"היו כאן ילדים חסרי ישע והיו נקודות אדומות!"
לילך שם טוב שילדיה נרצחו בידי הגרוש שלה, על האסון בירושלים
בשיחה עם ספי עובדיה ודרור רפאל אמרה שם-טוב: "זה מקרה מתוכנן. הפרעת אישיות גבולית ותחושה שאין מה להפסיד. אמא שלקחה כדורים פסיכיאטרים, ילדה לפני 11 חודשים וסובלת מדיכאון אחרי לידה. לא זיהו את הנורות האדומות"
באסון שאירע אתמול (שבת) בירושלים נספו בשריפה אם וארבע שנות בגילאי שתים עשרה עד שנתיים. על פי החשד האם הציתה את בנותיה בתוך הדירה והתאבדה בתלייה. לילך שם טוב, שהגרוש שלה רצח את ילדיה אולם הצליחה להשתקם וילדה תינוקת חדשה, שוחחה על האסון עם ספי עובדיה ודרור רפאל: "זה מחזיר אותי למקרה האישי שלי. אתמול שמעתי דברים שחוזרים אצלי כל יום. הבוקר כשראיתי את התמונות של הבנות עם הפנים המטושטשות, זה שבר אותי, ובדיוק כשהאכלתי את התינוקת שילדתי לפני שבעה חודשים. ההחלטה שלי להישאר בחיים נבעה מהרצון שלי להיות שוב פעם אמא. האמהות המחודשת שלי זה חזון שלקח לי שלוש שנים להגשים, אבל זה מה שהשאיר אותי בחיים".
לדברי שם-טוב, אתמול קרה לה דבר מוזר, עוד לפני ששמעה על האסון: "בטרגדיה האישית שלי הבנתי שאחד הדברים שהוא עשה זה כיסה לילדים את הפנים במגבת, אז אני אחרי זה לא ממש ניגבתי פנים, אלא טפחתי על הפנים עם המגבת. לימים התופעה הזו חלפה מעצמה. אתמול בבוקר מצאתי את עצמי שוב טופחת עם המגבת על הפנים ושואלת את עצמי איך אפשר? זה משהו שבאמת לא אבין אותו לעולם. ובערב כששמעתי את מה שקרה זה זעזע אותי יותר, כי זה משהו שלא עוזב".
על האסון עצמו אמרה שם-טוב: "גם הפעם זה מקרה מתוכנן. אני לא יודעת אם היא באמת הייתה ידועה לרשויות הרווחה, כי הדיווחים בתקשורת סותרים, אבל זה לא העניין. העניין הוא שאנשי המקצוע צריכים להבין, שכאשר יש בן אדם, ולא משנה כרגע אם זה אמא או אבא, אם הם מוגדרים עם הפרעת אישיות גבולית ואין להם מה להפסיד, הרשויות חייבות להיות מדווחות. במקרה הספציפי הזה חסרים לי נתונים, אבל אני מניחה שאמא שלקחה כדורים פסיכיאטרים, שילדה לפני 11 חודשים וסובלת מדיכאון אחרי לידה, גם פה הרשויות חייבות לדעת. אני מניחה שהמשפחה זיהתה וראתה מצוקה. שמעתי שכן שאומר שהיא אמרה לו שלום וזה לא ניכר. אנשים כאלה זה לא ניכר עליהם. הם לא הולכים ברחוב כמטורפים".
"הפרעת אישיות גבולית יש להרבה מאוד אנשים, אבל יש משתנים נוספים", ציינה שם-טוב. "אמא שיולדת וגם לוקחת תרופות אנטי-דיכאוניות צריכה להיות תחת 'ספוט' מאוד מאוד גדול על ידי הרשויות. אם הרווחה לא יודעת, זה גרוע מאוד שהיא לא ידעה. הפסיכיאטרית הייתה צריכה לומר להם. מישהו צריך לגלות אחריות מסוימת. נותנים לה תרופות אנטי-דיכאוניות והיא מצביעה שם על מצוקה רגשית ויש ילדים חסרי ישע שמישהו צריך לקחת עליהם אחריות. בהרצאות שלי אני מדברת כל הזמן על 'האורות האדומים' לזיהוי מצבים מסוכנים. הראשון הוא מצוקה. בן אדם נורמטיבי שחי את חיי היום יום, או אמא שיולדת וסובלת מדיכאון אחרי לידה לא הולכת לשירות הפסיכיאטרי ומתחילה ליטול תרופות אנטי-דיכאוניות. סימן נוסף הוא שאין מה להפסיד".
עובדיה טען שאין מספיק משאבים ושלא מקצים אותם כנדרש. שם-טוב הגיבה: "יש המון משאבים ואף אחד לא יכול יותר לעבוד עלי. אולי על אנשים אחרים שלא יודעים מה קורה. יש מספיק משאבים. היו נקודות אדומות לזיהוי הזה ואם היו יותר שמים לב ומשגיחים יותר טוב על הילדים (אולי ניתן היה למנוע את האסון). אני בטוחה שהייתה שם נקודה של מצוקה, לפחות מצד הבנות היותר גדולות".
