביקש את השיר "פרצופה של המדינה" בהופעת הלהקה בפסטיבל באילת, סביבו הוא חשוד בשחיתות

שמה של להקת "תיסלם" השתרבב לחקירת השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב במסגרת פרשת הכספים הקואליציוניים של בכירים לשעבר במפלגת "ישראל ביתנו".  לפי החשד, כשכיהן מיסז'ניקוב כשר, הוא העביר תקציב של מיליון שקל למארגני פסטיבל סטודנטים באילת, בו הופיעה "תיסלם". במקביל ביקש השר מהמארגנים שיעסיקו את בת זוגו והם שילמו לה עשרות אלפי שקלים. חוקרי המשטרה בפני השר מייל שכתב לבת זוגו כמה ימים לפני הפסטיבל בו ביקש ש"תיסלם" יבצעו בהופעה שירים שהוא אוהב במיוחד וביניהם "פרצופה של המדינה" (העוסק בפוליטיקאי מושחת), "חצבים פורחים" ו"לראות אותה היום", שהוגדר כ"שיר חובה". הבוקר התקשרו אורי גוטליב, לאה לב והדר לוי מתוכנית הבוקר של "103FM" ליאיר ניצני, כותב השירים וחבר "תיסלם" כדי להחמיא לו.

לאה: "בוקר טוב, יאיר ניצני"
יאיר ניצני: "הלו, שלום".

גוטליב: "בוקר טוב יאיר, כאן אורי, לאה והדר מ-103FM  אנחנו בשידור חי, מה שלומך?"
לאה: "רצינו לדבר איתך קצת".
יאיר ניצני: "אני לא כל כך שומע, לא הבנתי".

גוטליב: "אוקיי, מדבר פה אורי גוטליב, אתה מכיר אותי? מה שלומך?"
יאיר ניצני: "בסדר, אורי, מה קורה?"

גוטליב: "בסדר גמור, אתה בשידור ב-103".
לאה: "אני גם יושבת פה, אני לאה לב, נעים מאוד".
הדר: "כאן גם הדר לוי, נעים מאוד, ואנחנו רצינו ככה להפתיע אותך על הבוקר עם הידיעה ש...".
יאיר ניצני: "מה, כמה אנשים אתם? איזה גודל האולפן הזה שלכם?"

הדר: "אנחנו רק שלושה".
גוטליב: "האולפן יחסית גדול".
לאה: "דווקא די גדול. כן, יותר גדול מהדירה שלי, אפילו".
יאיר ניצני: "וואוו".

לאה: "אז תראה, מיסז'ניקוב ממש ביקש את 'פרצופה של מדינה'. אמר ש'לראות אותה היום' זה שיר חובה. מחמיא?"
יאיר ניצני: "קודם כל השיר נקרא 'פרצופה של המדינה', לא 'פרצופה של מדינה'".

לאה: "אני אגיד לך ככה, אני כרוסיה מאוד קשה לי".
גוטליב: "היא רוסיה. זה 'פרצופה של מדינה!'".
הדר: "כן, גם לא צריך להתחייב על פרצופה של איזו מדינה. מדינה כלשהי. לא 'המדינה'".
יאיר ניצני: "כן, נכון".

לאה: "תשמע, זה עכשיו להיות סוג של חלק מהשערורייה הזאת של סטס מיסז'ניקוב. הוא גרר אותך לבפנים".
יאיר ניצני: "איזה כבוד, הא?"

גוטליב: "כן, כבוד. שמע, זה אתה וקוקאין. אתה באותו משפט. מזכירים אותך והיה מלא קוקאין".
יאיר ניצני: "איזה כיף".

הדר: "אתה מרגיש שזה השחיר את השיר או הרים אותו?"
יאיר ניצני: "זה הצמיד את השיר לאקטואליה. זה פשוט מדהים".

גוטליב: "אנחנו מנסים להעלות את סטס לשידור, מקווים שהוא יענה".
הדר:
"איזה שיר שלכם אתה הכי אוהב?"
יאיר ניצני: "של סטס".

לאה: "אה, זה שיר של סטס?"
הדר: "של 'תיסלם'".
יאיר ניצני: "איזה שיר אני הכי אוהב של 'תיסלם'? אל"ף, אני מאוד אוהב את 'פרצופה של המדינה'. שיר מקסים".

גוטליב: "נכון, שיר טוב".
יאיר ניצני: "גם שירים של 'בנזין' אני אוהב, דרך אגב, שלא יהיה פה איזה...אני אוהב את 'יום שישי'".

הדר:
"הנה יהודה פוליקר על הקו".
גוטליב: "איזה שיר של 'בנזין'? אה, 'יום שישי' זה שיר טוב".
יאיר ניצני: "'יום שישי', 'חופשי זה לגמרי לבד'".

גוטליב: "מה עם 'רדיו רמאללה'?"
יאיר ניצני: "(שר): 'את יודעת שבכיתי, כשהייתי בשלוש'. אני לא בדיוק זוכר את המילים".

גוטליב: "איך אני מת על השיר הזה".
הדר: "וואוו, אתם יודעים שאם היינו עכשיו באייטיז זה היה פה...".
יאיר ניצני: "אורי, מה שלומך? איזה כיף לדבר איתך. למה אתה לא מתקשר אלי גם סתם ככה מדי פעם?"

גוטליב: "נכון, גם סטס ככה מדי פעם...".
יאיר ניצני: "למה אתה לא מזמין אותי למסעדה שלך לאיזה דרינק? איזה חרא אתה".

גוטליב: "נכון, אתה כל כך צודק. אבל אתה כבר ביפו, אתה שם בתחנה המתחרה שלנו".
יאיר ניצני: "האמת שאני כבר לא. אני פנוי. אם מישהו ב-
103 רוצה להעסיק אותי, בשמחה".

הדר: "האמת שבדיוק רצו, בבקשה".
גוטליב: "תגיד, אז באמת ככה לעניין הזה".
יאיר ניצני: "למה חייבים כל הזמן לחזור לעניין הזה? בוא נדבר הלאה על דברים אחרים".

גוטליב: "אתה מאוד מאוד צודק. בוא נדבר הלאה על דברים אחרים".
הדר: "אבל אתה בכותרות, אתם בכותרות, אתה יודע איזה יופי?"
יאיר ניצני: "אני מצלם סרט. אני באמצע יום צילום".

גוטליב: "אתה מצלם סרט? איזה סרט? על מה?"
יאיר ניצני: "זה סרט, מין סרט נעורים כזה. אל תשאל אותי יותר מדי, אני לא יודע להסביר".

גוטליב: "אתה כתבת אותו?"
יאיר ניצני: "לא, אני לא כתבתי לו".

הדר: "אה, זה של קובי מחט, זה כל העיר, כל העולם שם".
לאה: "רגע, גם דודו שם? דודו ארז?"
הדר: "כולם. מה שיפה ביום צילום זה שבתשע בבוקר אתה יכול להגיד 'אני באמצע יום צילום', כי התחלת אותו כבר בארבע".
יאיר ניצני: "נכון, מחמש אני על הרגליים. איזה יאוש".

גוטליב:"מה אתה משחק שם?"
יאיר ניצני: "אני משחק איש עסקים שהוא אסיר בבית הסוהר בעוון עבירת שחיתות של צווארון לבן".

הדר: "ולוקח קוק".
יאיר ניצני: "לא (צוחק)".

גוטליב: "אה, ואתה כרגע מצלם סצנות בכלא?".
 
יאיר ניצני: "כן, תראה איזה עולם קטן".

גוטליב: "ואני ישבתי בכלא. תראה איזה...".
יאיר ניצני: "תגידו, יש מצב שנשמע את השיר גם? כאילו, נורא ישמח אותי אם מכל העניין הזה יסתדר".

לאה: "עכשיו פשוט כבר אין לנו זמן".
גוטליב: "אנחנו נשמיע תו אחד מהשיר. תשים את השיר, 'פרצופה של המדינה'".
הדר: "בהתחלה לא רצית לדבר על זה, אחר כך אתה רוצה, עכשיו אתה גם רוצה את השיר. אתה מבין מה הבעיה אתכם, האמנים?"
יאיר ניצני: "לא, את השיר עצמו אני אוהב. אגב, אני זוכר את ההופעה הזאת".

גוטליב: "באילת?"
יאיר ניצני: "באילת, בטח. והשר, כבוד השר היה, הוא נורא נהנה והייתה אחלה הופעה".

הדר: "שמע, הוא נהנה מההופעה גם דרך אמצעים כימיים, זה עזר לו ליהנות".
יאיר ניצני: "לא יודע, על זה אני לא יודע, אבל סטס, אני חייב להגיד לזכותו שהוא היה בהרבה הופעות שלנו, הוא מאוד אוהב א הלהקה ואי אפשר לקחת לו את זה".

גוטליב: "אי אפשר לקחת. את האהבה שלו לתיסלם אי אפשר לקחת. שים לב איך סטס אוהב את השיר הזה (מחקה מבטא רוסי): אך, יא רבנן איזה שיר, תגביר לי, תגביר לי, אחחח, תגביר לי את השיר, תגביר!".
הדר: "סטס, זה יאיר ניצני, הוא כותב השיר".
גוטליב: "תגביר! תגביר את יאיר, תגביר!".
יאיר ניצני: "בדיוק קצת ריספקט".

גוטליב: "תודה רבה".
יאיר ניצני: "אורי".

גוטליב: "מה, גבר?"
יאיר ניצני: "צלצל אלי גם בזה..".

גוטליב: "בסדר".
לאה: "יאללה".
גוטליב: "להתראות".
יאיר ניצני: "ביי בנות".

לאה והדר:
"ביי".

30/11/2016
הישארו מעודכנים

יאיר ניצני
יאיר ניצני  |  (צילום: משה שי, פלאש 90)