שיחת טלפון מפתיעה
דורון ראסטה, שכנו של משה קצב: "שמעתי אתכם בבוקר, אתם חרמנים אש!"
מגישי תוכנית הבוקר התקשרו בשנית לדורון ראסטה, חברו של הנשיא לשעבר שחגג אתמול את שחרורו מהכלא: " לאה לב היפה לידכם/ אורי גוטליב, אתה היית צלם שלי ב'מעריב לנוער'"
דורון ראסטה מקרית מלאכי הוא אחד האנשים הקרובים לנשיא לשעבר משה צב, שהשתחרר אתמול מכלאו לאחר כחמש שנים. שי גולדשטיין, אורי גוטליב ולאה לב מתוכנית הבוקר התקשרו אליו הבוקר שוב כדי לברר איך היו חגיגות השחרור והאם נתן לנשיא לשעבר לעשן גאנג'ה.
שי: "דורון ראסטה, אתה היום אחרי לילה של חגיגות. איך היה?"
גוטליב: "ספר"
דורון ראסטה:"קודם כל, אורי גוטליב, אתמול, אתה יודע, הייתי הלום שינה וזה, אז לא נזכרתי, אבל אורי גוטליב היה צלם שלי ב'מעריב לנוער'. רק הוא שכח. אני פגשתי אותו בחתונה של בן-דוד שלי, מיקי גבע. הוא שכח אותי".
שי: "מה הוא היה? סולן שלך ב'מעריב לנוער'?"
דורון ראסטה: "כן, הוא היה צלם שלי".
שי: "מה זה סולן? היית סולן ב'מעריב לנוער'?"
גוטליב: "אני הייתי צלם נוער ב'מעריב לנוער'. צ"נ. צלם נוער".
שי: "ומה הוא היה? מה אתה היית, דורון?"
דורון ראסטה: "אני הייתי כתב, הוא היה צלם שלי".
שי: "די".
גוטליב: "אני לא זכרתי את זה, דורון".
שי: "דורון, והיום, אתה, תראה איך אתה...".
לאה: "אתה זוכר אותו עכשיו? אתה נזכר, אורי?"
דורון ראסטה: "אורי גוטליב, שכחת שבחתונה של מיקי גבע אמרתי לך...?".
גוטליב: "נכון, עכשיו אני זוכר את כל ה...יש לי בעיית זיכרון".
דורון ראסטה: "אה, עכשיו אתה זוכר. אני הייתי הלום שינה אתמול".
שי: "תראה מה זה, תראה מה זה".
דורון ראסטה: "לא ידעתי איזו תוכנית זו. יש שי ודרור, חשבתי, אבל זה ה... שלי, אתה רואה".
שי: "תקשיב, אתה דוררון ראסטה, חברו הקרוב והטוב של משה קצב. איך היה הערב אתמול? מה קרה?"
דורון ראסטה: "קודם כל, שמעתי אתכם בבוקר, אתם חרמנים אש".
שי: "לא, זה לא אנחנו".
דורון ראסטה: "יש על ידכם את לאה לב, היא יפה, בגלל זה, הבנתי".
גוטליב: "לא, לא נכון".
לאה: "אה, דורון, בוא שנייה נשמור על שילוב ראוי, בכל זאת"
גוטליב: "או, שילוב ראוי".
דורון ראסטה: "לא, אני צוחק, הכל בצחוק".
שי: "דורון, מה היה אתמול בערב? איך היו החגיגות? משה קצב מגיע, נכנסים הביתה, מה קורה?"
דורון ראסטה: "היו חגיגות, הוא שמח. הוא שמח, אחרי חמש שנים מאחורי סורג ובריח, ופתאום, אתה יודע, הוא השתחרר לחופש".
שי: "מה, הוא שתה קצת? השתולל? רקד?"
גוטליב: "היו ריקודים?"
דורון ראסטה: "הוא אמר שנגמר, זה נגמר מבחינתו, נגמר. הוא היה שמח".
שי: "הוא ירד מהחליפה? הוא עלה על טרנינג?"
דורון ראסטה: "לא, הוא היה עם המכנס חליפה וסוודר".
שי: "סוודר, ככה בבית, בכיף".
גוטליב: "וגילה, איפה גילה באותם רגעים?"
דורון ראסטה: "גילה, תראה, אתם עשיתם את גילה אישה כנועה, צנועה".
שי: "לא, מה פתאום, מה עשתה גילה?"
דורון ראסטה: "שמעתי את 'מבזק החדשות' שלכם. היא אישה אסרטיבית שמנהלת הכל ביד רמה. קיבלה את האנשים שבאו לברם אותם".
שי: "איזה יופי. ותגיד, הם התחבקו? הם התנשקו? הייתה קרבה ביניהם? הייתה אהבה?"
גוטליב: "חום? חום?"
דורון ראסטה: "על יד האנשים שביית אתה רוצה שתהיה קרבה וכל זה?"
גוטליב: "לא, חום, חום".
דורון ראסטה: "היה חום".
לאה: "תגיד, הוא יודע שיצא אייפון 7? הוא מעודכן בענייני היום? ככה מעניין אותי לדעת. מהכלא, הרי הוא היה שם חמש שנים. הוא נכנס, תחשוב...".
דורון ראסטה: "הוא קרא, הוא קרא את העיתון 'מקור ראשון'. זה מה שמגיע לשם".
שי: "הבאתם לו".
לאה: "רק 'מקור ראשון' הבאתם לו?"
דורון ראסטה: "אבל הגאנג'ה היא להתקרבות רוחנית, לא להנאה גופנית".
שי: "תגיד, עשית פעם ביחד עם קצב גאנג'ה?"
דורון ראסטה: "לא, לא עשיתי אתו גאנג'ה והוא לא בעניינים האלה".
לאה: "חבל, אולי דווקא אם הוא יקדם את זה, זה יבוא מכיוון מעניין".
שי: "לא, גאנג'ה זה מדליק, זה מחרמן".
דורון ראסטה: "לא, שם הוא התעדכן. קני לו..".
שי: "קנו לו, קנו לו, אייפון 7 חדש?"
לאה: "צריך להתעדכן עכשיו בזה, שי ודור התפרקו, תשמע, יש לו הרבה להשלים".
דורון ראסטה: "לא, לא, יש לנו משהו אחר בשבילו".
גוטליב: "הבאת לו איזה משהו ראסטה כזה?"
דורון ראסטה: "לא, לא, לא, לא, לא, בכלל לא".
שי: "הוא לקח איזו שאכטה?"
דורון ראסטה: "שום דבר".
גוטליב: "להירגע רגע".
דורון ראסטה: "שם דבר ושום דברים".
שי: "לא העברת לא איזה גאנג'ה?"
גוטליב: "משהו להרגיע".
דורון ראסטה: "לא, לא, לא, לא עשבים ששוטים, לא כלום. אם אתם רוצים לדבר אתי עוד שבוע, על עשבים שוטים, אני אדבר אתכם בכיף".
לאה: "אם הייתי יוצאת מהכלא אחרי חמש שנים, הייתי נותנת חמישה ראשים ברצף, אחד לכל שנה".
דורון ראסטה: "לא, לא, לא, לא, לא, אמרתי לך אתמול, לאה, שהראש שלו במקום אחר".
שי: "לא, משה לא עושה דברים כאלה"
לאה: "חבל, אז תכניס אותו לזה, תכניס אותו לעניינים".
שי: "תגיד, אז מה הוא אמר. משהו חשוב שהוא אמר לכם".
דורון ראסטה: "רק שהוא שמח אחרי חמש שנים להיות איש חופשי, וזהו".
שי: "אבל הוא אמר נגיד...".
גוטליב: "אבל משהו על הנושא, על הסיטואציה, משהו על הנשים, משהו?"
דורון ראסטה: "שום דבר, כלום".
שי: "הוא לא אמר, 'אני זכאי, עשו לי עוול'?"
דורון ראסטה: "לא, שום דבר. רק שהוא שמח לצאת מבית האסורים".
שי: "טוב, אתה אצו עכשיו?"
דורון ראסטה: "לא, אני אהיה יותר מאוחר".
גוטליב: "טוב, תמשיך לדווח, אנחנו...".
שי: "תעשה לי טובה, תמסור לו מאיתנו, תוכנית הבוקר, משי, מאורי, מלאה, שאנחנו שמחים שהוא חזר הביתה, ומאחלים לו וללאה המשך חיים...".
גוטליב: "ללאה...".
שי: "לא וללאה (צוחק)".
דורון ראסטה: "גילה, גילה, גילה".
שי: "גילה, שיהיה להם המשך חיים, וברגע שהוא ירצה ככה להתראיין, כדאי לו אצלנו".
דורון ראסטה: "בכיף, בכיף".
