שיחת טלפון מפתיעה
יענקל'ה בודו נוזף באורי: "דבר כמו שאנחנו מדברים לא כמו הנוער של היום"
מגישי תוכנית הבוקר התקשרו לשחקן הוותיק יעקב בודו, שזכה בעיטור האור על תרומתו לניצולי שואה וסיפר בדיחה ביידיש. בודו: "תיאטרון היידישפיל שולח אותנו למופעי סטנדאפ בבתי אבות"
השחקן יעקב (יענקל'ה) בודו זכה בפרס "עיטור האור" המוענק לניצולי שואה שהצטיינו בתרומתם למדינה ועושים לרווחת ניצולים אחרים, על ידי הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. שי גולדשטיין, אורי גוטליב ולאה לב מתוכנית הבוקר של "103FM", התקשרו אליו כדי לברך אותו.
שי: "יענקל'ה, אנחנו רוצים לברך אותך, זכית. מה זה הפרס הזה שזכית בו פתאום?".
יעקב בודו: "הפרס הוא פרס האור".
גוטליב: "מה אתה לוחם האור? מה אתה?"
יעקב בודו: "אני לוחם".
גוטליב: "אתה גם נראה קצת לוחם אור, ככה עם השיער, אתה נראה כמו דמות מסרט של לחימת אור".
יעקב בודו: "תראה, זה היום לא כמו שהולכים כל זה. אני בוהמי, אחרת לא יידעו".
שי: "כן, אתה בוהמי. אתה יושב ב'כסית', עדיין".
יעקב בודו: "כן אני יושב ב'כסית'".
שי: "תגיד, מה זה הפרס, מה זה הפרס?"
יעקב בודו: "זה פרס שניתן כל שנה לאנשים שעוזרים לניצולי השואה. אני כבר שנים מופיע בבתי אבות מטעם התיאטרון".
שי: "תיאטרון היידישפיל".
יעקב בודו: "כן, זה התיאטרון היחידי שמחלקים את השחקנים לחוליות ומבקרים בבתי אבות".
שי: "ועושים להם הצגות בחינם בשביל לשעשע אותם?"
יעקב בודו: "ברור, ברור, ברור".
גוטליב: "הצגות הצגות או סטנדאפ?"
יעקב בודו: "רגע, אני לא דומע אותך. דבר כמו שאנחנו מדברים לא כמו שהנוער של היום מדבר".
גוטליב: "(בפאתוס) זו הצגה?"
שי: "(בפאתוס) האם מדובר?"
יעקב בודו: "(צוחק)".
גוטליב: "רגע, תגיד לי, זה הצגה או מין סטנדאפ? מה אתם עושים?"
יעקב בודו: "בבתי אבות זה סטנדאפ".
שי: "אתה יודע מה? תן איזה קטע באמת".
גוטליב: "תן איזה בדיחה".
יעקב בודו: "רגע, רגע, רגע, תן לי לדבר גם כן. אתה מראיין...".
שי: "לא, אבל תן איזה בדיחה ביידיש".
יעקב בודו: "אני...אתה רוצה בדיחה ביידיש? ביידיש ממש?"
שי: "כן, כן, כן".
יעקב בודו: "לא, לא, לא, אני אתרגם אותה?"
שי: "כן, ואחר כך תתרגם אותה".
יעקב בודו: "כן. (מספר בדיחה ביידיש)".
גוטליב: "(צוחק)".
שי: "זה מצחיק בלי להבין".
יעקב בודו: "הבנת או לא הבנת?"
לאה: "זה יותר מצחיק שלא מבינים. הבנתי 'כל הכבוד' שהיה שם".
שי: "לא הבנתי".
יעקב בודו: "תן אני אספר לך את הסיפור".
שי: "יאללה בעברית".
יעקב בודו: "שניים עומדים על יד בריכת שחייה. אחד אומר כל הזמן 'כל הכבוד, כל הכבוד'. שואל אותו השני, 'מה אתה אומר כל הכבוד?'. אומר לו הראשון, 'כשאתה נכנס למים, כמה זמן אתה יכול להחזיק מתחת למים?'. עונה לו השני 'דקה, שתיים'. אז הראשון אומר 'כל הכבוד'. השני שואל 'מה כל הכבוד?', אז הראשון אומר 'החותנת שלי כבר חצי שעה בפנים ועוד לא יצאה'".
שי: "(צוחק)".
גוטליב: "יענקל'ה בודו, כל הכבוד, מזל טוב על הפרס".
שי: "תודה רבה לך, מזל טוב על הפרס".
יעקב בודו: "בבקשה".
